מסופוטמיה שתיקת הכוכבים
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: קישורים פנימיים, תקלדות, סגנון לקוי.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: קישורים פנימיים, תקלדות, סגנון לקוי. | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | יהודה ישראלי ודור רווה |
| שפת המקור |
עברית  |
| הוצאה | |
| הוצאה |
עם עובד |
| תאריך הוצאה | 2010 |
| מספר עמודים | 416 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002750070 |
  | |
מסופוטמיה שתיקת הכוכבים הוא ספר מדע בדיוני עברי מאת יהודה ישראלי ודור רווה. הספר זכה בפרס גפן למדע בדיוני מקורי לשנת 2011. בספר שני קווי עלילה - האחד מתרחש בעבר, בשומר העתיקה, כ-5,000 שנה , והשני בעתיד, בשנת 2287.
עלילת הספר מתארת את מבנה האנושות לאחר שהסתיימה "מלחמת האלוהים", מלחמה בין האסלאם והנצרות שהחריבה את כדור הארץ.
מרבית בני האדם ששרדו חיים בתנאים הדומים לאלו ששררו בעולם הטרום טכנולוגי ופולחנים קדומים שבים להתקיים. הקבוצה החזקה ביותר היא "הגנוסטים", המאמינים שיש להשמיד את היקום ואת בני האדם. קבוצה אחרת, ה"אתאיסטים", ברחה לפלנטה בשם "עפר", כאשר זרם אחד מתוכם, "הפיתגוראים", בוחר להאמין באלוהים אוניברסלי ועובר לחיות בתחנות בחלל. בשנת 2287, משיגים הגנוסטים פריצת דרך טכנולוגית שתאפשר להם לאיין את כל החומר בגלקסיה, אך כדי להשלים את משימתם עליהם להשיג גם טכנולוגיה פיתגוראית. על רקע ניסיון זה מתרחש הספר.
בספר מקום נכבד לדיונים פסיכואנליטיים המתבטא בתיאורים רבים ומפורטים של נפש הדמויות ושל התרבויות להן הן משתייכות.
תרבויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- התרבות השומרית - תרבות חקלאית פרימיטיבית, בעלת שלטון מלוכני ואמונה בשדים וברוחות.
- הגנוסטים (מושפעים מהזרמים הגנוסטים)- חלק מתושבי כדור הארץ ששרדו את מלחמת האלוהים (בשנת 2017). הגנוסטים שבו להאמין באלים קדומים ואימצו חלק מהפולחן השומרי. עיקר האמונה גנוסטית: העולם הפיזי הוא רע ויש להשמידו. אף שהגנוסטים שואבים את אמונתם מתרבויות קדומות (ובהן שומר) הם סוגדים לנביא מודרני בשם אדמאס, תלמידו של אורפאוס (נביא הפיתגוראים). סירובו של אורפאוס לשלב את אדמאס בתגליותיו החל יריבות ארוכת שנים בין הפיתגוראים לבין הגנוסטיים. הגנוסטים מאמינים בהופעתו של "הפודה" אדם אשר יגאל את העולם מהרוע הנמצא. כל אדם שרוצה יכול להתקבל לדת הגנוסטית אם יעבור מבחן הקרוי "מבחן הדם". במבחן זה ניתנים לנבחן תרנגול וסכין, ועליו לכרות את ראשו של התרנגול ולשתות את דמו מצוואר התרנגול מבלי להראות גועל או פחד או רחמים.
- הפיתגוראים (ממשיכי דרכו של פיתגורס) - פאציפיסטים וצמחונים, רואים בכל יצור בעולם מעיין "אחד אוניברסלי". נביאם, אורפאוס, גילה בשנת 2174 מבנה בשם המבנה ההולוקרטי (מעיין מבנה פרקטלי) לאחר שחקר את אחד המיתרים הזעירים המרכיבים את היקום וגילה בתוכו חלקיק שהוא עצמו יקום שלם. בהמשך גילה שכל יקום קטן מהיקום שמכיל אותו באותה מכפלה (כלומר יש חוקיות לקיום היקומים אחד בתוך השני). ליחס זה קרא "יחס אן". אורפאוס הסיק קיום מערכת אינסופית של יקומים ולכן העל יקום (שמכיל את כל היקומים), לא נברא ולא חרב, ואין צורך באלוהים שיצר את העולם. הסדר המופתי שקיים בעולם מעיד על חוקים או עקרונות מתמטיים שרק אלוהים יכול לברוא. אורפאוס חידש את האמונה באלוהי המתמטיקה, כיוון שפיתגורס היה הראשון שהאמין בכך הזרם של אורפאוס נקרא "הפיתגוראים". אורפאוס הבין שניתן לנצל את תגליותיו המדעיות לרעה וניסה לשמור אותן בסוד, אך אדמאס, תלמידו, גנב את משוואת אן והקים את הדת הגנוסטית.
