ض

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דֿאד
תחילית: ضـ
אמצעית: ـضـ
סופית מחוברת: ـض
סופית לא מחוברת: ض
אלפבית ערבי
ا ب ت ث ج ح
خ د ذ ر ز س
ش ص ض ط ظ ع
غ ف ق ك ل م
ن ه و ي
ء
ژ

האות צ'אדערבית: ضاد) היא האות החמש-עשרה באלפבית הערבי. לפניה באה האות צאד ואחריה האות טא.

צ'אד מייצגת עיצור מכתשי סותם קולי מלועלע (IPA‏: /dˤ/) - מעין דל"ת משולבת עם עי"ן מזרחית. צ'אד היא אחת מחמשת העיצורים הנחציים (האחרים הם צאד, טא, ט'א וקאף), והיא הגרסה הנחצית של د. ישנן שתי דרכים לתעתק את האות לעברית: כדל"ת, על-פי השמיעה; או כ-צ' (או צֿ) על-מנת לשמר את הכתב הערבי. נראה שבערבית הקוראנית, זו שדוברה בזמנו של מוחמד, צ'אד בוטאה כמכתשי, חוכך צדי קולי מלועלע (IPA‏: /ɮˤ/), זהו עיצור מיוחד מאוד ולא נפוץ, שהוביל את המדקדקים הערביים הראשונים לכנות את הערבית "שפת הצ'אד" (لغة الضاد), היות שהם הכירו את העיצור הזה כייחודי לערבית‏[1]. כינוי זה מצוי עד היום בקרב דוברי הערבית, המִתכנים "אלה שמבטאים את האות צ'אד" (الناطقون بالضاد, "אלנאטקון באלד֗אד").

צ'אד היא אחת משש האותיות הערביות שאין להן מקבילה באלפבית הפיניקי (האחרות הן ת'א, ח'א, ד'אל, ט'א וע'ין). על אף שבאלפביתים פרוטו-שמיים כמו האלפבית הדרום-ערבי מופיעה אות לייצוג פונמה זו, שהשתמרה עד היום בשפות שמיות דרומיות, דוגמת ፀ בכתב האתיופי, הרי שבאלפבית הפיניקי, המקור הישיר לאלפבית הערבי, הצליל הזה לא היה קיים. לכן עוצבה האות כגרסה של צאד.

בשחזורים של פרוטו-שמית מופיע עיצור מכתשי, חוכך צדי, מסודק (IPA‏: /ɬʼ/) כאב הישיר של העיצור שמייצגת צ'אד, אם כי הוא אינו האב של צורת האות. ברוב השפות השמיות עיצור זה התמזג עם המקבילות של צאד.

בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין וגם מצד שמאל, כמו בשאר האותיות למעט אותיות "דוד'ארז".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Side of the Tongue (אנגלית)