חיית מחמד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חיות מחמד)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כלב תחש קצר שיער
תעודת פטירה של חיית מחמד

חיית מחמד או "חיית שעשועים" היא בעל חיים המגודל על ידי האדם שלא לשם תועלת של רווח כלכלי או עזר בעבודה, אלא בשל יופיו או על מנת לספק חברה, ושהגדרתו כ"חיית מחמד" מקובלת בחברה.

חלק מן המינים בויתו על ידי האדם (כדוגמת הכלב או החתול), וחלק לא בויותו או אף ניצודים מן הבר (במקרים כאלה מקובל לגדלם בכלוב). לעתים בויתו חיות המחמד לצורך מסוים (עבודה, שירות או חקלאות), וברבות הזמן השתנה ייעודן לספק חברה או נוי ופחות לצורך שלשמו בויתו (כדוגמת הכלב או הסוס). חיות המחמד הנפוצות ביותר הן יונקים, ציפורים ודגים, אך גם זוחלים כמו נחשים ואיגואנות נפוצים כחיות מחמד. שני המינים הפופולריים ביותר בתור חיות מחמד הם הכלב והחתול.

מיני חיות המחמד (הנפוצות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצת חיות המחמד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב חיות המחמד מגודלות בעולם המערבי ושכיחותן עולה ככל שעולה רמת החיים והשפעת תרבות המערב. כך למשל, מתפשטת אופנת גידול כלבי מחמד בקרב האוכלוסייה העירונית האמידה בסין שם היה הכלב באופן מסורתי מקור לבשר‏[1]. ב-2009-2010 החזיקו כ71 מיליון שהם כ62% ממשקי הבית בארצות הברית בחית מחמד‏[2]

חיות המחמד בארצות הברית:

חיה מספר משקי בית (מיליונים) מספר חיות כולל (מיליונים)
חתול 38.2 93.6
כלב 45.6 77.5
ציפורים 6 15
סוסים, חמורים, פרדות 3.9 13.3
דגי מים מתוקים 13.3 171.7
דגי ים 0.7 11.2
זוחלים ודו-חיים 4.7 13.6
חיות קטנות 5.3 15.9

באוסטרליה היה שיעור אחזקת חיות המחמד 65% ובבריטניה 44% ברוב הארצות המפותחות האחרות אחוז המגדלים חיות מחמד הוא כ15% וביפן כ12%‏[3]. ההוצאה על חיות מחמד בארצות הברית הגיעה ב-2009 ל45.5 מיליארד דולרים מתוכם 18.3 מיליארד הוצאו על מזון כלבים (יותר מההוצאה על מזון תינוקות), 12.8 מיליארד דולר על טיפול וטרינרי‏[2]. בשנת 2009 היו בישראל 385,000 כלבים רשומים במרכז הארצי לרישום כלבים בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות[4].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפוח זני חיות לשם שעשוע הופיע רק במאה ה19. לאורך רוב ההיסטוריה וברוב החברות לא היו חיות מחמד ידועות כלל ובימי הביניים היו גילויי חיבה כלפי בעלי חיים מספיקים להחשיד ואף להרשיע אדם (בדרך כלל נשים) בכישוף. מה שהפך את הכלב ללגיטימי, שלא כחיית עבודה ושמירה, היו כלבי הצייד שאחזקתם הותרה עד לעת החדשה רק לאצילים. גם אם מסעות צייד ארוכים יצרו קרבה וחיבה בין הצייד לכלבו הרי שהפילוסופיה שהדגישה את הפער שבין "נזר הבריאה" לבהמה הנחותה מנעה התייחסות לכלב כבעל רגש או מחשבה. רק במחצית השנייה של המאה ה-19 החלו בני המעמד הבינוני העירוני לגדל כלבים וחתולים כחיות מחמד והתחביב התפשט לשכבות אמידות פחות. שורשי רוב זני החתולים והכלבים מגיעים לתקופה הוויקטוריאנית בה הפכה חית המחמד לסמל סטטוס‏[5]. תערוכת הכלבים הראשונה התקיימה באנגליה ב-1859‏[6], החנויות הראשונות לחיות מחמד וצרכיהם הופיעו בשנות ה-80 של המאה ה-19 בפאריס ומזון כלבים מסחרי יבש הופיע על המדפים רק ב-1920 (ביסקוויט כלבים עשוי דגנים, ירקות ומעט בשר בקר שווק כבר ב-1910). כמעט מייד עם כניסת חיות המחמד לבית העירוני בשלהי המאה ה-19 הופיעו גם ראשוני המקלטים לחיות נטושות. באנגליה, כיוון שנדרש רישוי לכלבים ותשלום אגרה מגיל חצי שנה, נפוץ מנהג לגדל את הגור עד אותו גיל ואז לשחררו לרחוב.

סיבות לטיפוח חיות מחמד[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתול "קורא" בספר על השולחן.

