שומר
ערך זה עוסק באזור בדרום מסופוטמיה אשר בדרום עיראק של היום. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שומר (פירושונים).
ארץ שוּמֶר השתרעה על רובו של אזור הנמצא בדרום מסופוטמיה אשר בדרום עיראק המודרנית. לדעת החוקרים, התרבות השומרית היא אחת התרבויות הראשונות בתולדות האנושות, אם לא הראשונה שבהן. לפי ההנחה המקובלת, ראשיתה של תרבות זו בסביבות שנת 3500 לפנה"ס. שומר הייתה מחולקת בין ערי-מדינה שנלחמו באופן תדיר זו עם זו.
לתרבות זו מיוחסות כל ההתחלות של ציוויליזציה מתקדמת שעתידות היו לשמש כבסיס לתרבות המערב: המצאת הגלגל, כתב היתדות, מדע, בתי משפט ועוד. תרבות זאת זוהתה לראשונה בשנת 1869 על ידי הצרפתי ז'יל אופרט שחקר לוחות בכתב יתדות. הוא קרא לתרבות שומר.[1]
תוכן עניינים |
רקע [עריכה]
המונח "שומרי" הוא כינוי המופיע לראשונה אצל האכדים. השומרים כינו את עצמם "שחורי הראש" (בשומרית: סא-גי-גא, במצרים: סינגר ומכאן: שנער), ואת ארצם "ארץ האדונים-האזרחים" (בשומרית: ki-en-gir). השומרים היו עם לא-שמי. מניחים כי הם הגיעו לשומר כפולשים או נוודים, כנראה מהצפון, שכן ניתן לזהות בשפה השומרית שקיעים לא-שומריים והשפעות שמיות. שמואל נח קרמר טוען שהשומרים הגיעו למסופוטמיה סביב 3500 לפנה"ס מאסיה התיכונה דרך איראן[2] . השומרים כינו את ארץ מוצאם דילמון, היום קיימת סברה שדילמון התקיימה לאורך חופיו של המפרץ הפרסי או על אחד האיים של המפרץ, כנראה בחריין [3]. ראיות ארכאולוגית מראות רציפות ההתיישבות בדרום מסופוטמיה החל מתקופת "עובייד" (5600 - 4000 לפה"ס). מדובר בתרבות פרה-היסטורית שקדמה לשומרים ושאותה הם ירשו כאשר הגיעו לדרום מסופוטמיה מהצפון. עם זאת, התרבות העובידית, כמו תרבויות שונות שהתקיימו כבר ביריחו, מצרים והודו, אינה ראויה לתואר ציוויליזציה כמו שומר, שמאז גילויה נהוג לראות בה את הציוויליזציה האנושית הראשונה. לפני כן מקובל היה לראות בבבל או מצרים את ראשית התרבות האנושית, עד היום קיים פולמוס מחקרי הנוגע לכמה מן ההמצאות החשובות, למי לייחס את המצאת הכתב או השיכר לשומרים או למצרים. הסברה המקובלת היא, שכתב היתדות השומרי אכן קדם לכל צורה של כתב מצרי.
היסטוריה [עריכה]
האזור היה מיושב על ידי אנשי תרבות עובייד (5600 - 4000 לפנה"ס), בין השנים 4000 - 3200 לפנה"ס פרחה באזור תרבות אורוכ. תרבות זאת הוחלפה בין השנים 3200 - 2900 בתרבות ג'מדט נאסר, אשר הסתיימה עם פלישת השומרים לאזור. באזור נוסדו המרכזים הנודעים של התרבות השומרית (מצפון מערב לדרום מזרח) ניפור, אַדַב, איסין, שוּרפַֹכ, אומָה, לַגַש, אֶרֶך, לַרסָה, אור וארידו. שלטונן של ערי הממלכה השתרע על האזורים הסמוכים. לעתים היו סכסוכים בין הערים, ולעתים הגיע מלך אחת הערים לשליטה והגמוניה על כל ארץ שומר. ב-2300 לפנה"ס בקירוב השתלט סרגון מלך אכד, אשר היה מלך ממוצא שמי, על כל שומר וקרא לעצמו "מלך שומר ואכד". במאות ה-22-21 לפנה"ס, בימי השושלת השלישית של אור, שלטו מלכי אור על האזור. הם המשיכו לקרוא לעצמם "מלכי שומר ואכד" כמו סרגון. לאחר חורבן אור, המשיכה השליטה השומרית באזור להתקיים בערים איסין ולרסה. שליטה זו הסתיימה עם כיבוש הערים במאה ה-18 לפנה"ס על ידי חמורבי מלך בבל. חמורבי המשיך לקיים את התואר מלך שומר ואכד. התרבות השומרית נטמעה בתרבויות של אכד ובבל ונעלמה.