הפיתגוראים מאמינים בתורת העל מיתרים וכן שקיים סדר במרחב וברטט של המרחב אותו ניתן לתרגם לצלילים ולמגנגינות. תחנת החלל בה מתרחשת עיקר העלילה נקרת "סאמוס" (על שם מקום הולדתו של פיתגורס) והיא מוקפת במיתרים קוסמיים מלאכותיים. הצוות בסמוס מבין את המבנה הפיזיקאלי של חומרים דרך טכנולוגיה מתוחכמת שמעבדת את המבנה לצלילים, כך שחלק גדול מהידע המדעי שלהם מתורגם לידע במוזיקה. לפיתגוראים מכונה אלכימאית המסוגלת להפוך אבק קוסמי לכל חומר שהמבנה הפיזיקאלי שלו פוענח על ידם, וכדי לדמות את תוצאות ההתמרה נכתבה תוכנה בשם "המדמה".
- האתאיסטים - תרבות שהחליפה את החיפוש אחר משמעות בחומרנות. עקב כך סובלים חבריה מקיטוב, עוני, דיכאון ואף נטייה אובדנית. האתאיסטים נטשו את כדור הארץ ועברו לפלנטת "עפר".
- הסוקרטים - (ממשיכי דרכו של סוקרטס) זרם אתאיסטי הסוגד לרגש. הסוקרטים לומדים את מדעי החברה ומנסים להבין את נפש האדם ולתפוס את העולם כתבנית פסיכולוגית.
ישנם עוד תרבויות שמוזכרות בספר כחלק מהחברה האתאיסטית כמו: הציניקנים, ההומוניסטים והאקזיסטנציאליסטים אבל אין להם תיאור רב בספר או דמיות שתיצג אותם.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשומר: מרפא שֶמֶן בשם "אאו" בוחר כשוליה את רוחא, עבד אשר נדון למוות על סיועו לבריחת עבד אחר. לאחר הצלחתם בריפוי מספר חולים, ולאחר שהגנו על וזיר המלך ממזימותיו של הסריס, נקראים רוחא ואאו לרפא את בנו של מלך שומר שנראה כי שד אחז בו.
בעתיד: אלמוני המגיע לתחנת החלל הפיתגוראית "סאמוס" מערער את אמונתם של שני פיתגוראים, תאלס, האחראי לביטחון התחנה, וסופיה, מנהלת התחנה. תאלס וסופיה המאוהבים, אך מתכחשים לרגשותיהם, מבולבלים משאלות הזר ותובנותיו. המפגש ביניהם (הזר סובל משכחה המכונה אמנזיית חלל) מבלבל אותם, גורם להם לחשוף את רגשותיהם ולפתח מערכת יחסים, בניגוד למחויבותם המקצועית ולמסורת לה הם שייכים.
בהמשך נזכר הזר בזהותו. הוא אנוש, מומחה תודעה סוקרטי (מעיין פסיכולוג) ששכח את זהותו במכוון. כך בא לתחנה נטול דעות קדומות כדי שיוכל לערער את אמונתם המוחלטת של יושבי התחנה. אנוש נשלח על ידי דיוטימה, שרת ההגנה האתאיסטית (ובסיועו של סין, גנוסטי מורד) להתריע ליושבי התחנה על תקיפה גנוסטיץ מתוכננת. תקיפה זו נועדה להשיג את המעבד האלכימאי שברשותם ולאחריה יוכלו הגנוסטים להשמיד את כל החומר הפיזי בגלקסיה וכך להגשים את יעודם. לאחר שחשף בפני סופיה ותאלס את זהותו, אנוש מלמד את סופיה בשבוע שנותר עד לפלישה הגנוסטית, איך להשפיע דרך השריון הנפשי של הגנוסטים (כשם שהשפיע על סופיה ותאלס) כך שיפסיקו להאמין בעקרון האיון. לאחר הגעת הגנוסטים, מראה סופיה ל"עשן", לוחם גנוסטי מהולל שירד לסיפון למטרת ריגול, כי עקרון האיון נועד לפצותו על אובדן אמו ומשפחתו שחווה בילדותו, ובעזרת המדמה הם מצליחים לסתור את השפעת שטיפת המוח הגנוסטית. עשן אינו רוצה עוד לאיין את העולם ומתחיל לראות את הקיום הרוחני הגנוסטי ביש. כאשר מגיע מנהיג הגנוסטים "אמת" ומגלה את בגידת עשן, הוא מתכונן להרוג את יושבי התחנה אך נאלץ לדחות זאת עקב דרישת סופיה לעמוד במבחן הדם.