על פי גישה פסיכולוגית-אבולוציונית חיות המחמד הן "טפיל חברתי" מנצלות דחפים של טיפול בצאצאים. בדומה לאופן שבו מתבססת הקוקיה על אינסטינקט ההאכלה והטיפול של ציפורי השיר שבקיניהן היא מטילה את ביציה. לבני אדם ילדות ארוכה ובהתאם גם מוטיבציה לטפל ולטפח "ילדים". חיות המחמד ובפרט הכלבים והחתולים, סיגלו לעצמם מאפיינים פיזיים והתנהגותיים המעוררים בנו את הדחף ההורי. ככל שלבעל החיים עיניים גדולות, פרצוף עגול ונטייה קבועה להתרפקות והתלטפות יש סיכוי טוב יותר שיזכה להגנה, למזון ולטיפול שיאפשר לו להעביר את התכונות הללו לדור הבא‏[7].

גישה שונה‏[8] מייחסת לבני אדם יכולת להאניש בעלי חיים כלומר לייחס לחיה רגשות ומניעים אנושיים ובכך להפוך אותה לחלק מהסביבה החברתית. היכולת להרחיב את יכולת ההזדהות (אמפתיה) מהתחום החברתי על הסביבה הביולוגית מקורה בהתפתחות אבולוציונית שהיה לה יתרון בחברה המבוססת על צייד. מי שהצליח לייחס לחיה ואינטרסים הפך לצייד טוב יותר וליישם אסטרטגיות צייד מורכבות שדרשו חיזוי של התנהגות החיה. התכונה המאפיינת חיות מחמד, על פי השערה זו היא אנתרופורמיזם כלומר מאפיינים פיזיים והתנהגותיים המאפשרים האנשה.

הירידה בגודל המשפחה במדינה המפותחת מורידה את הסבירות שלילד יהיו אחים, תינוקות או אנשים זקנים, אשר חיים איתו באותו משק בית. דבר זה מעלה את הדומיננטיות של התפקיד הרגשי והחברתי של חיות מחמד‏[9].

לפי יי-פו טואן (Yi-Fu Tuan) גידול חיות מחמד הוא ביטוי של שליטה ואדנות‏[10]. מאחורי האידיליה לכאורה של חברות ונאמנות בין אדם לחיה מסתתרת שאיפה לשלוט ולעצב יצור חי כרצוננו. על פי טואן חיבה ושיעבוד אינם סותרים אלא עשויים להתקיים בו זמנית ואפילו להגביר זה את זה. חיות המחמד אינן אלא תחליפים מודרניים לגמדים או לעבדים ששיעשעו את האצילים בתקופות קדומות. חיית המחמד, גם כשהיא שבעה ומטופחת, הוא רכוש שאנו שולטים בכל היבט של חייה: תזונה, מגורים, סדר יום, מיניות, רבייה ומוות. מבקרי גישתו של טואן טוענים כי היחסים בין רוב הבעלים לחיות מבוססים על "משא ומתן" ופשרות יותר מאשר על פקודות וציות‏[11].

חיות מחמד מלאכותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי גישה אחרת מה שהופך חיה לחית מחמד היא ההשקעה הרגשית של הבעלים בקשר ולא מאפיין כלשהו של החיה. הגדרה זו מרחיבה את תחום ההגדרה של חיות מחמד גם לצעצועים או תוכנות של "חיות מחמד וירטואליות" דוגמת טמגוצ'י. מגדלי חיות וירטואליות מבטאים חיבה ונאמנות ממש כמגדלי כלבים ונוטים להסביר התנהגות של הצעצוע הממוחשב במונחי רגשות ומוטיבציות אנושיות. נרשמו מקרים של דיכאון ואפילו איומי התאבדות לאחר "מוות" של חיה רובוטית או וירטואלית‏[12] כמו גם מקרי "התעללות" מכוונת בחיות וירטואליות.

תועלת בריאותית ונפשית של חיות מחמד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלורנס נייטינגייל הבחינה בהשפעה החיובית של טיפוח חיות מחמד על חולים כרוניים ונכים

ציפור מחמד בכלוב היא לפעמים הנאתו היחידה של נכה המרותק שנים לחדרו. אם יש ביכולתו להאכיל ולנקות את החיה בעצמו יש תמיד לעודדו לכך

– Florence Nightingale, Notes on Nursing: What It Is, and What It Is Not

כמה מחקרים הראו השפעה חיובית של טיפוח חיות מחמד על בריאות הבעלים‏[13] . כך, למשל, מחקר במהלכו חולקו חיות מחמד לקשישים הראה כי מי שאימצו חיית מחמד נזקקו פחות לביקור רופא מקבוצת הביקורת ובריאותם נפגעה פחות בהשפעת אירועים גורמי לחץ‏[14]. קשר חזק לחיית מחמד נמצא כמסייע בהפחתת דיכאון אצל מבוגרים בודדים (כאשר רשת התמיכה האנושית חלשה), לא נמצאה תרומה מובהקת של חיית המחמד אצל מי שנהנה מסביבה חברתית אנושית תומכת‏[15] מחקר שעקב אחר חולים לאחר אשפוז עקב מחלת לב הראה תמותה נמוכה באופן מובהק אצל חולים שברשותם חיית מחמד לעומת מי שלא גידלו חיה‏[16]

