שיר אשיר בגשם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שיר אשיר בגשם
שיר אשיר בגשם.jpg
עטיפת ה- DVD של הסרט
שם במקור: Singin' in the Rain
בימוי: סטנלי דונן
ג'ין קלי
הפקה: ארתור פריד
תסריט: בטי קומדן
אדולף גרין
שחקנים ראשיים: ג'ין קלי
דונלד או'קונור
דבי ריינולדס
ג'ין הייגן
מוזיקה: ארתור פריד
חברת הפצה: MGM
הקרנת בכורה: 27 במרץ 1952
משך הקרנה: 103 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 2,540,000‏$
הכנסות: 7,200,000‏$
פרסים: מועמד לשני פרסי אוסקר
דף הסרט ב-IMDb

שיר אשיר בגשםאנגלית: Singin' in the Rain) הוא סרט מוזיקלי משנת 1952, אשר ביימו ג'ין קלי וסטנלי דונן. קלי אף משחק בתפקיד הראשי בסרט, לצד דונלד או'קונור ודבי ריינולדס.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

דון לוקווד (ג'ין קלי) הוא כוכב ראינוע אשר התחיל את דרכו כמוזיקאי, רקדן ופעלולן. ברוב סרטיו משחק לוקווד לצידה של לינה למונט (ג'ין הייגן), וכחלק מיחסי הציבור של אולפן הסרטים שלהם, מסופר במדורי רכילות בעיתונים על רומן פיקטיבי ביניהם. למעשה, דון אינו סובל את לינה, אך זו מאמינה כי באמת יש ביניהם רומן.

לאחר הצלחת הסרט זמר הג'אז, אחד הסרטים המדברים הראשונים, מחליט מנהל האולפן ר. פ. סימפסון (מילר מיצ'ל) כי אין ברירה אלא להפיק את סרטם הבא, "הפרש הלוחם", כסרט מדבר. שילובו של קול בסרט גורם לבעיות רבות, אשר בראשן קולה הצורמני של לינה.

לאחר הקרנת הנסיון הכושלת, מציע קוזמו בראון (דונלד או'קונור), חברו הטוב של דון, כי את הקול של דמותה של לינה תדובב השחקנית הצעירה קת'י סלדן (דבי ריינולדס), בה דון מאוהב. השלושה משכנעים את ר. פ. לשנות את "הפרש הלוחם" לקומדיה המוזיקלית "הפרש המחולל". כאשר לינה מגלה כי קולה בסרט מדובב, היא כועסת ומנסה למנוע את הרומן בין דון לקת'י. היא סוחטת את ר. פ. כך שקת'י תמשיך לדובב את קולה בסרטים הבאים, ללא קרדיט. קת'י נאלצת להסכים, מאחר שהיא תחת חוזה.

לאחר הצגת הבכורה המוצלחת של הסרט, מבקש הקהל מלינה לשיר. כאשר קת'י שרה מאחורי פרגוד בעוד לינה מניעה את שפתיה על הבמה, מרימים דון, קוזמו ור. פ. את הפרגוד, וכך מתגלה האישה האמיתית מאחורי קולה של לינה.

פסקול הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

את מוזיקת הרקע של הסרט הלחין ארתור פריד, אשר גם היה מפיק הסרט. פריד אף הלחין את רוב השירים בסרט, למילותיו של נסיו הרב בראון. כמעט כל השירים בסרט, לרבות שיר הנושא, הם למעשה חידושים של שירים מסרטים ישנים יותר, משנותיו הראשונות של הקולנוע:

  • "Singin' in the Rain" - מתוך הסרט "סקירת הוליווד של 1929" (1929)
  • "Fit as a Fiddle" - מתוך "מאמן מכללה" (1933) (מילים של אל גודהרט, לחן של אל הופמן)
  • "Temptation" - נעימה אינסטרומנטלית, מתוך "הולכים על הוליווד" (1933)
  • "All I Do is Dream of You" - מתוך "סדי מקי" (1934)
  • "Make 'Em Laugh" - שיר מקורי אשר נכתב בשביל הסרט, אך דומה מאוד לשירו של קול פורטר "Be a Clown" אשר הופיע בסרט "שודד הים" (1948)
  • "The Wedding of the Painted Doll" - מתוך "מנגינת ברודוויי" (1929)
  • "Should I?" - מתוך "לורד ביירון מברודוויי" (1930)
  • "Beautiful Girl" - מתוך "הולכים על הוליווד"
  • "You Were Meant for Me" - מתוך "מנגינת ברודוויי"
  • "Moses Supposes" - שיר מקורי, מילים של בטי קומדן ואדולף גרין, לחן של רוג'ר אידנס
  • "Good Morning" - מתוך "תינוקות" (1939)
  • "Would You?" - מתוך "סן פרנסיסקו" (1936)
  • "Broadway Rhythm" - מתוך "מנגינת ברודוויי של 1936" ו"תינוקות"
  • "You Are My Lucky Star" - מתוך "מנגינת ברודוויי של 1936" ו"תינוקות"