חלוקה כרונולוגית [עריכה]
(כלל התאריכים הינם בקירוב)
- תרבות עובייד:4000-5600 לפנה"ס (נאוליתית קרמית עד כלקוליתית)
- תרבות אורוכ:3200-4000 לפנה"ס (סוף כלקוליתית עד ברונזה קדומה 1)
- ג'מדט נאסר:2900-3200 לפנה"ס
- תקופת השושלות הקדומות
- תקופת השושלות הקדומה 1
- תקופת השושלות הקדומה 2
- תקופת השושלות הקדומה 3א'
- תקופת השושלות הקדומה 3ב'
- האימפריה האכדית
- התקופה הגוטית
- תרבות אור 3
תרבות עובייד [עריכה]
 |
ערך מורחב – תרבות עובייד |
התרבות נקראת על שם אתר תל אל-עובייד שבו לראשונה התגלתה התרבות. התרבות נחשבת לפרהיסטורית בתולדות מסופוטמיה. התרבות נכנסת לסוף הנאולית וגם לכלקולית. התקופה מחולקת לשלוש תת-תקופות: תקופת עובייד הקדומה, תקופת עובייד הביניימית, תקופת עובייד המאוחרת.
התרבות התאפיינה בהתיישבות בכפרים גדולים, במבנים מלבניים מרובי חדרים העשויים מלבני בוץ. בתקופה זו לראשונה הופיעו המקדשים במסופוטמיה.
החברה של התרבות הייתה מבוססת על ריבוד וקיטוב חברתי, רואים שהיו אנשים ממעמד גבוה.
שמואל נח קרמר מזהה את בני תרבות עובייד כעם לא-שומרי[4] . בסוף האלף החמישי לפנה"ס התחילו להתיישב במסופוטמיה עמים שמיים מסוריה וחצי האי ערב[5] .
תרבות אורוכ [עריכה]
תרבות אורוכ התקיימה מכלקולית עד תקופת הברונזה הקדומה, היא באה אחרי תרבות עובייד ולפני תקופת ג'מדט נאסר[6] . אתר המפתח של התקופה הוא ארך.
תקופה זו מחולקת לכמה תת-תקופות, לפי השכבות ארכאולוגיות:
- אורוכ XVI-X - תקופת אורוכ המוקדמת (4000-3800 לפנה"ס)
- אורוכ IX-VI - תקופת אורוכ התיכונה (3800-3400 לפנה"ס)
- אורוכ V-VI - תקופת אורוכ המאוחרת (3400-3100 לפנה"ס)
בתקופה זו צמח סגנון החיים העירוני במסופוטמיה. בתקופת אורוכ המאוחרת צמח בהדרגתיות כתב יתדות.
ג'מדט נאסר [עריכה]
|
ערך מורחב – ג'מדט נאסר |
תרבות ג'מדט נאסר נחפרה לראשונה בשנת 1926 ושנת 1928 על ידי צוותים ארכאולוגיים מבריטניה וארצות הברית, בהתחלה בניהולו של סטיבן לנגדון ואחר כך בניהולו של הנרי פילד [7] [8] [9] . החפירות התחדשו בשנת 1988 ושנת 1989 בניהולו של רוג'ר מתיוז [10] [11] [12] .
