תרכובת גריניאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תרכובות גריניאר (Grignard) הן תרכובות אורגניות המורכבות משייר פחמימני (קבוצת אלקיל או אריל), אטום הלוגן ואטום מגנזיום.

שמן הכימי של תרכובות אלו הוא אלקיל (או אריל) מגנזיום הלידים. הנוסחה הכללית של תרכובות גריניאר היא R-MgX, כש-R מייצג את השייר הפחמימני ו-X את ההלוגן.

תרכובות גריניאר קרויות על שם המגלה שלהן, הכימאי הצרפתי, ויקטור גריניאר (Victor Grignard), אשר זכה בפרס נובל לכימיה ב-1912 עבור עבודתו בנושא.

לתרכובות גריניאר חשיבות עליונה בסינתזה כימית. כשתרכובת גריניאר מגיבה עם תרכובת אורגנית כלשהי, מסתפח השייר הפחמימני של תרכובת הגריניאר אל השייר הפחמימני של התרכובת האחרת. בכך נוצר למעשה קשר קוולנטי פחמן-פחמן, וזהו אינו דבר של מה בכך: רוב התגובות בכימיה האורגנית מבוססות על שינויים בקבוצות פונקציונליות (לדוגמה: המרה של כוהל, בעל קבוצת הידרוקסיל, OH, לקטון, בעל קבוצת קרבוניל CO). מספר התגובות שבהן נוצרים קשרי פחמן-פחמן מועט.

גילוי תרכובות הגריניאר על ידי הכימאי שהקנה להן את שמן היווה פריצת דרך בכימיה ופתח עולם חדש של תרכובות אורגניות, אשר לפני כן לא ניתן היה לייצרן בצורה מלאכותית.

דוגמה לסינתזה של תרכובת גריניאר:

סינתזה של תרכובת גריניאר