בוריס בקר

בוריס בקר
Boris Franz Becker

לידה	22 בנובמבר 1967 (בן 56) ליימן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מדינה	(1983–1990)
מקום מגורים	סמוך לווימבלדון, אנגליה
בן או בת זוג	לילי בקר (12 ביוני 2009–מאי 2018) אלסנדרה מייר-וולדן (אוגוסט 2008–נובמבר 2008) היידי נונייס גומס סברינה זטלור
צאצאים	Anna Ermakova
מספר צאצאים	4
גובה	1.90 מטר
יד חובטת	ימין (חבטת גב היד ביד אחת)
פעילות כמקצוען	1984–1999 (כ־15 שנים)
סה"כ פרסים שצבר	25,080,956 דולר אמריקאי
יחידים
מאזן קריירה	713–87654467
דירוג שיא	1 (28 בינואר 1991)
זכיות בטורנירים	49
זוגות
מאזן קריירה	254–136
דירוג שיא	6 (22 בספטמבר 1986)
זכיות בטורנירים	15
שיאי גראנד סלאם
זכיות 6
אליפות אוסטרליה הפתוחה	זכייה (1991, 1996)
אליפות צרפת הפתוחה	חצי הגמר (1987, 1989, 1991)
וימבלדון	זכייה (1985, 1986, 1989)
אליפות ארצות הברית הפתוחה	זכייה (1989)
מאזן מדליות מתחרה עבור המשחקים האולימפיים זהב ברצלונה 1992 טניס-זוגות גברים

בוריס בקר ב-1984

בוריס פרנץ בקר (בגרמנית: Boris Franz Becker; נולד ב-22 בנובמבר 1967) הוא טניסאי עבר גרמני שדורג במקום הראשון בעולם, זכה בשישה תוארי גראנד סלאם ובמדליית זהב אולימפית. בקר הוא המנצח הצעיר ביותר אי פעם באליפות וימבלדון ליחידים, בה זכה לראשונה בגיל 17 שנים ו-7 חודשים.

קריירה

בקר נולד בליימן שליד היידלברג שבגרמניה. אביו היה הארכיטקט שבנה את מרכז הטניס בו שיחקו בקר והטניסאית הגרמנית שטפי גראף בילדותם.

ב-1984 החל את הקריירה המקצוענית שלו בסבב ה-ATP, ובאותה שנה זכה במינכן בתוארו הראשון בזוגות, דווקא על משטח החימר שלא היטיב עמו בדרך כלל.

ב-1984 נקע את רגלו אך הפציעה לא השפיעה על הקריירה החדשה, ולאחר כחודש חזר לאימונים, ואף הגיע למחנה אימונים בישראל וניצח את השחקן הישראלי שמעון כהן.

1985 הייתה שנת הפריצה שלו. ביוני זכה לראשונה בתואר חשוב כשניצח בטורניר קווינס המהווה הכנה לאליפות וימבלדון הנערכת על מגרשי דשא. שבועיים לאחר מכן הפתיע את עולם הטניס כשזכה בטורניר וימבלדון וקבע שלושה תקדימים: הוא היה השחקן הבלתי מדורג הראשון שזכה בתחרות היוקרתית, הצעיר ביותר שעשה זאת והצעיר ביותר שזכה בטורניר גראנד סלאם כלשהו. ההישג הראשון שוחזר מאז על ידי גוראן איבניסביץ' ב-2001 והשיא האחרון נשבר על ידי מייקל צ'אנג ב-1989. אולם בקר הוא עדיין (נכון ל-2014) הצעיר ביותר באלופי וימבלדון. לפני תום השנה גם זכה בטורניר סינסינטי, גם שם בגיל צעיר יותר מכל זוכה לפניו.

משחקו של בקר התאפיין ברמה גבוהה מאוד של פעילות ואנרגיה. הוא כונה "בום בום בקר" הודות לחבטת ההגשה רבת העוצמה שלו. בנוסף אליה הצטיין גם בחבטת כף יד חזקה וחבטת החזרה אפקטיבית. בקר הרבה לזנק לכדורים אבודים ולחבטות יעף אקרובטיות, מנהג אשר הפך אותו לחביב הקהל במגרשי הטניס.

ב-1986 הגן בקר בהצלחה על תוארו בווימבלדון, התחרות שהייתה לזירת משחקיו המפורסמים ביותר. בגמר ניצח את המדורג ראשון בעולם איוון לנדל בשלוש מערכות. שנה לאחר מכן הפסיד באופן בלתי צפוי לפיטר דוהאן הבלתי מדורג בסיבוב השני. אולם ב-1988 שב להופיע בגמר והפסיד לסטפן אדברג בארבע מערכות. הייתה זו ראשיתה של יריבות ספורטיבית גדולה בווימבלדון בין הגרמני לשוודי, שנפגשו בגמר גם ב-1989 וב-1990. בסוף 1988 זכה גם בטורניר המאסטרס של סוף השנה (כיום גביע המאסטרס).

1989 הייתה שנת שיא בקריירה של בקר. הוא ניצח את אדברג בגמר וימבלדון כמו גם את לנדל בגמר אליפות ארצות הברית הפתוחה. אך למקום הראשון בדירוג העולמי עדיין לא הצליח להעפיל. ב-1990 הפסיד בגמר השלישי הרצוף בינו ובין אדברג על הדשא של וימבלדון לאחר קרב מפרך בן חמש מערכות.

