IC3

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מערך IC3 של רכבת ישראל בחיפה
רכבת IC3 ממתינה בתל אביב (תחנת "ההגנה") לפני יציאתה לבאר שבע.

IC3 (ראשי תיבות של Inter City 3) הוא קרונוע דיזל בעל תמסורות הידראוליות שנבנה במקור על ידי חברת ABB Scandia (שנרכשה מאוחר יותר על ידי Adtranz, שלימים נרכשה גם היא על ידי בומברדיה). הרכבות מופעלות באירופה החל משנת 1989. המספר 3 מייצג את מספר הקרונות המצוי בכל מערך שכזה.

מערך IC3 מתייחס על פי רוב לשלישיית קרונועים כאלו. באופן עקרוני ניתן לשרשר עד חמישה מערכים לכדי רכבת נוסעים אחת. מערך כזה הינו ארוך יותר מאורך הרציף בתחנות הרכבת של רכבת ישראל, ונעשה בו שימוש באירועים מיוחדים‏[1]

המטרה המקורית לשמה יועדו מערכי ה-IC3 היא ליצור רכבת שתוכל להגיע אל נמל-הים, להפרד לחלקים קצרים, להיכנס אל מעבורת, ולהתחבר בחזרה בהגעה לנמל-ים אחר. פונקציונליות זו הייתה דרושה להפעלת קווים מסוימים בדנמרק ולשם כך תוכנן הקרונוע. מאפיין זה נמצא יעיל למדי גם לקווים רגילים.

חברת הרכבות הדנית מפעילה 96 מערכים של קרונועי IC3. מפעיל גדול נוסף של מערכים אלו הוא רכבת ישראל המפעילה 46 מערכים.

נתונים טכניים (למערך בודד)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרון הרכבת הדנית מבפנים
מספר מערכי IC3 דניים

קיימים שני דגמים שההבדל ביניהם הוא במספר המושבים.

  • אורך: 58.80 מטרים.
  • רוחב: 3.10 מטרים.
  • גובה: 3.85 מטרים.
  • משקל: 101 טון
  • הספק: 4 מנועים של 394 כוחות סוס כל אחד (ברוב המערכים הפועלים בישראל מוקצה אחד המנועים בלעדית עבור מערכת מיזוג האוויר).
  • מהירות מרבית: 160 קמ"ש. בפועל מסוגלים המערכים להגיע למהירויות של עד 200 קמ"ש, אולם לא קיימת בישראל תשתית מסילתית לשם כך ובנוסף בגלל הקצאת אחד המנועים לתפעול מערכת המיזוג, מה שמפחית מהכוח המניע של הקרונוע.
  • מושבים: 167 או 177.

יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקרונועי ה-IC3 יתרון תפעולי גדול מאוד: המערכים הם למעשה "אריזה" מוכנה לנסיעה ללא צורך בהרכבה והפרדה של חלקים (קרונות, קטרים, קרונות ניהוג וכו').

יתרון נוסף הוא כי המערכים יכולים להתחבר זה לזה במהירות ובאופן כמעט אוטומטי, לעומת רכבת המורכבת מקטר, מספר כלשהו של קרונות, וקרון ניהוג מיוחד בקצה השני. הוצאה או הוספה של קרונות לרכבת כזו דורשת את פירוק מרכיבי הרכבת ולצורך כך יש להסיט אותה למסילה צידית ולהשבית אותה לזמן מה.

יתרונות אלו מקנים נוחות תפעולית משמעותית לקרונועי ה-IC3. לדוגמה: רכבת המורכבת מ-5 מערכים שסיימה את נסיעתה, יכולה להתפצל באופן מיידי לשתי רכבות נפרדות. למעשה, המערכים תומכים אפילו בהתנתקות תוך כדי נסיעה. לדוגמה, רכבת אחת יוצאת מתחנה א' - שלושת המערכים הראשונים ימשיכו לתחנה ב', ושני המערכים הנוספים לתחנה ג' וללא עיכוב משמעותי בדרך. יתרון זה מאפשר ניצול יעיל הרבה יותר של קיבולת המסילה במטרופולין העמוס.

