מלטונין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מלטונין
Melatonin.png

5-methoxy-N-acetyltryptamine
תכונות
נוסחה אמפירית C13H16N2O2
משקל מולקולרי 232.28
מידת ספיגה ברקמה 30% - 50%
מטבוליזם כבד
זמן מחצית החיים 32 - 40 דקות
הפרשה שתן

מלטונין (אנגלית: Melatonin, ‏5-methoxy-N-acetyltryptamine) המכונה גם 'הורמון החושך', הוא הורמון טבעי ממשפחת האינדולומיניים. המלטונין מיוצר ומופרש מבלוטת האצטרובל שבמוח[1][2] במחזור קבוע בשעות היממה, ומשפיע על תהליכים רבים בגוף.

המלטונין נמצא גם במעיים ומשפיע בדרכים אחרות מאלה שמשפיע ההורמון שמופרש מבלוטת האצטרובל.

יצירת מלטונין[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלטונין מיוצר בשעות הלילה על ידי בלוטת האצטרובל‏[1], בתגובה לפעילות של תאים בגנגליון superior cervical ganglion - SCG של מערכת העצבים הסימפתטית[2]. בניגוד לאור אשר מדכא את הפרשת המלטונין, גורם החושך לגירוי סיבי עצבים המובילים מרשתיות העיניים. אלה מפרישים את המעביר העצבי נוראדרנלין לתוך בלוטת האצטרובל, שם מתחוללת שרשרת תהליכים במהלכה הופכת חומצת אמינו טריפטופאן לחומר ביניים HTP5. חומר זה מהווה את החומר המקדים ל- 5-hydroxytryptamine, שהוא המעביר העצבי סרוטונין, אשר משתנה לאצטיל-סרוטונין (N-acetylserotonin), מומר למלטונין, ומביא בין היתר להשראת שינה. כל התהליך הזה מואט באופן מיידי כשנחשפות רשתיות העיניים לאור.

אצל בני האדם ישנה עליה ברמות המלטונין בשעות הערב. הן מגיעות לשיאן בין השעות 2 ל-4 בלילה ויורדות לרמות נמוכות לקראת הבוקר‏[1].

תפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלטונין משמש כסמן פיזיולוגי של המוח ואיברי הגוף עבור שעות החשיכה ביממה‏[1]. בהתאם לכך, מלטונין קשור באופן ישיר לבקרה על גורמים שונים המשתנים בין היום והלילה. כמו למשל: מחזור השינה, לחץ הדם, חום הגוף, רמות הגלוקוז והלחץ התוך-עיני‏[1].

המלטונין מסמן בעקיפין גם את עונות השנה‏[1] והוא אחראי על וויסות של שינויים עונתיים‏[2].

הספר "נס המלטונין"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשפעת ספר בשם "נס המלטונין" אשר נכתב על ידי ג'ו רובינסון וראסל רייטר ופורסם בשנת 1995 מיוחסים למלטונין המופרש מבלוטת האצטרובל תפקידים רבים:

  • מגרה את בלוטת יותרת המוח לייצר את הורמון הגדילה.
  • ויסות תהליכי ההזדקנות.
  • ויסות שינויים בפיגמנטציה של העור.
  • חשיפה לאורך זמן ובגיל צעיר מגדילה את אזורי עיבוד הקול שבמוח, דבר התורם למוזיקליות.
  • צמצום לכאורה בתופעה המכונה אנגיונזה.
  • השפעה על מחזורי הרבייה.
  • השפעה על מצבי עירות ושינה.
  • פעילות נוגדת סרטן בכמה מנגנונים:
    1. הגברת פעילות מערכת החיסון כנגד תאים סרטניים.
    2. פעילות נוגדת חמצון חזקה יותר מויטמין E.
      כיוון שהמלטונין מסיס במים ובשמן, הוא חודר לכל רקמות הגוף, ובהם הוא מגן על ה-DNA בפני נזקי חמצון.
    3. הפרעה לפעילות אונקוגנית.

היבטים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלטונין מבוקש בעיקר כתרופה להשראת שינה. למלטונין יש ערך בעיקר כדי למנוע הפרעות שינה שנגרמות בגלל יעפת (jet lag), אך ישנם מחקרים[דרוש מקור] רבים שחשפו כי הוא יעיל גם כטיפול בנדודי שינה. המלטונין משמש בעיקר לטיפול בתסמונת פאזת השינה הדחויה, שמקורה הוא שעון ביולוגי דחוי.

בשנת 2008 אושרה לשימוש תרופת המרשם סירקדין (Circadin), מלטונין בשחרור מבוקר, בישראל, אירופה וארצות שונות מסביב לעולם לטיפול בנדודי שינה. התרופה פותחה על ידי החברה הישראלית נעורים פרמצבטיות (Neurim Pharmaceuticals). יש מי שקושר למלטונין כתרים רבים ומייחס לו תכונות של תרופת פלא, וכן ידוע שנטילת מלטונין כתרופה כמו כל תרופה - מחייבת הוראת רופא למי שחולה במחלות שונות או נוטל תרופות מסוימות.

מלטונין בזקנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שבלוטת האצטרובל הולכת וקטנה עם השנים, הולכת ופוחתת גם כמות המלטונין שהיא מפרישה. מכיוון שכך פוחתת גם כמותו של הורמון הגדילה, מואצים תהליכי ההזדקנות, הולכת ונחלשת מערכת החיסון, מתרבים מצבי לחץ שהאדם הקשיש מתקשה להתמודד איתם. כך לפחות, לפי אחת האמונות שהשתרשו בעיקר על ידי חברות תרופות ו\או חברות של תוספי מזון המבקשות למכור מלטונין לאנשים מבוגרים. מצד שני טוענים מדענים אחרים שלא אמורה להיות כל ירידה בהפרשת המלטונין הקשורה לגיל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמר: האם מלטונין מספק את הסחורה?

מידע מקיף על מלטונין

אתר הבית של סירקדין - מלטונין בשחרור ממושך

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 לאודון משה, (2010). השפעת מלטונין בשחרור מושהה על הפרעות שינה ומקצבים יומיים אחרים. הפרעות שינה במבוגרים וילדים , 1: 18-23.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.