מזימות בינלאומיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מזימות בינלאומיות
שם במקור: North by Northwest
בימוי: אלפרד היצ'קוק
הפקה: אלפרד היצ'קוק
תסריט: ארנסט למן
שחקנים ראשיים: קארי גרנט
אווה מרי סיינט
ג'יימס מייסון
מוזיקה: ברנרד הרמן
חברת הפצה: מטרו גולדווין מאייר
הקרנת בכורה: 28 ביולי 1959 (ארצות הברית)
משך הקרנה: 136 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 4,000,000 דולר
דף הסרט ב-IMDb

מזימות בינלאומיותאנגלית: North by Northwest) הוא סרט קולנוע אמריקאי בבימויו של אלפרד היצ'קוק אשר יצא לאקרנים בשנת 1959. זהו מותחן קומי המתרכז בדמותו של רוג'ר ת'ורנהיל, בגילומו של קארי גרנט, אשר נחשד בטעות על ידי ארגון מסתורי למרגל המבקש להפריע לתוכניותיו. הסרט נחשב לאחד מסרטי המופת של היצ'קוק, ומחבר התסריט, ארנסט למן, היה מועמד לפרס אוסקר על עבודתו בסרט. לצד גרנט כיכבו בסרט אווה מרי סיינט[1], ג'יימס מייסון, ג'סי רויס לנדיס ומרטין לנדאו[2].

היצ'קוק החל להסריט את הסרט עוד בטרם היה התסריט שלם, ובמהלך ההסרטה חשש שלא יהיה לו המשך ראוי לעלילה.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוג'ר ת'ורנהיל הוא איש פרסום מניו יורק אשר נחשד בטעות כסוכן ממשלתי בשם ג'ורג' קפלן. ת'ורנהיל נחטף ונחקר על ידי ארגון מסתורי המבקש לדעת את מטרותיו ופעולותיו. החוטפים מביאים את ת'ורנהיל לביתו של לסטר טאונסנד, שם הוא נחקר על ידי אדם אשר תורנהיל מניח כי הוא טאונסנד עצמו. למעשה, כפי שילמד הן הצופה והן ת'ורנהיל עם התקדמות העלילה, שם החוקר הוא ואנדם, המתחזה לטאונסנד כחלק מתוכנית מורכבת. מאחר שת'ורנהיל אינו יודע דבר, הוא מכחיש כל קשר להאשמות חוקריו, ואלו נואשים במהרה. לבסוף החוקרים מחליטים להשקותו בוויסקי עד שוכרה, ומנסים לביים תאונת דרכים בה ימצא את מותו, אך ת'ורנהיל מצליח להימלט, אך נעצר בידי המשטרה על נהיגה בשכרות לאחר שבזמן המרדף שהתפתח בינו לבין חוטפיו פגע בניידת משטרה.

ת'ורנהיל מנסה לספר לרשויות את אשר עבר עליו, אבל אלו לא נוטים להאמין לו, במיוחד לאחר שאישה מסתורית המזדהה כאשתו של טאונסנד טוענת שבעלה הוא דיפלומט באו"ם. ת'ורנהיל מבין כי הדרך היחידה עבורו לצאת מהתסבוכת אליה נקלע, היא לאתר את ג'ורג' קפלן האמיתי. הוא מאתר את חדר המלון בו היה אמור קפלן להשתכן, אך מוצא אותו ריק, מלבד תמונתו של טאונסנד, ושוב נקלע למארב החוטפים. ת'ורנהיל מצליח לחמוק ממארב יריביו ומתקדם לעבר יעדו הבא – בניין האו"ם בניו יורק, שם טאונסנד אמור לשאת נאום בפני העצרת הכללית. להפתעתו מגלה ת'ורנהיל כי טאונסנד האמיתי, אשר אכן משמש כדיפלומט באו"ם, איננו חוקרו. לפני שיוכל לברר יותר, אחד מסוכניו של ואנדם זורק סכין אשר פוגע בגבו של טאונסנד והורג אותו. ת'ורנהיל מוצא עצמו מחזיק את גופתו של הדיפלומט ובתמימותו שולף את הסכין הפוגע בעוד שצלם מצלם את האירוע. עתה מבין ת'ורנהיל כי ייחשד ברציחתו של טאונסנד האמיתי והוא שב ובורח.