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היותם של הקרונועים יחידה "ארוזה" היא גם חסרונם. הקרונועים מורכבים יותר לתחזוקה ולטיפול. בעיה נוספת של הקרונועים טמונה בעובדה שאי אפשר לשדרג אותם לעבודה על חשמל. למעשה, תשעת המערכים האחרונים שקנתה רכבת ישראל הם מערכים שבדיים לשעבר, שהרכבת השבדית נאלצה למכור בגלל מעבר להזנה חשמלית. יש למערכים שבדיים אלו גם חסרון נוסף : רק 2 דלתות בכל צד במערך הרכבות.

חסרון נוסף של הרכבות הוא חוסר העמידות שלהן בתאונות. היותן רכבות בעלות שלדת אלומיניום קלה וללא קטר מסיבי הופכת אותן לפגיעות יחסית בתאונות. בטיחות הנוסעים בנסיעה אמנם גבוהה הרבה יותר לעומת בטיחות ברכב, אך עדות לחוסר העמידות של הרכבות האלו ניתן היה לראות באסון רבדים. ההערכה היא כי אם הייתה מעורבת בתאונה רכבת שבראשה קטר היה מניין הנפגעים קטן משמעותית.

אחרי שריפה ב-28 בדצמבר 2010 בה נפצעו 121 איש והושבתו שני מערכים התברר שבקרונועים לא קיימת מערכת גילוי או כיבוי אש כל שהיא ואין מערכת פתיחת דלתות בחרום.‏‏[2] [3] בין השנים 2002-2005 בדנמרק ובשבדיה התרחשו 4 מקרי שריפה ברכבות מדגם זה. למרות המלצות וועדה שחקרה שריפה ב-2001 רכבת ישראל רכשה בשנת 2005 9 מערכי IC3 נוספים יד שנייה מחברת הרכבות השבדית.

IC3 ברכבת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכים שנכנסו לשירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2 מערכי IC3 בדרך לבית שמש
ארבעה מערכי IC3 סמוך למושב הבונים

מערכי קרונועי ה-IC3 מוספרו על ידי רכבת ישראל מ-01 והלאה באופן רציף (בשונה מציוד נייד אחר שמוספר במספרים של מאות)

  • סדרה ראשונה, החל בשנת 1992, הכוללת את מערכים 01-10
  • סדרה שנייה, החל בשנת 1995, הכוללת את מערכים 11-41
    • משלוח ראשון של הסדרה - מערכים 11-17
    • משלוח שני של הסדרה - מערכים 18-19 שהובאו על מנת להחליף את מערכים 01 ו-03 שנשלחו לצפון אמריקה
    • משלוח שלישי של הסדרה - מערכים 20-24
    • משלוח רביעי של הסדרה - מערכים 25-41
  • סדרה שלישית, החל בשנת 2005 הכוללת את מערכים 42-50 שנקנו משומשים מחברת הרכבות השבדית ונכנסו בה לפעילות בשנת 1991 (המערכים נחשבים לחדשים מכיוון שנצבעו מחדש בצבעי רכבת ישראל ובשל מצבם הטכני המעולה, אך למעשה הם הישנים ביותר הקיימים כיום ברכבת ישראל)

מערכים שהושבתו במהלך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל אפשרות ניתוק הקרונות מיושמת בנסיעה האחרונה ביום, בה מנותקים חלק ממערכי הרכבת המאספת הנוסעת צפונה ונותרים בתחנת בנימינה. במערך אומנם ישנה הנעה עצמאית לכל קרון אך רק הקרון השלישי הוא בעל עמדת בקרה שמתאים להיות בקצה הרכבת. ההכנה לניתוק מתבצעת על ידי צוות הרכבת תוך כדי נסיעה, במהלכה הנוסעים הממשיכים מתבקשים לנוע לקדמת הרכבת ובקרון הממשיך האחרון נפרסת עמדת הפיקוד. (בזמן שהקרון מתפקד כקרון רגיל, עמדת הפיקוד מקופלת לאחד מקירות המעברים.)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לדוגמה, נעשה שימוש במערך בן 5 קרונועים בקו הרכבת ת"א-ירושלים ביום ההלוויה של הרב עובדיה יוסף, באוקטובר 2013
  2. ^ גם בכירים עשויים להיחקר: למה הדלתות נתקעו?
  3. ^ שריפה ברכבת: "שנים התרענו, וכלום לא קרה"