התרבות התגלתה לראשונה באתר שנקרא ג'מדט נאסרס, על שם האתר נקראת התרבות והתקופה. התקופה מקבילה לתקופת הברונזה הקדומה בארץ ישראל ולשושלות 1-6 במצרים.
השלטון היה בידי הכוהנים, העיר בתקופה זו נוהלה על ידי המקדש. בתקופה זו יש מהפכה אורבנית, הרבה יישובים קטנים במסופוטמיה גדלים.
תקופת השושלות הקדומות [עריכה]
תקופת השושלות הקדומות א' [עריכה]
בתחילת האלף ה-3 לפנה"ס במסופוטמיה התקיימו כמה ערי מדינה. ערי מדינה היו מרכזים ליישובים קטנים בסביבה, בראש המרכזים האלו עמדו אנשים שלפעמים היו גם כוהנים וגם ראשי צבא. עיר פולחן החשובה הייתה עיר ניפור. בניפור היה א-קור, מקדש של האל הכלל שומרי אנליל.
תקופת השושלות הקדומות ב' [עריכה]
אחרי שאגא הובס ליד ארך למסופוטמיה פלשו עילמיים. את שושלת קיש 1 החליפה שושלת מעילם, שושלת אוואן, חוץ מעילם הם הצליחו להשתלט על צפון מסופוטמיה. במקביל לשושלת אוואן שהתקיימה בצפון מסופוטמיה, בדרום מסופוטמיה התקיימה שושלת אורוכ 1. לפי התעודות שנמצאו בארכיון בעיר שורופכ שליטי שושלת אורוכ 1 הצליחו לגבש קואליציה צבאית.
תקופת השושלות הקדומות ג' [עריכה]
בתקופה זו מתרחבת רשת השקיה של מסופוטמיה, נבנות ערים חדשות על אותן רשתות. לתקופה זו מתוארכת פשיטה על מסופוטמיה מעיר מארי. מתחילה ירידה בהגמוניה של שושלת אוואן בצפון ושושלת אורוכ בדרום. אחריהן עולות שושלת קיש 2 ושושלת אקשק שהיו בתחרות בין עצמן.
האימפריה האכדית [עריכה]
|
ערך מורחב – האימפריה האכדית |
אכדים היו עם שמי שחיו צפונית לשומר בעיר נקראה אגה-דה. המלך האכדי סרגון ניצח את המלך השומרי לוגלזגיסי והצליח להשתלט על כל שומר. שיא ההתפתחות של האימפריה היא בתקופתו של הנכד של סרגון, נרם-סין. אחרי שהוא הצליח לדכא מרידות הוא נלחם עם גוטיים ושבט לוּלוּבָּי. אחרי מותו של מלך שו-דורול גוטיים כבשו והרסו את אכד ושמו קץ לאימפריה האכדית.
בתקופה זו השפה העיקרית היא אכדית, אבל שומרית נשארת להיות שפת פולחן.
התקופה הגותית [עריכה]
|
ערך מורחב – גותי (עם) |
גוטיים היו עם נוודי שפלשו למסופוטמיה מצפון-מזרח. בהדרגה הם השתלטו על מסופוטמיה והרסו את העיר אגה-דה. כנראה שהעיר היחידה שפרחה בתקופה הזאת היא לגש[13] . המלך הגוטי האחרון היה טיריגן [14] ששלט רק 40 יום והובס בידי שליט ארך אוטו הנגל.
תקופת אור 3 [עריכה]
|
ערך מורחב – תקופת אור 3 |
תקופת אור 3 מחליפה את התקופה הגוטית, לפעמים מכנים את התקופה הרנסאנס השומרי.
מלך שומר אוטו הנגל הצליח לגרש את הגוטים. תחת שלטונו היה מושל אור אור-נמו שמרד בו והצליח לתפוס את השלטון. העיר אור הופכת לעיר המרכזית של מסופוטמיה. האימפריה של אור נמו לא הייתה כה גדולה כמו אימפריה אכדית, אך הייתה חשובה. הוא הקים את שושלת אור 3. אור נמו השתמש בשיטות הנהגה של האכדים, כלומר שלטון מרכזי ומינוי מושלי ערים שמקורבים אליו (חלקם בני משפחתו).
