Tha Carter IV

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Tha Carter IV
אלבום אולפן מאת ליל ויין
יצא לאור 29 באוגוסט 2011
הוקלט אוקטובר 2008 – יולי 2011
סוגה היפ הופ
שפה אנגלית
אורך 60:25
חברת תקליטים יאנג מאני ‏•‏‏ קאש מאני ‏•‏‏ יוניברסל ריפבליק
הפקה טימבלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
כרונולוגיית אלבומים של ליל ויין
Sorry 4 the Wait
(2011)
Tha Carter IV
(2011)
Dedication 4
(2012)
סינגלים מ-Tha Carter IV
  1. "6 Foot 7 Foot"
    תאריך יציאה: 16 בדצמבר 2010
  2. "John"
    תאריך יציאה: 24 במרץ 2011
  3. "How to Love"
    תאריך יציאה: 31 במאי 2011
  4. "She Will"
    תאריך יציאה: 16 באוגוסט 2011
  5. "It's Good"
    תאריך יציאה: 13 בספטמבר 2011
  6. "Mirror"
    תאריך יציאה: 1 בנובמבר 2011
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Tha Carter IV הוא אלבום האולפן התשיעי של הראפר האמריקאי ליל ויין. האלבום יצא לאור ב-29 באוגוסט 2011, על ידי חברות התקליטים יאנג מאני אנטרטיינמנט, קאש מאני רקורדס ויוניברסל ריפבליק רקורדס.[1] מפגשי ההקלטות של האלבום החלו בסוף 2008, זמן קצר לאחר צאתו של האלבום Tha Carter III להצלחה מסחרית ושבחים מהמבקרים. עם זאת, המפגשים הוקפאו, שכן כפי שטען ליל ויין, הוא לא רצה לעקוב אחרי אלבום שזכה להערכה גבוהה כל כך מהר עם הוצאה אחרת, שעלולה להיות נחותה. במהלך התקופה שבין אלבומים אלו, הוציא ויין את אלבום הרוק Rebirth ואת I Am Not a Human Being בשנת 2010. על פי הדיווחים, האחרון הורכב מחומרים שלא יצאו מהסשנים של Tha Carter IV, שכן האלבום יצא בזמן שוויין ריצה עונש מאסר בכלא רייקרז איילנד בגין החזקת נשק לא חוקית, ולכן לא הצליח להקליט שום חומר חדש, מה שהביא להקפאתם של מפגשי ההקלטות של האלבום בשנית.

לאחר שחרורו של ויין מהכלא, האלבום הוקלט מחדש לגמרי. מפגשי ההקלטה התחדשו במקומות שונים, בהם היו מעורבים מספר מפיקים מוזיקליים ובהם בנגלדש, דיטייל, טי-מיינוס, נואה "40" שביב, פולואו דה דון, ג'ים ג'ונסין, קיין ביטז, בוי-1דה, וילי ויל, סטריטראנר, קול & דרה, יאנג לאד, הסמיזינגטונס וקניה וסט. האלבום נוגע בעיקר לנושאים של מין, אלימות, סמים ופשע, וכן לאהבה, פגיעה וקונפליקט רגשי. באלבום הופעות אורח של קורי גאנז, דרייק, טי-פיין, טק ניין, אנדרה 3000, ריק רוס, ג'ון לג'נד, ברונו מארס, בירדמן, קווין רודולף, ג'יידאקיס, באן בי, נאז, שיין ובאסטה ריימס.

לאחר שחווה עיכוב רב בצאתו, האלבום יצא לקמעונאים הדיגיטליים בחצות ב-28 באוגוסט 2011, לאחר הופעתו של ויין בפרסי הווידאו קליפים של MTV, ולקמעונאים הפיזיים למחרת. האלבום הגיע היישר אל המקום הראשון במצעד הבילבורד 200, עם 964,000 עותקים שנמכרו בשבוע הראשון, והפך לאלבומו השלישי של ויין שהגיע למקום הראשון. האלבום זכה לביקורות מעורבות ממבקרי המוזיקה, שהיו חלוקים בתגובותיהם כלפי הפקת האלבום והביצועים של ויין עצמו באלבום, ומצאו שהוא מהווה אכזבה בהשוואה לעבודתו הקודמת.[2]

רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם משך
1. Intro 2:52
2. Blunt Blowin 5:12
3. MegaMan 3:18
4. 6 Foot 7 Foot (בהשתתפות קורי גאנז) 4:08
5. Nightmares of the Bottom 4:41
6. She Will (בהשתתפות דרייק) 5:05
7. How to Hate (בהשתתפות טי-פיין) 4:38
8. Interlude (בהשתתפות טק ניין ואנדרה 3000) 2:01
9. John (בהשתתפות ריק רוס) 4:47
10. Abortion 3:43
11. So Special (בהשתתפות ג'ון לג'נד) 3:52
12. How to Love 4:00
13. President Carter 4:15
14. It's Good (בהשתתפות ג'יידאקיס ודרייק) 4:01
15. Outro (בביצוע באן בי, נאז, שיין, ובאסטה ריימס) 3:52
משך כולל:
60:25
רצועות בונוס מהדורת הדלוקס
מס' שם משך
16. I Like the View 4:41
17. Mirror (בהשתתפות ברונו מארס) 3:48
18. Two Shots 2:45
משך כולל:
71:39
רצועות בונוס חנות האייטונס
מס' שם משך
19. Up Up and Away 3:53
משך כולל:
75:32
רצועות בונוס של טארגט ויפן
מס' שם משך
19. Novacane (בהשתתפות קווין רודולף) 3:38
20. I Got Some Money on Me (בהשתתפות בירדמן) 4:05
משך כולל:
79:22

מיקומי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏  מצעדים ודירוגים (2011)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 34
אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 34
איטליה מצעד האלבומים האיטלקי 51
אירלנד מצעד האלבומים האירי 19
ארצות הברית בילבורד 200 1
מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ 1
מצעד אלבומי הראפ 1
בריטניה מצעד האלבומים הבריטי 8
גרמניה GfK – טופ 100 13
דנמרק היטליסטן 16
הולנד מצעד 100 האלבומים ההולנדיים 16
ולוניה אולטראטופ 40 22
נורווגיה VG-lista 6
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 8
סקוטלנד מצעד האלבומים הסקוטי 14
פלנדריה אולטראטופ 50 22
צרפת SNEP 14
קנדה מצעד האלבומים הקנדי 1
שוודיה סוורייטופליסטן 41
שווייץ המצעד השווייצרי 9
‏  מצעדי סוף שנה (2011)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד 200 6
מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ 1
מצעד אלבומי הראפ 1
קנדה מצעד האלבומים הקנדי 30
‏  מצעדי סוף שנה (2012)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד 200 39
מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ 6
מצעד אלבומי הראפ 5
‏  מצעדי סוף שנה (2013)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד 200 -
מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ 87
‏  מצעדי עשור (2010–2019)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד 200 130

נתוני מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור תואר מכירות
דנמרק (IFPI Danmark) זהב 10,000
הממלכה המאוחדת (BPI) זהב 100,000
ארצות הברית (RIAA) פלטינה ×5 5,000,000

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Tha Carter 4". Lil Wayne Fansite - Weezy Blog.
  2. ^ Reid, Shaheem (ביולי–באוגוסט 2011). "Time is Money". XXL (134): 40–47. נבדק ב-17 ביולי 2011. {{cite journal}}: (עזרה)