ا

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "אליף" מפנה לכאן. לערך העוסק באליף, כינוי מיושן לתלמיד כיתה ט', ראו אליפים.
אליף
תחילית: ا
אמצעית: ـا
סופית מחוברת: ـا
סופית לא מחוברת: ا
אלפבית ערבי
ا ب ت ث ج ح
خ د ذ ر ز س
ش ص ض ط ظ ع
غ ف ق ك ل م
ن ه و ي
ء
ژ
אליף וכל הסימנים הדיאקריטיים היכולים להופיע עליה

האות אליףערבית: ألف) היא האות הראשונה באלפבית הערבי.

אליף משמשת בערבית מודרנית כאם קריאה המאריכה את תנועת הפתחה. ישנה עוד צורה לאליף הנקראת אליף מקצורה (אליף שבורה), היא נראית כמו יא חסרת נקודות, ﻯ, ויכולה להופיע בסוף מילים. אין הבדל בהגיית הצורות.

אליף יכולה לשמש גם כ"כיסא" להמזה, أ או إ, ואז נהגית כעיצור סדקי סותם אטום (IPA: ‏/ʔ/ - כמו אל"ף). בעבר שימשה אליף לבדה גם בתורת /ʔ/, אך הכפילות יצרה בלבול שהובילה להמצאת ההמזה שבהתווספותה לאמות הקריאה היא גורמת להן לייצג את העיצור הזה. מיקום ההמזה נקבע בהתאם לתנועה בה מנוקדת האליף: מעליה לפתחה, דמה וסוכון, ומתחתיה לכסרה.

אם במילה מופיעה אליף עיצורית (עם המזה) המנוקדת בפתחה ארוכה, כך שאמורות להיות שתי אליפים ברצף, מופיעה במקומן אליף אחת עם מעיין טילדה לראשה, ﺁ, הנקראת אליף מדּ‏ה, והיא מייצגת /ʔaː/. כך, למשל במילה القرآن (אלקֻראַאן - הקוראן), שאמורה הייתה להיכתב *القرأان.

עוד סימן דיאקריטי היכול להופיע על אליף הוא המזת אל-ואסל הנראה כעין צאד הנכתבת מעל האליף, ٱ, ובהתווספותה האליף שותקת. אליף ואצלה מופיעה בעיקר במילים המתחילות באליף כשמתווספות להן מיליות יחס.

בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין אך לא משמאל, כשאר אותיות "דוד' ארז".

פעמים רבות אליף משמשת בערבית, כמו בארמית, בתפקיד אותו ממלאת בעברית האות ה"א: כך, למשל, היא משמשת כמילית שאילה: "أأنت كاتب?" שתרגומו: "האתה סופר?". גם הבניין הרביעי בערבית: "أفعل" מקביל בעיקרון לבניין העברי הפעיל. (בארמית, לדוגמה, הקדמה היא אקדמה והמצאה היא אמצאה).

האות אליף התפתחה מהאלף הפיניקית ויש לה מקבילות ברוב האלפביתים: