תומאס מטינגלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תומאס מטינגלי
קן מטינגלי
אסטרונאוט בשירות נאס"א
לאום Flag of the United States.svg אמריקאי
לידה 17 במרץ 1936 (בן 78)
שיקגו, אילינוי
עיסוקים נוספים מהנדס
בחירה לטייס חלל 1966
פרישה 1985
דרגה אדמירל משנה (מדרג גבוה),
בצי ארצות הברית
זמן בחלל 21 יום, 4 שעות ו־34 דקות
מס'  EVA 1
זמן כולל ב- EVA שעה ו-23 דקות
משימות
אפולו 16, STS-4,‏ STS-51-C
סמל אפולו 16 סמל STS-4 סמל STS-51C
עיטורים
סיכת האסטרונאוט של צי ארצות הברית
מדליית השירות המצטיין של נאס"א

תומאס קנת "קן" מטינגלי השניאנגלית: Thomas Kenneth "Ken" Mattingly II; נולד ב-17 במרץ 1936) אסטרונאוט בתוכנית אפולו ובמעבורת החלל. נולד בשיקגו, אילינוי. היה טייס מודול הפיקוד של אפולו 16, מפקד המעבורת במשימה STS-4, ומפקד המעבורת במשימה STS-51C.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגר במדעים בהנדסה אווירונאוטית מאוניברסיטת אאובורן, 1958.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטינגלי החל את הקריירה הצבאית שלו כסג"מ בצי האמריקאי בשנת 1958, וקיבל את כנפי הטיסה שלו בשנת 1960. בין 1960 ל־1963 הוא הוצב בטייסת VA-35 והטיס מטוסי A-1H סקייריידר מעל נושאת המטוסים USS Saratoga. ביולי 1963 הועבר לטייסת VAH-11 על נושאת המטוסים USS Franklin D. Roosevelt, שם הטיס מטוסי A-3 סקייווריור במשך שנתיים. בתפקידו האחרון היה תלמיד בבית הספר לטייסי מחקר אירוספייס של חיל האוויר האמריקאי.

שירות בנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחר כאחד מ-19 האסטרונאוטים שנבחרו באפריל 1966.

היה בצוות התמיכה של האסטרונאוטים במשימות אפולו 8 ואפולו 11, והיה נציג האסטרונאוטים בפיתוח חליפת החלל ומנשא הגב. היה מיועד להיות טייס מודול הפיקוד של אפולו 13, אך הוחלף על ידי ג'ק סוויגרט 72 שעות לפני השיגור, מאחר שנחשף למחלת האדמת ללא שהיה מחוסן.

ב־16 באפריל 1972 שוגר עם ג'ון יאנג וצ'ארלי דיוק למשימת אפולו 16. במהלך משימה זו נחתו דיוק ויאנג על פני הירח, בעוד מטינגלי נשאר במודול הפיקוד במסלול סביב הירח, וביצע תצפיות, צילומים ומדידות כימיות של פני הירח.

בין ינואר 1973 למרץ 1978 שימש כראש תמיכת תוכנית המעבורת במשרד האסטרונאוטים. לאחר מכן מונה כעוזר טכני לענייני טיסות ניסוי למנהל תוכנית הניסוי לטיסות במסלול. בין דצמבר 1979 לאפריל 1981 שימש כראש קבוצת ההמראה והחדירה לאטמוספירה במשרד האסטרונאוטים. לאחר מכן היה מפקד גיבוי של STS-2 ו־STS-3.

ב־27 ביוני 1982 שוגר כמפקד המעבורת במשימה STS-4, טיסת הניסוי הרביעית והאחרונה של מעבורת החלל קולומביה, יחד עם הטייס הנרי הרטספילד. בנוסף לבדיקות השפעות החום על המעבורת ומאפיינים נוספים, ביצעו גם מספר ניסויים מדעיים. המעבורת נחתה בבסיס חיל האוויר אדוארדס ב־4 ביולי.

בין יוני 1983 למאי 1984 היה ראש קבוצת התמיכה של מחלקת ההגנה במשרד האסטרונאוטים.

ב־24 בינואר 1985 שוגר כמפקד המעבורת במשימה STS-51-C, שהייתה המשימה הראשונה של מחלקת ההגנה. המעבורת הניחה במסלול מטען של מחלקת ההגנה שכלל רכב שלב עליון אינרציאלי. המעבורת נחתה ב־27 בינואר.

בסך הכול צבר מטינגלי 504 שעות בחלל, מתוכן שעה ו־13 דקות של פעילות חוץ רכבית במהלך אפולו 16. מטינגלי התפטר מנאס"א ב־1985. הגיע לדרגת אדמירל משנה (rear admiral) בצי.

לאחר נאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־1986 מונה לראש פיקוד החלל של הצי. לאחר מכן מונה למנהל השימוש וההפעלה של משרד תחנת החלל של גראמן. היה ראש תוכנית אטלס בג'נרל דיינמיקס. תפקידו הבא היה סגן נשיא לוקהיד מרטין ומנהל תוכנית X-33. בספטמבר 1999 מונה ליו"ר יוניברסל ספייס נטוורק.

תארים ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אות השירות הראוי לציון של הצי.
  • כנפי אסטרונאוט של הצי.
  • אות השירות הראוי לציון של מחלקת ההגנה, 1982.
  • אות השירות הראוי לציון של נאס"א (פעמיים).

ועוד אותות ועיטורים מארגונים לא ממשלתיים אחרים.