חיות מחמד במסורת היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל אסרו "לגדל כלב רע בתוך ביתו", מחשש שינשוך ויפחיד את הבאים. ובלשון הרמב"ם (הלכות נזקי ממון פרק ה הלכה ט): "אסרו חכמים לגדל חזירים בכל מקום, ולא את הכלב אלא אם כן היה קשור בשלשלת, אבל מגדל הוא כלבים בעיר הסמוכה לספר, ביום קושרו ובלילה מתירו. ואמרו חכמים: ארור מגדל כלבים וחזירים, מפני שהיזקן מרובה ומצוי".

בעקבות זאת קבעו כמה מחכמי ההלכה בימי הביניים ש"כלב שאינו רע מותר לגדל", וש"כלבים קטנים בני תרבות (מאולפים), אינם בכלל האיסור". מקורות אחרים מעידים שגידול חיות מחמד, בעיקר כלבים, היה שכיח גם בתקופות קדומות. רבי יעקב עמדין קבע במאה ה-18 שמותר להחזיק רק כלב אחד, בתנאי שהוא קשור בשלשלת ולצורכי שמירה בלבד.

בחסידות חב"ד מקובל להימנע בדרך כלל מגידול חיות מחמד שאינן טהורות. הרבי מלובביץ' קרא שלא לתת לילדים אפילו ספרים וצעצועים עם דמויות של חיות לא כשרות. לעומת זאת, ביקור בגני חיות או למידה על הטבע ותכונות בעלי החיים, מותרים. הרב אליעזר מלמד, טוען שהאיסור על סחר בחיות טמאות כמו כלב, חתול או תוכי, נובע מהחשש שאם יהיו בידו של יהודי יבוא לאכול מבשרן. הוא מצטט מהרב יוסף קארו, שדווקא מתיר סחר בחיות טמאות, באומרו שהתורה אינה אוסרת החזקת חיות מחמד, כך שמדובר לדעתו בפסיקות מאוחרות יחסית. הוא מציין שהעובדה שבעלי החיים האלה טמאים למאכל, אינה אומרת שמידותיהן פגומות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Heidi J. Nast, Loving….Whatever: Alienation, Neoliberalism and Pet-Love in the Twenty-First Century, ACME: An International Journal for Critical Geographies , 5 (2), 300-327
  2. ^ 2.0 2.1 American Pet Products Association, Industry Statistics & Trends
  3. ^ Arkow, P. (2004). Animal –Assisted Therapy and Activities (9th edition). Stratford, NJ.
  4. ^ סקר הנתונים הסטטיסטיים אודות כלבים בישראל
  5. ^ Leslie Irvine, Pampered or Enslaved? The Moral Dilemmas of Pets, International Journal of Sociology and Social Policy, Volume 24 Number 9 2004
  6. ^ Birmingham Dog Show Society
  7. ^ John Archer, Why do people love their pets?, Evolution and Human behavior Vol. 18 (4) P. 237 - 259 ,1997
  8. ^ Anthropomorphism and Anthropomorphic Selection—Beyond the "Cute Response",Author: Serpell, James A. Source: Society and Animals, Volume 10, Number 4, 2002 , pp. 437-454
  9. ^ McCardle, Peggy (Ed); McCune, Sandra (Ed); Griffin, James A. (Ed); Maholmes, Valerie (Ed), (2011). How animals affect us: Examining the influences of human–animal interaction on child development and human health. Washington, DC, US: American Psychological Association, xvi, 228 pp
  10. ^ Yi-Fu Tuan, Dominance and affection: the making of pets, 1984. Yale University Press
  11. ^ Jen Wrye, Beyond Pets: Exploring Relational Perspectives of Petness, Canadian Journal of Sociology 34(4) 2009
  12. ^ David Benyon and Oli Mival , , Scenarios for Companions Austrian Artificial Intelligence Workshop, September 2008 , Vienna
  13. ^ Pet Bruce Headey, ownership: good for health?, MJA Vol 179 3 November 2003
  14. ^ Judith M. Siegel , Stressful Life Events and Use of Physician Services Among the Elderly: The Moderating Role of Pet Ownership, Journal of Personality and Social Psychologyת 1990, Vol. 58, No. 6, 1081-1086
  15. ^ Thomas F. Garrity et al., Pet Ownership And Attachment As Supportive Factors In The Health Of The Elderly, Anthrozoos, Vol. 3, No. 1 1989, pps 35-4
  16. ^ ERIKA FRIEDMANN et al., Animal Companions and One-Year Survival of Patients After Discharge From a Coronary Care Unit, Public Health Reports, July-August 1980, Vol. 95, No. 4