את אור-נמו מחליף בנו שולגי. במהלך כהונתו הוא מכריז על עצמו אל, המהלך גורם למרידות נגדו.
המלך האחרון של התקופה היה איבי-סין, העילמים כובשים את שומר והתרבות שומרית נעלמת.
הזיגוראט הגדול של אור נבנה בתקופה זו לכבוד אל הירח ננה .מלך אור-נמו התחיל את הבניה ובנו שולגי סיים את הבניה.
בתקופה זו השומרית חוזרת להיות שפה עיקרית ולא רק שפת פולחן. השמים והאכדים הם אויבים גדולים באותה התקופה
שפה [עריכה]
|
ערך מורחב – שומרית |
השפה השומרית הייתה מדוברת מסוף האלף ה-4 ועד לאלף ה-2 לפנה"ס. השומרית נדחקה בהדרגה בידי השפה האכדית של הפולשים ממוצא שמי, עד שחדלה כליל מלשמש כשפת דיבור; עם זאת, עדיין נמשך השימוש בשומרית כשפה ליטורגית וכשפת המדע והשירה נהוג לחלק את החומר הרב שנמצא בשפה השומרית לשש תקופות.
- התקופה העתיקה (3000–2700 לפנה"ס בקירוב) – בה נכתבה השומרית בסימנים פיקטוגרפיים, וצוּרנים דקדוקיים לא סומנו כלל בכתב. סדר הסימנים על הכתב אקראי לעתים, וחלק גדול מהסימנים השייכים לתקופה זו עדיין לא פוענח היטב.
- התקופה הקדם-קלאסית (2700–2500 לפנה"ס) – בתקופה זו החל להיוצר כתב היתדות הראשוני. צורנים דקדוקיים נכתבים חלקית. לתקופה שייכות כתובות מִנהליות וספרותיות רבות.
- התקופה הקלאסית (2500–2200 לפנה"ס) – הלשון השומרית בצורתה ה'טהורה' ביותר. בתקופה זו נכתבו החשובות שבכתובות השומריות, כגון אלו של גודאה מלך לגש.
- התקופה הבתר-קלאסית (2200–2000 לפנה"ס) – ניכרת התחלתה של השפעה שמית-אכדית רבה.
- התקופה הבתר-שומרית המוקדמת (2000–1700 לפנה"ס) – לתקופה זו שייכות כמעט כל היצירות הספרותיות השומריות הידועות כיום. עם זאת, השומרית כבר חדלה מלשמש כלשון חיה, והשימוש בה נעשה בקרב משכילים דוברי אכדית, דבר שגרם להשפעה שמית רבה על הדקדוק והמורפולוגיה.
- התקופה הבתר-שומרית המאוחרת (1700–100 לפנה"ס) – לשון ספרותית בלבד שנלמדה בבתי ספר מיוחדים כשפה ארכאית. משפטים ומילים שומריות רבות נכתבות בתוך טקסטים באכדית.
שאלת סיווגה הגנטי של השומרית בתוך משפחת שפות כלשהי הידועה כיום, נותרה פתוחה, והתאוריות בנושא רבות ומגוונות. האשורולוג הפיני סימו פרפולה הציג בכנס האשורולוגים הבינלאומי בשנת 2007 מעל ל-500 נתונים המצביעים לדעתו על קשר הדוק של השומרית לשפות הפינו-אוגריות.[15]. הבלשן הפולני יאן בראון מצא קרבה מסוימת בין השומרית לבין השפה הטיבטית העתיקה (וממילא למשפחת השפות הסינו-טבטיות). תאוריה זו נתמכת ביותר מ-300 התאמות דקדוקיות, ובכללן כינויי הגוף, המספרים, שמות תואר, שמות חלקי הגוף, והתאמה פונטית, וכן אופן בניית המילים והמורפולוגיה.[16] בהתחשב במעמדה הדומיננטי של השפה הטיבטית העתיקה בעולם העתיק ובתפקידה הליטורגי, הרי שזוהי התאוריה היחידה כיום הנסמכת גם על נתונים היסטוריים תרבותיים.
