מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תבליט על שער טיטוס ברומא המתאר שבויים יהודים הנושאים את כלי המקדש ואת המנורה
- תשעה באב: יום תענית המציין את חורבן בתי המקדש. זהו החשוב מבין ימי האבלות שבלוח השנה העברי.
- מנהגי האבלות מתחילים בשבעה עשר בתמוז, שבו מתחילה תקופה הנקראת שלושת השבועות, ומתגברים בראש חודש אב, שבו מתחילה תקופה הנקראת תשעת הימים. ביום תשעה באב עצמו נוהגים גם חמשת העינויים.
- בתשעה באב קוראים במגילת איכה, שהיא קינה על חורבן ירושלים, הפותחת במילים "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם".
- נוהגים לקרוא בבתי הכנסת קינות לתשעה באב, ובקהילות מסוימות מוסיפים קינות לזכר חללי השואה.
- בתפילת העמידה בתשעה באב מוסיפים, בהתאם למנהגי הקהילות, את תפילת נחם ותפילת עננו.
- יש הלומדים בתשעה באב את ספר איוב עקב האיסור על לימוד תורה משום שהיא משמחת, למעט כמה קטעים עצובים שבכללם ספר איוב ואגדות החורבן.
- חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב עוסק בצביון הציבורי של ליל תשעה באב במדינת ישראל.
- זכריה ניבא שתשעה באב, כמו גם שאר ימי האבל על בית המקדש, "יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָשׂוֹן וּלְשִמְחָה וּלְמעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָלוֹם אֱהָבוּ" (ספר זכריה, פרק ח', פסוק י"ט)
