יהודית ארנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודית ארנון
לידה 15 באוקטובר 1926
קומארנו, הרפובליקה הצ'כוסלובקית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באוגוסט 2013 (בגיל 86) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ישראל (1998) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יהודית ארנון (15 באוקטובר 192617 באוגוסט 2013) הייתה כוריאוגרפית ורקדנית ישראלית. כלת פרס החברה הבינלאומית לאמנויות הבמה (ISPA)‏ (1997) וכלת פרס ישראל למחול לשנת תשנ"ח (1998).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודית ארנון נולדה כיהודית שישָה-הלוי ב-1926 בקומרנו (אנ') שבצ'כוסלובקיה במשפחה יהודית אורתודוקסית, הצעירה משלושת ילדיהם של אליזבת (בטי) לבית הופמן, ילידת שרוואר (Sárvár) שבהונגריה, ואליעזר שישה-הלוי, בעל חנות אופניים.

בזמן השואה, בהיותה בת 18, גורשה למחנה ההשמדה אושוויץ[1]. הוריה נרצחו בתאי הגזים וארנון נשלחה לעבודות כפייה באושוויץ, ולאחר מכן במחנה פלאשוב. לאחר צירופה אל צעדת מוות היא הובלה אל מחנה פרידנברג בצ'כוסלובקיה, ממנו שוחררה על ידי הצבא האדום. לאחר מכן עברה להתגורר בבודפשט והחלה לפעול בתנועת "השומר הצעיר" וללמוד ריקוד[1]. ביוני 1946 נישאה לידידיה (ידי) אהרנפלד (יליד בודפשט 1922; בהמשך עִברת את שמו לארנון), שאותו הכירה בקן התנועה. על השניים הוטל מטעם התנועה הטיפול במאה ילדים ניצולי השואה באיטליה, ואיתם עלו בני הזוג לישראל ב-1948.[2] עם עלייתם הצטרפו לקיבוץ געתון וגידלו שלוש בנות: רותי (נולדה ב-1949), רונית (1954) ואפרת (1961).

בארץ החלה ארנון לעסוק במחול. במהלך שהותה באושוויץ רקדה בפני אסירות המחנה, תוך סירובה לרקוד בפני שומרי המחנה וענישתה בשל כך. בשנת 1956 ייסדה סטודיו למחול בגעתון, אשר היווה עבורה יחד עם להקת הגליל המערבי את הבסיס להקמת להקת המחול הקיבוצית ב-1970. ארנון שימשה מנהלת אמנותית של הלהקה עד ל-1996. בית הספר למחול (1965) וסדנת המחול (1977) שייסדה, הוציאו רקדנים וכוריאוגרפים רבים אל להקות הארץ והעולם.

באוקטובר 1988 ביקרה בהונגריה וגרמניה עם להקת המחול הקיבוצית, לראשונה מאז עלתה לישראל[1].

ב-2007 נמנתה עם יוזמי הפרויקט "כפר המחול" בקיבוץ געתון[3].

ב-2008 השתתפה יהודית ארנון בתערוכת "בחרנו בחיים" במוזיאון יד ושם לציון תרומתם של ניצולי השואה למדינת ישראל. ביולי 2009 נערך לכבודה ערב מחווה בקיבוץ געתון[4]

ארנון נפטרה באוגוסט 2013, בגיל 87 והובאה למנוחות בבית הקברות בקיבוץ געתון. במותה הותירה בעל, שלוש בנות, נכדים ונינים[5].

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבשלום קווה, אחוזת מחול: יהודית ארנון ולהקת המחול הקיבוצית: פרקי חיים, תל אביב: מורשת, 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 עירית נחמני, "כל אהבת הריקוד הגיעה למימוש בהונגריה", חדשות, 23 באוקטובר 1988
  2. ^ שאול קנז (עורך ומעצב), הקיבוץ הארצי – שבעים שנים, שבעים פנים: 1927–1997, גבעת חביבה: יד יערי, 1997, עמ' 83.
  3. ^ דנית ניצן, כפר מחול מתוכנן בקיבוץ געתון, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2007
  4. ^ רוני דורי, רקדנים וכוריאוגרפים הצדיעו בקיבוץ געתון ליהודית ארנון, מייסדת להקת המחול הקיבוצית, באתר הארץ, 13 ביולי 2009
  5. ^ שיר חכם, מתה יהודית ארנון, מייסדת להקת המחול הקיבוצית, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2013