אזכורים של סרטים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר סצינות בסרט, בעיקר הקשיים וההתמודדות עם המעבר מראינוע לקולנוע, מהוות אזכור לסרטים אחרים:

  • הסצנה ב"הפרש הלוחם" בה אומר דון ללינה שוב ושוב "אני אוהב אותך" היא אזכור לסצנה בסרטו המדבר הראשון של ג'ון גילברט.
  • "הפרש הלוחם" מהווה אזכור לסרט משנת 1928 "הפרש", הזכור בעיקר בשל השירים המדובבים בו בצורה רופפת, אשר הוכללו בו לאור הצלחת הסרטים המדברים.
  • השיר והריקוד "Broadway Melody Ballet" הם אזכור לסרט המוזיקלי המלא הראשון בהוליווד- "מנגינת ברודוויי" מ- 1929.
  • שמו של מנהל אולפני מוניומנטל, ר. פ. סימפסון, לקוח משמו של מפיק הסרט, ארתור פריד.

הצלחת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מכרזות הסרט, בה נראה ג'ין קלי שר את שיר הנושא של הסרט

הסרט זכה להצלחה מזערית בשנת צאתו, עם הכנסות של כ- 120,000 דולר בלבד בארצות הברית.‏[1] הוא היה מועמד לשני פרסי אוסקר, על מוזיקה (המועמד היה לני הייטון, המנהל המוזיקלי), ועל שחקנית משנה (ג'ין האגן), אך לא זכה באף אחד מהם. בטקס גלובוס הזהב, זכה דונלד או'קונור בפרס השחקן הטוב ביותר בסרט מוזיקלי.

עם זאת, הסרט זכה בעיקר לביקורות חיוביות, אשר שיבחו את עלילתו המשעשעת, את השירים המשובחים ואת הכוריאוגרפיה המושקעת.‏[2] בשנת 1998, בחר מכון הסרטים האמריקני בסרט כסרט העשירי הטוב ביותר אי פעם.‏[3] בשנת 2004 בחר המכון את שיר הנושא של הסרט כשיר השלישי הטוב ביותר בהיסטוריית הקולנוע‏[4], ובשנת 2006 זכה הסרט מהמכון לתואר הסרט המוזיקלי הטוב ביותר בהיסטוריה.‏[5] הסרט נמצא באופן קבוע ברשימת "250 הגדולים" של אתר IMDb, המבוססת על דירוג גולשי האתר.‏[6] זהו גם הסרט המוזיקלי עם הציון הגבוה ביותר באתר.‏[7]

אזכורים בסרטים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה לאזכורים רבים בסרטים אחרים, כולל פארודיות לא מעטות.‏[8] רוב האזכורים והפרודיות היו של שיר הנושא של הסרט, עם ריקודו המפורסם של ג'ין קלי. אחד המפורסמים ביותר שבהם הוא בסרטו של סטנלי קובריק "תפוז מכני", בו שר אלכס את השיר בסצינות שונות בסרט. אזכור נוסף היה בסרטו של אלפרד היצ'קוק "מזימות בינלאומיות", בו מזמזם את השיר קרי גרנט בעודו מעמיד פנים שהוא מתקלח. בסרט לאון, בחיקוי של ג'ין קלי, שרה נטלי פורטמן הצעירה את השיר, בסיטקום הילדים המצליח "החיים היפים של זאק וקודי" נעשה פרק מיוחד לסרט "היי סקול מיוזיקל" שבו מעלים את הסרט בתור הפקה בית ספרית. ובסרט המצויר רובוטס, הרובוט פנדר שר את השיר בשם "בשמן אני שר". בסדרת הטלוויזיה "גאליס " יולי מזיזה את שפתיה בחזית כאשר רונה אחותה שרה באמת מאחורי וילון .

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]