אביה של סופיה, מדען פיתגוראי שנסע לכדור הארץ ונשבה על ידי הגנוסטים נכשל במבחן הדם, וכשלונו הוביל למותו. סופיה, שמפגשה עם אנוש סייע לה להשתחרר מכבלי אמונתה, מסיימת אותו ללא הפגנת שום גועל או רחמים. כעת, כגנוסטית, זכותה לשאת דברים לכל צי המלחמה הצופה בהשתלטות על התחנה. היא מנסה להראות להם שאין טעם בהשמדת היקום הפיזי. בין עשן לאמת קיימת מערכת יחסים חברית עמוקה מאוד ואמת בטוח כי עשן הוא ה"הפודה" (מנהיג דתי גנוסטי) במשך זמן רב.
כאשר עשן מסביר לאמת במהלך ההשתלטות על התחנה שהם לא הבינו כהלכה את האמונה הגנוסטית ושלמעשה עליהם להשמיד את הרוע שבתוכם משתכנע לבסוף אמת ומכריז על עשן כ"פודה" האמיתי. גנוסטי אחר השונא את אמת בשם "ברק" מחליט לבצע הפיכה, אוסף סביבו קבוצה של מורדים, תוך כדי המרידה אמת נורה ומת לאחר מכן בזרועות עשן. תומכי ברק פורצים לעבר המעבד בעזרתו ניתן להשמיד את היקום הפיזי ולהשלים את מטרתם. באותו זמן מגיעה חללית אתאיסטית אשר מוכנה להשמיד את תחנת החלל אם ישתלטו הגנוסטים על המעבד. תאלס, שלמד לחימה, יחד עם פאשה, לוחם מכדור הארץ שהסתיר את זהותו ועבד כברמן בתחנה, רודפים אחרי הגנוסטים המצייתים לברק ולבסוף משתלטים הכוחות של תאלס ושל עשן על התחנה ועשן חוזה כי מעתה יהיה עתיד טוב יותר שבו ישתלבו התרבויות הגנוסטיות האתאיסטיות והפיתגוראיות ויחיו בשלום.
הקשר בן שני הסיפורים:
בשומר העתיקה מגלים אאו ורוחא כי בן המלך מחזיק בתוכו "נשמה של עבד שד" מממלכת השדים. במהלך הטקס הם מצליחים לקרוא לאל האחראי על השדים ולבקש ממנו שירחם על עבדו. הוא נענה ובן המלך נרפא והמלך מחליט לשחרר חלק מהעבדים בממלכה ולשפר את מעמדם. רוחא ואאו כותבים את סיפורם על מגילה, בסופו של דבר מתברר כי זו היא המגילה המהווה את הבסיס למיתוס השומרי-גנוסטי עליו התבסס אדמאס. כתיבתם על פדייה מעבדות ועל גאולה עסקה למעשה בשד ובעבדים ששוחררו, אך הגנוסטיים פירשו זאת כהשמדת החומר הפיזי כולו.
שם הספר מתייחס לאמרתו של פיתגורס כי תנועת הכוכבים המושלמת משמיעה מוזיקה שמימית ולחוסר יכולתם של הגנוסטים לשמוע אותה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דניאל אפרתי, יהודה ישראלי, הפילוסופיה והפסיכואנליזה של ז'אק לאקאן, אוניברסיטה משודרת, הוצאת משרד הביטחון, 2007
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר הספר(הקישור אינו פעיל)