ت

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תא
תחילית: تـ
אמצעית: ـتـ
סופית מחוברת: ـت
סופית לא מחוברת: ت
אלפבית ערבי
ا ب ت ث ج ح
خ د ذ ر ز س
ش ص ض ط ظ ع
غ ف ق ك ل م
ن ه و ي
ء
ژ

תאערבית: تاء) היא האות השלישית באלפבית הערבי. לפניה באה האות בא ואחריה האות ת'א.

תא מייצגת עיצור מכתשי סותם אטום (IPA: ‏/t/ - כמו ת"ו). בערבית מרוקאית תא נהגית עם מעט חיכוך, כמו מתווספת "חצי סמ"ך" לאחריה (IPA: ‏/tˢ/), חשוב לציין שהיא אינה נשמעת לגמרי כרצף ﺗﺲ /ts/.

בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין ומצד שמאל, כשאר האותיות למעט "דוד' ארז".

לתא שימוש נרחב בשפה הערבית לציון נקבה: תא תחילית משמשת לציון נקבה בפעלים המציינים מצב בגוף שלישי הווה. ניקוד פתחה בסוף מילה ולאחריו תא (at) מציינים נקבה בפעלים בגוף שלישי עבר. תא המנוקדת בכסרה משמשת כסופית לציון נקבה בפעלים בגוף שני יחיד עבר. קיימת גם צורה מיוחדת של תא הנכתבת כמו הא עם שתי נקודות מעליה (ة ,ـة) ונקראת תא מרבוטה, היא משמשת כסופית לציון נקבה בשמות עצם ותארים.

תא משמשת גם כסופית לציון זכר בפעלים בזמן עבר בגוף שני יחיד (תא + פתחה), ולציון גוף ראשון יחיד בעבר (תא + דמה).

מקור האות תא הוא ב"תוו" הפיניקית ויש לה מקבילות ברוב האלפביתים: