עברות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מודעה בנוגע לעברות שמות, התפרסמה בכסלו תרפ"ז (1926) בגיליון חד-פעמי שיצא לאור תחת השם "נר חנכה: לזכר אליעזר בן יהודה"‏[1]
מכתבו של יחזקאל דנין (סוכובולסקי) לרשויות העות'מאניות בנושא עברות שם המשפחה מסוכובולסקי לדנין
קריאה בעיתון "דבר" (1937): "למתאזרחים בארץ: הסירו את שמות הנכר מקרבכם! יבחר לו כל אזרח בישראל שם עברי מקורי, שהוא נאה לחיינו המתחדשים בארץ."

עִברוּת (בעבר היה מקובל: עִברוּר) הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.

עברות שמות בתקופת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". ביולי 1920 עמד אבא שנלר בראש קבוצה של 131 חברי השומר הצעיר שעלו לארץ ישראל מפולין. בליל עלייתם ארצה כינס שנלר את הקבוצה ודרש מכולם לשרוף את דרכוניהם ולעברת את שמותיהם; הוא עצמו עברת את שמו לאבא חושי, לימים היה לראש עיריית חיפה.

רבים ממנהיגי היישוב עברתו את שמם; כך דוד גְרִין עברת את שמו לדוד בן-גוריון (על שם יוסף בן-גוריון, מראשי היישוב היהודי בירושלים בימי המרד הגדול ברומאים), לוי אשכול שְׁקוֹלְניק היה ללוי אֶשְכּוֹל ומשה שֶרְתוֹק למשה שָרֵת, שניאור זלמן רובשוב שינה את שם משפחתו לשַזָּר (ראשי התיבות של שמו המלא), יצחק שִימשֶלֶביץ' היה ליצחק בן-צבי (על שם אביו), אוֹבְּרִי אִיבּן נודע כאבא אבן, גולדה מאירסון היא גולדה מאיר‎ ושמעון פֶּרְסְקי הוא שמעון פרס.

עברות שמות מאולץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1944 הטיל הוועד הלאומי על מרדכי נימצַבִּיצקי את ניהול הפעולה וההדרכה למען ההתאזרחות והשם העברי. נימצביצקי המליץ על עברות מאורגן של שמות משפחה לועזיים, כלומר קביעת שם עברי אחיד.‏[2] כדוגמה אישית עיברת את שם משפחתו ל"נמצא-בי".

בעיצומה של מלחמת העצמאות הוקמה בצה"ל "ועדת שמות עבריים", שעליה הופקד נמצא-בי. הוועדה פרסמה באלפי עותקים את החוברת "בחר לך שם עברי!", שנועדה להמריץ את החיילים להחליף את שמותיהם הלועזיים בשמות בעלי ניחוח צברי.‏[3] הוראות הממליצות לבחור בשם עברי ניתנו לשגרירים, לקצינים בכירים בצה"ל (הוראת בן-גוריון אינה מחייבת אלא ממליצה), לשופטים ולנציגי המדינה בגופים בינלאומיים.

עם מינוי אלופי צה"ל בתקופת ההפוגה הראשונה, דרש בן-גוריון מכל האלופים לעברת את שמם.‏[4] מפקד הפלמ"ח, האלוף יגאל פייקוביץ', לא התייחס לרעיון העברות ברצינות ולא העביר שם עברי למתכנני טקס הענקת הדרגות. עם הגיעו לטקס, הוברר לו כי דוד בן-גוריון החליט לעברת את שמו ליגאל הגלעדי מבלי לשאול את פיו; הוא לא אהב את השם, והחליט לשנותו ליגאל אלון. ב-1955 קבע בן-גוריון כשר הביטחון כי רק אנשי צבא בעלי שמות עבריים יוכלו לייצג את צה"ל בחו"ל.‏[5] עד שנות ה-80 רווח בצה"ל נוהג שלפיו עם קבלת דרגת סגן אלוף מעברת מקבל הדרגה את שמו.

כשנדרש ראש השב"כ השני, איזידור רוט, לשנות את שם משפחתו לשם עברי, בהתאם להנחיות שהיו נהוגות באותה עת בשירות המדינה, הפגין את שנינותו ושינה את שמו לאיזי דורות, וכך ציית להוראה מבלי ששמו יישמע אחרת. דרך אחרת, ששימשה את מי שרצה לשמור על שמו המקורי אך נאלץ לציית להוראה להחלפת השם, היא שימוש בשם כפול - השם המקורי והשם החדש.

בשלב מסוים נפסקה הפניית דרישה זו לעובדי השירות הציבורי.

בקרב עולי שנות ה-50 רווח המנהג לעברת את שמם, פעמים רבות ניתן לעולים שם עברי על ידי הגורמים שטיפלו בקליטתם. פֶרֶנץ קישהונט, למשל, קיבל מפקיד הסוכנות היהודית את השם אפרים קישון. לדברי קישון, פקיד הסוכנות שאל אותו לשמו, וכאשר נענה "פרנץ" אמר: "אין דבר כזה", ורשם "אפרים", וכך עשה גם ביחס לשם משפחתו.

הסופר אהרן אפלפלד, שנקרא בילדותו ארווין אפלפלד, סיפר על שינוי שמו עם עלייתו ארצה: "הייתה רתיעה מכל מה שהוא גלות, כולל החלפת השמות, שקוממה אותי. אם ארווין היה השם שאמא ואבא בחרו לי ואהבו אותו, למה אני חייב להחליפו לאהרן? אצל היהודים לא מורידים שם, אלא מוסיפים שם, למשל אחרי מחלה קשה או סכנה. באותן שנים ההמרה הייתה כורח לאומי. לא לקחו בחשבון שבכריתת השם הישן אתה כורת חלק מפנימיותך".[6]

הסופר יצחק אוורבוך אורפז תיאר כיצד נדרש לבחור שם עברי, לקראת הקראת סיפור הביכורים שלו ב"קול ישראל": "דיברו איתי מקול ישראל וביקשו לקרוא לי בשמי העברי. עניתי שעוד אין לי. אמרו לי: צלצל לקרן קיימת לישראל ויבחרו לך את השם. צלצלתי לקרן קיימת - אז הקבלן הלאומי לעִברוּת שמות - הציעו אורפז, וקיבלתי".‏[7]

עברות שמות נדיר למדי בקרב עולי ברית המועצות לשעבר בעליית שנות ה-90, ורבים מהם שמרו על שמם המקורי. בגל העולים מאתיופיה של שנות ה-90 ותחילת המאה ה-21, הוחזר המנהג במידת מה. ניתן לתלות זאת בכך ששמות העולים זרים וקשים להגייה ללשון הישראלית, ועל כן יש צורך לספק שם עברי על מנת להקל על ההיטמעות. עם זאת, רבים מהעולים שמרו על שמותיהם, כחלק מתהליך שמירת זהות עדתית, תרבותית ואישית.

עברות שמות בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית ימי תחיית השפה העברית יצאו לאור תרגומים אחדים שבהם עוברת שם הגיבורים. זכורים במיוחד בהקשר זה תרגומיו של יצחק סלקינסון לכתבי שייקספיר, שבהם עוברתו רומאו ויוליה ל"רם ויעל", ואותלו קיבל את השם "איתיאל הכושי". בהוצאה חדשה יותר של תרגומים אלה ("מקורות", 1930) כתב בהקדמה לספר המו"ל אברהם כהנא: "ראינו להחזיר העטרה ליושנה ולהכניס השמות הפרטיים כמו שהם במקורם האנגלי".

ספרו של אריך קסטנר "שלושים וחמישה במאי", שתורגם לעברית לפני שנים רבות, יצא לאור מחדש, בשנת 1999, בתרגומו של מיכאל דק. אחד ההבדלים הבולטים בין שני התרגומים: בעוד שבתרגום הראשון עוברתו שמות הגיבורים, הרי בתרגום השני הם נותרו במקורם הגרמני. גיבור הספר, הקרוי בתרגום הראשון דני, הוא קונרד בתרגום השני, ודודו, הדוד סבוני, הוא הדוד רינגלהוט. אין ספק שהתרגום השני נאמן יותר למקור, אך זאת במחיר רהיטות הקריאה של הקורא העברי הצעיר. עברות שם מפורסם שנותר עד היום הוא הסיפור "עמי ותמי", שבמקור הוא "הֶנְזֶל וּגְרֶטֶל".

שיטות עברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מהמעברתים את שמם בוחרים לעשות זאת בשיטה המשמרת קשר בין השם העברי לשם הלועזי. לכך משמשות דרכים אחדות:

  • תרגום מילולי של השם. דוגמה: המילונאי אברהם אבן-שושן בחר בשם זה על-פי שמו הלועזי, רוזנשטיין.
  • בחירת שם עברי השומר על הצליל של השם הלועזי. דוגמה: אבא אבן, ששמו הלועזי היה אוברי איבן.
  • שינוי קל בשם הלועזי, כך שיהפוך לעברי. דוגמה: יפתח רון-טל עבר לשם זה משמו הלועזי, רוזנטל.

דרכים נוספות:

עברות של שמות יישובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישובים רבים בישראל קרויים על שמם של אישים. לא תמיד לאישים שם עברי, ולכן לעתים ניתן ליישוב שם לועזי, למשל כפר טרומן, על-שמו של הארי טרומן. ועדת השמות הממשלתית מתנגדת בדרך-כלל למתן שם לועזי ליישוב, ופעמים אחרות תושבי המקום מתנגדים בחריפות לשם הלועזי. דוגמאות לכך הם היישוב נצר סרני, שקיבל את שמו חרף התנגדותה של ועדת השמות הממשלתית, והתנגדותם של תושבי זרעית לשנות את שם יישובם ל"כפר רוזנוולד".

פתרון לבעיות אלה הוא לעתים עברות של השם הלועזי. דוגמה בולטת לכך הוא המושב טל שחר, הקרוי על-שמו של הנרי מורגנטאו (הבן), ומהווה עברות של שמו. היישוב "פי נר", המוכר יותר בשם נופית, קרוי על שמו של לודוויג פינר. כמו כן, "כוכב יאיר" נקרא כך לזכרו של אברהם שטרן (יאיר), מפקד הלח"י. היישוב מצפה אבי"ב שבצפון קרוי על שם הגאוגרף אברהם יעקב ברוור.

עברות מתקיים גם בשמות יישובים הקרויים על-שם יישובים בחו"ל; קריית מלאכי קרויה כך על-שם לוס אנג'לס, ומושב מי עמי קרוי כך כעברות של שם העיר מיאמי שבפלורידה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרדכי נמצא-בי, בחר לך שם עברי!, תלאביב: שרות התרבות של צבא ההגנה לישראל, בשיתוף מטכל – אכא 2 – ועדת שמות עבריים, תש"ט.
  • יעקב א' אריכא, בחר לך שם-משפחה עברי, ירושלים: המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית ("לשוננו לעם": מחזור ה, קונטרס ט–י), תשי"ד.
  • משה חנינא אשל, שמות המשפחה בישראל, חיפה: פינת הספר, 1967.
  • גדעון טורי, 'עברות שמות משפחה בארץ-ישראל כ"תרגום תרבותי": תרגיל שלדי במסגרת הסמיוטיקה של התרבות', בתוך: נורית גרץ (עורכת), נקודות תצפית: תרבות וחברה בארץ-ישראל, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ח, עמ' 152–171.
  • מעוז עזריהו, 'לעברת ארץ: יצירת המפה העברית בשנות החמישים', גשר 137 (תשנ"ח), 63–68.
  • מעוז עזריהו, 'עברית ועברות: היבטים של יצירת זהות תרבותית', מדעי היהדות 40 (תש"ס), 77–88.
  • אברהם שטאל, 'כפיית שמות עבריים על עולים חדשים בעבר ובהווה', ידע-עם 61–62 (תשס"א), 167–175. (הופיע גם בגרסה אנגלית בתוך: Names 42,2 (1994)‎)
  • רות בונדי, 'עברות השמות בשנים הראשונות של המדינה', גשר 144 (תשס"ב), 73 ואילך. (גרסת html)
  • Y. Katz, 'Identity, Nationalism and Placenames: Zionist Efforts to Preserve the Original Local Hebrew names in Official Publications of the Mandate Government of Palestine,' Names 43,2 (1995), 103-118.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביבליוגרפיה
  2. ^ חגי חריף, ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים, באתר מכון וינגייט.
  3. ^ וראו: ד. ג.קצינים וחיילים "מעברים" את שמותיהם: גדודים שלימים יחזרו לחיים אזרחיים – כששמותיהם עבריים, מעריב, 8 בספטמבר 1948.
  4. ^ וראו הודעה בעיתון "דבר" מיום ההשבעה של צה"ל, המונה את שמות מפקדי הצבא, כאשר שמם המקורי (הלועזי) מופיע בסוגריים: ואלה שמות המפקדים הראשיים, דבר, 28 ביוני 1948.
  5. ^ רק בעלי שמות עבריים ייצגו את צה"ל בחו"ל, דבר, 19 ביוני 1955.
  6. ^ אילת נגב, "חלומות מבית אמא", ידיעות אחרונות, 25 בפברואר 2010.
  7. ^ יצחק אוורבוך-אורפז, באתר פרס ישראל