1991 הייתה השנה בה הצליח סוף סוף להגיע למקום הראשון בדירוג, לאחר שגבר על לנדל בגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה. שמו של בקר הופיע בפסגת הדירוג למשך שתים עשרה שבועות בלבד, ואף פעם לא בסוף השנה. שבועות רבים דורג במקום השני בסוף שנות השמונים וראשית שנות התשעים. בקר העפיל לגמר רביעי רצוף בווימבלדון 1991 אולם הפסיד שם לבן ארצו מיכאל שטיך.

בשנים הבאות המשיך בקר לככב בצמרת העולמית של עולם הטניס. ב-1992 זכה בפעם השנייה במאסטרס ושלוש שנים לאחר מכן, ב-1995, זכה במאסטרס בשלישית בסוף שנה בה העפיל לגמר וימבלדון השביעי שלו, אותו הפסיד לפיט סמפראס בארבע מערכות. ב-1996 זכה בתואר הגראנד סלאם השישי והאחרון שלו באוסטרליה.

בקר הצטיין כאמור על משטח הדשא ואף הגיע להישגים על משטחים קשים מהירים. אך על מגרשי החימר התקשה להביא לידי ביטוי את עוצמתו. שלוש פעמים הגיע לחצי גמר אליפות צרפת הפתוחה אך לעולם לא מעבר לכך. בכל הקריירה שלו לא זכה בטורניר מקצועני על חימר, אולם באולימפיאדת ברצלונה (1992) זכו הוא ושטיך במדליית זהב לזוגות דווקא על חימר.

בסך הכול זכה בקר ב-49 תארים ליחידים, ובכלל זה שש זכיות בתחרויות גראנד סלאם וארבע זכיות בטורניר קווינס המהוות השוואת שיא. סך הפרסים הכספיים בהם זכה עולה על 25 מיליון דולר. לאחר שפרש ב-1999 החל לשחק בסבב הסיניורים של ה-ATP ולחזור לווימבלדון מדי שנה כפרשן עבור ה-BBC. ב-2003 נכנס להיכל התהילה של הטניס.

בדצמבר 2013 הודיע נובאק ג'וקוביץ' שבוריס בקר מונה להיות המאמן הראשי שלו. בהתאם לכך פרש בוריס בקר מתפקידו כפרשן ה-BBC.

באפריל 2022 נידון לשנתיים וחצי מאסר בפועל על ידי בית המשפט בלונדון, לאחר שהורשע בארבע עבירות כפושט רגל.

גביע דייוויס

בקר שיחק 66 משחקים עבור נבחרות גרמניה המערבית וגרמניה שלאחר האיחוד, מתוכם ניצח ב-52. ב-1988–1989 היה שותף לשתי זכיות רצופות של גרמניה המערבית בגביע. בשתי הפעמים הייתה זו שוודיה של אדברג שנוצחה בגמר. במשחקי יחידים בלבד עומד הרקורד של בקר בגביע דייוויס על 38 ניצחונות מול 3 הפסדים בלבד. בקר זכה גם בשתי התחרויות הקבוצתיות האחרות עם נבחרות גרמניה: גביע הופמן ב-1995 וגביע העולם לקבוצות ב-1989 ו-1998.

המשחקים האולימפיים

בקר השתתף כאמור במשחקים האולימפיים בברצלונה וזכה בתואר הזוגות עם מיכאל שטיך. ביחידים הפסיד בשמינית הגמר לפבריס סנטורו. הייתה זו הופעתו היחידה באולימפיאדה.

סיכום הופעותיו במשחקי גמר של טורנירי גרנד סלאם

יחידים (זכיות בזהב)

שנה	טורניר	יריב בגמר	תוצאה
1985	וימבלדון	קווין קורן	6–4, 7–6, 6–7, 6–3
1986	וימבלדון	איוון לנדל	7–5, 6–3, 6–4
1988	וימבלדון	סטפן אדברג	6–4, 6–7, 4–6, 2–6
1989	וימבלדון	סטפן אדברג	6–4, 7–6, 6–0
1989	ארצות הברית	איוון לנדל	7–6, 1–6, 6–3, 7–6
1990	וימבלדון	סטפן אדברג	6–2, 6–2, 3–6, 3–6, 6–4
1991	אוסטרליה	איוון לנדל	1–6, 6–4, 6–4, 6–4
1991	וימבלדון	מיכאל שטיך	4–6, 6–7, 4–6
1995	וימבלדון	פיט סמפראס	7–5, 2–6, 4–6, 2–6
1996	אוסטרליה	מייקל צ'אנג	6–2, 6–4, 2–6, 6–2

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בוריס בקר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בוריס בקר (באנגלית)

• בוריס בקר, ברשת החברתית פייסבוק
• בוריס בקר, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
• בוריס בקר, באתר olympedia.org
• בוריס בקר, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
• בוריס בקר, באתר ה-ATP
• בוריס בקר, באתר ה-ITF
• בוריס בקר, באתר גביע דייוויס
• בוריס בקר, באתר היכל התהילה של הטניס
• פרופיל באתר ה-BBC
• אמיר ענבר, "השם שלי לוהט": בוריס בקר איבד הכל והפך לבדיחה עצובה. רק שהוא מסרב להכיר בזה, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2018
• בוריס בקר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)