קארי גרנט בסרט
אווה מרי סיינט בסרט

ת'ורניהל ממשיך להתחקות אחר קפלן ומגלה כי פניו של קפלן מועדות לשיקגו. עקב חששו שהמשטרה דולקת אחריו באשמת רצח טאונסנד הוא בוחר להתגנב לרכבת בדרכה ליעדו. במהלך הנסיעה פוגש ת'ורנהיל את איב קנדל, אשר מסייעת לו לחמוק משוטרים המחפשים אחריו, ומשכנעת אותו כי תארגן לו פגישה עם קפלן. למעשה, קנדל היא אהובתו של ואנדם ומכוונת את ת'ורנהיל למלכודת נוספת.

ת'ורנהיל, המאמין לקנדל, נוסע למקום המפגש – צומת דרכים מרוחק בשדה תירס מישורי. המקום הוא התפאורה לאחת הסצינות הידועות ביותר של היצ'קוק בפרט, ובתולדות הקולנוע בכלל‏[3], כאשר מטוס ריסוס מנמיך טוס ומתחיל לרדוף אחר ת'ורנהיל ברחבי השדה ולירות עליו. ת'ורנהיל חומק מגיחתו הראשונה של המטוס ותופס מחסה בין גבעולי התירס, בעוד שזה ממשיך לרדוף אחריו. לבסוף מצליח ת'ורנהיל לחזור לכביש ולעצור משאית העוברת בו, אך המטוס מתנגש בה וגורם לפיצוץ עז. ת'ורנהיל גונב את רכבו של אחד מהאנשים שיצאו לצפות במתרחש, וממהר לחזור לשיקגו, לבית המלון בו קנדל טענה שקפלן מתארח.

בבית המלון מגלה ת'ורנהיל כי קפלן עזב את המלון מוקדם באותו בוקר, לפני המועד בו טענה קנדל כי דיברה עימו. ת'ורנהיל מגיע לחדרה של קנדל במלון ומתחיל לפקפק באמינותה. הוא מוסר את החליפה שלו לניקוי‏[4] ומעמיד פני מתקלח בעודו מחכה שקנדל תצא מהחדר, ומשיצאה בוחן ת'ורנהיל את הפתק שכתבה ומצליח לשחזר את יעדה – אירוע מכירה פומבית של חפצי אמנות.

במכירה פוגש שוב ת'ורנהיל בוואנדם, אשר עדיין מאמין כי תורנהיל הוא קפלן. ת'ורנהיל מבין כי נפל למלכודת ומנסה לנוס מהמקום, אך מגלה כי כל היציאות נחסמו בפניו. לבסוף גורם ת'ורנהיל למהומה שבסופה הוא נעצר על ידי המשטרה. השוטרים מקבלים הוראה לקחת את ת'ורנהיל לשדה התעופה בשיקגו, שם ת'ורנהיל פוגש ב"פרופסור", הממונה על ארגון אמריקאי לסיכול ריגול, המבקש לעצור את ארגונו של ואנדם.

הפרופסור מגלה לת'ורנהיל כי קפלן איננו קיים באמת, אלא דמות פיקטיבית שנועדה להסיח את דעתו של ואנדם מקנדל, שהיא הסוכנת האמיתית שנשלחה לעצרו, וכעת נמצאת בסכנת מוות עקב התערבותו של ת'ורנהיל. ת'ורנהיל מסכים לבקשתו של הפרופסור לעזור לצוותו לעצור את ואנדם כדי להציל את חייה של קנדל. הוא ממשיך להתחזות לקפלן, אותו מרגל דמיוני אחריו רדף‏[5], ופוגש בקנדל ובוונדאם באתר התיירות בהר ראשמור. הוא מציע לוואנדם שיותר לו לעזוב את ארצות הברית ללא פגע, אם קנדל תימסר לחזקתו, אך ואנדם מסרב לעסקה. ת'ורנהיל וקנדל מתחילים במאבק מבוים שבמהלכו קנדל יורה בו ובורחת מהמקום. ואנדם ואנשיו ממהרים אחריה, בעוד שת'ורנהיל, אשר נדמה כפצוע אנושות, אך כלל לא נפגע מכיוון שנורה בכדורי סרק, מפונה על ידי אנשיו של הפרופסור לאמבולנס.

