מלטונין
| מלטונין | |
|---|---|
|
5-methoxy-N-acetyltryptamine |
|
| תכונות | |
| נוסחה אמפירית | C13H16N2O2 |
| משקל מולקולרי | 232.28 |
| מידת ספיגה ברקמה | 30% - 50% |
| מטבוליזם | כבד |
| זמן מחצית החיים | 32 - 40 דקות |
| הפרשה | שתן |
מלטונין (אנגלית: Melatonin, 5-methoxy-N-acetyltryptamine) המכונה גם 'הורמון החושך', הוא הורמון טבעי ממשפחת האינדולומיניים, המיוצר ומופרש מבלוטת האצטרובל שבמוח במחזור קבוע בשעות היממה, ומשפיע על תהליכים רבים בגוף. בניגוד לאור אשר מדכא את הפרשת המלטונין, גורם החושך לגירוי סיבי עצבים המובילים מרשתיות העיניים. אלה מפרישים את המעביר העצבי נוראדרנלין לתוך בלוטת האצטרובל, שם מתחוללת שרשרת תהליכים במהלכה הופכת חומצת אמינו טריפטופאן לחומר ביניים HTP5. חומר זה מהווה את החומר המקדים ל- 5-hydroxytryptamine, שהוא המעביר העצבי סרוטונין, אשר משתנה לאצטיל-סרוטונין (N-acetylserotonin), מומר למלטונין, ומביא בין היתר להשראת שינה. כל התהליך הזה מואט באופן מיידי כשנחשפות רשתיות העיניים לאור.
המלטונין נמצא גם במעיים ומשפיע בדרכים אחרות מאלה שמשפיע ההורמון שמופרש מבלוטת האצטרובל.
המלטונין מבוקש בעיקר כתרופה להשראת שינה, אם כי ברור שמלטונין איננו תרופת הפלא שלה קיוו. למלטונין יש ערך בעיקר כדי למנוע הפרעות שינה שנגרמות בגלל "יעפת" (jet lag), אך ישנם מחקרים שחשפו כי ייתכן שהוא יעיל גם כטיפול בנדודי שינה. המלוטנין משמש בעיקר לטיפול בתסמונת פאזת השינה הדחויה, שמקורה הוא שעון ביולוגי דחוי.
מכיוון שבלוטת האצטרובל הולכת וקטנה עם השנים, הולכת ופוחתת גם כמות המלטונין שהיא מפרישה. מכיוון שכך פוחתת גם כמותו של הורמון הגדילה, מואצים תהליכי ההזדקנות, הולכת ונחלשת מערכת החיסון, מתרבים מצבי לחץ שהאדם הקשיש מתקשה להתמודד איתם. כך לפחות, לפי אחת האמונות שהשתרשו בעיקר על ידי חברות תרופות ו\או חברות של תוספי מזון המבקשות למכור מלטונין לאנשים מבוגרים. מצד שני טוענים מדענים אחרים שלא אמורה להיות כל ירידה בהפרשת המלטונין הקשורה לגיל.
בהשפעת ספר בשם "נס המלטונין" אשר נכתב על ידי ג'ו רובינסון וראסל רייטר ופורסם בשנת 1995 מיוחסים למלטונין המופרש מבלוטת האצטרובל תפקידים רבים:
- מגרה את בלוטת יותרת המוח לייצר את הורמון הגדילה.
- ויסות תהליכי ההזדקנות.
- ויסות שינויים בפיגמנטציה של העור.
- חשיפה לאורך זמן ובגיל צעיר מגדילה את אזורי עיבוד הקול שבמוח, דבר התורם למוזיקליות.
- צמצום לכאורה בתופעה המכונה אנגיונזה.
- השפעה על מחזורי הרבייה.
- השפעה על מצבי עירות ושינה.
- פעילות נוגדת סרטן בכמה מנגנונים:
למרות שיש מי שקושר למלטונין כתרים רבים ומייחס לו תכונות של תרופת פלא, ידוע שנטילת מלטונין כתרופה מחייבת הוראת רופא למי שחולה או סובל מ:
כמו כן אסורה נטילת מלטונין למי שלוקח סטרואידים לדיכוי מערכת החיסון ועוד.
בשנת 2008 אושרה לשימוש תרופת המרשם סירקדין® (®Circadin), מלטונין בשחרור מבוקר, בישראל, אירופה וארצות שונות מסביב לעולם לטיפול בנדודי שינה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
מאמר: האם מלטונין מספק את הסחורה?
מאמר: השפעת מלטונין בשחרור מושהה על הפרעות שינה ומקצבים יומיים אחרים
| הורמונים | ||
|---|---|---|
| היפותלמוס ובלוטת יותרת המוח |
TRH - CRH - GnRH - GHRH - סומאטוסטאטין - דופאמין - וזופרסין - אוקסיטוצין - TSH - LH - FSH - הורמון הגדילה - פרולקטין - ACTH |
|
| ציר בלוטת יותרת הכליה |
אפינפרין - נוראפינפרין - אלדוסטרון - קורטיזול - DHEA |
|
| ציר בלוטת התריס |
בלוטת התריס: תירוקסין - תריודוטירונין - קלציטונין - בלוטת יותרת התריס: PTH |
|
| ציר בלוטות המין |
אשכים: טסטוסטרון - AMH - אינהיבין. שחלות: אסטרדיול - פרוגסטרון - אינהיבין\אקטיבין - רלאקסין |
|
| בלוטות אנדוקריניות אחרות |
לבלב: גלוקגון - אינסולין - סומאטוסטאטין. בלוטת האיצטרובל: מלטונין |
|
| בלוטות לא אנדוקריניות |
שליה: hCG - HPL - אסטרוגן (אסטריול, אסטרדיול, אסטרון) - פרוגסטרון. כליה: רנין - EPO - קלציטריול - פרוסטגלנדין. חדרי הלב: ANP. קיבה: גסטרין - גרלין. תריסריון: CCK - GIP - סקרטין - מוטילין - VIP. המעי העקום: אנטרוגלוקגון. רקמות שומן: לפטין - אדיפונקטין - רסיסטין. בלוטת התימוס: תימוסין - תימופואיטין - תימולין. שלד: אוסטאוקלצין. כבד: IGF-1 - IGF-2 |
|
| נוצרים באתר המטרה | ||
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.