ת'ורנהיל, הפרופסור וקנדל נפגשים בחורשה מבודדת בקרבת האתר, שם הסוכנת מסבירה לו כי היא מתכוונת להמשיך עם ואנדם במטרה לעצור אותו מלהבריח מיקרופילם מחוץ לגבולות המדינה. כשת'ורנהיל מתווכח, הוא מוכה מחוסר הכרה על ידי אחד מאנשי הפרופסור. משהתעורר, מוצא עצמו ת'ורנהיל נעול בחדר בבית חולים. הוא בורח מהמקום וממהר לביתו של ואנדם, כדי לנסות ולחלץ את קנדל. בהגיעו לבית הוא עד לשיחה בין ואנדם לעוזרו אשר מוכיח לו כי תקרית הירי של קנדל ותורנהיל הייתה מזויפת וכי האקדח בו השתמשה היה טעון בכדורי סרק. ואנדם ועוזרו מחליטים להרוג את קנדל על ידי דחיפתה מהמטוס בו הם מתכננים לברוח מהמדינה בזמן שיהיה באוויר.

ת'ורנהיל מצליח להזהיר את קנדל, וזאת מצליחה לברוח ברגע האחרון, עם המיקרופילם, אשר הוחבא באותו הפסל אשר נקנה במכירה הפומבית. השניים נרדפים על ידי אנשי ואנדם מעל פני פסלי הנשיאים בהר ראשמור וכמעט נופלים ממרומי הפסלים החצובים בהר אל מותם, בעוד שעוזרו של ואנדם (מגולם על ידי מרטין לנדאו) דורך על ידו של ת'ורנהיל התלוי על בלימה. כאשר נראה כי עוד מעט ות'ורנהיל וקנדל יצנחו למותם, מופיע "הפרופסור" עם איש משטרה אשר יורה ברודף והורגו. ת'ורנהיל מטפס חזרה לקרקע בטוחה ובעודו מושך את ידה של קנדל עוברת הסצנה במהירות לירח הדבש המשותף שלהם, בו הוא מושך אותה לא לקרקע – אלא למיטתם המשותפת ברכבת נוסעת. בסצנת הסיום של הסרט נכנסת הרכבת למנהרה.

הסרט מתאר כיצד האדם הקטן והפשוט, עלול להיקלע לתוך מזימה שבה מעורבות מדינות, כאשר חייו ושלומו לא יעמדו אפילו בראש מעיינה של מדינתו שלו (רלטיביזם מוסרי). הסצנה בהר ראשמור, מבטאת את קוטנו של האדם הפרטי ביחס למנהיגי המדינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השחקנית סיד צ'ריס הייתה גם מועמדת לתפקיד זה
  2. ^ אלפרד היצ'קוק הופיע בתחילת הסרט בהופעת קמע כאיש המחמיץ את האוטובוס
  3. ^ הסצינה של המטוס הרודף נפתחת בשוטים ארוכים ופתוחים, המתחלפים בקלוז-אפים קצרים ומהירים, עם התפתחות המרדף.
  4. ^ החליפה האפורה של גראנט נבחרה כאופנתית ביותר בקולנוע, וכבעלת ההשפעה הגדולה ביותר[1]
  5. ^ המרגל הדימיוני ג'ורג' קפלן מהווה בסרט מעין מקגאפין, אחריו כולם רודפים, כשלמעשה הוא איננו קיים כלל...