כתב [עריכה]
|
ערך מורחב – כתב יתדות |
כתב היתדות הוא מן הכתבים הקדומים ביותר באנושות. הכתב פותח סמוך לשנת 3000 לפנה"ס מכתב ציורים של עם קדום אשר התגורר בדרום מסופוטמיה (עם שכנראה לא היה ממוצא שומרי או שמי). סימני התמונות הועברו אל מילים בעלות צליל דומה לשמותיהן או מילים בעלות משמעות דומה. בתחילת השימוש בכתב מספר הסימנים היה כ-2,000, במשך הזמן כמות הסימנים הצטמצמה ל-600 – 800 סימנים. במחצית הראשונה של האלף הראשון לפנה"ס החל הכתב האלפביתי הארמי – עברי לדחוק את השימוש בכתב היתדות. גם בבבל ובפרס בתקופה האחמנית ואחר כך בתקופה ההממלכה הסלאוקית, עד שהשימוש בכתב נעלם כליל במאה הראשונה לספירה. המסמך האחרון בכתב יתדות שנמצא הינו טקסט אסטרונומיה מבבל המתוארך לשנת 75 לספירה.
התפתחות הסימנים [עריכה]
- הסימן סָג שמשמעותו היא ראש
- שלב 1 – מראה את המילה בשלב של כתב הציורים בערך 3000 לפנה"ס.
- שלב 2 – מתוארך ל-2800 לפנה"ס הסימן של הראש הסתובב על צידו
- שלב 3 - הציור הופך מופשט יותר וקיבל סימן (הירוגליף), זהו הכתב הקדום המתוארך ל-2600 לפנה"ס.
- שלב 4 – שלב 4 הינו שלב 3 כאשר הוא כתוב באמצעות יתד על גבי חרס.
- שלב 5 - מייצג את הסימן בסוף האלף השלישי לפנה"ס
- שלב 6 - מייצג את הכתב האשורי הקדום בתחילת האלף השני לפנה"ס, כתב זה אומץ על ידי החיתים
- שלב 7 – הינו סימן פשוט יותר של כתב היתדות האשורי מתחילת האלף הראשון לפנה"ס ועד להיעלמות הכתב.
בתקופות הקדומות ביותר הסימנים סודרו בתיבות והשורות נקראו מלמעלה למטה. לאחר מכן שונה כוון הסימנים ב-90 מעלות והשורה נקראה משמאל לימין.
צורת היישוב השומרית [עריכה]
אזור ההתיישבות השומרית היה בעיקרו מישור של אדמת סחף שהשתרע בין הנהרות הפרת והחידקל. בגלל אקלימו של האזור, שהתאים לחקלאות ולא לליקוט מזון או ציד, היה צורך בהרבה ידיים עובדות, מה שתרם להתפתחות הערים בשומר. רוב הערים היו מוקפות חומה אימתנית, לעתים ברוחב של עשרות מטרים. מספרים שחומותיה של בבל, שנבנתה בשיטה הזהה לבנייה השומרית, היו רחבות עד כדי כך שנערכו עליהן מרוצי מרכבות.
אחד המבנים המרכזיים בעיר היה המקדש, שנבנה בצורת פירמידה גבוהה וכונה זיגוראט או זיקורת. צורת בנייה זאת התפתחה מבנייתם של מקדשים שהיו למעשה סוכות עשויות נצרים מצופים בטין ובוץ, שנבנו על גבי תל. הרס ובנייה מחדש של התל יצרו מבנה מדורג, שצורתו השתמרה באותם זיגוראטים: מדובר במגדלים גבוהים, הנעשים צרים כלפי מעלה, כך שנוצרות מרפסות ומעברים סביב לצלע המגדל, ומעלה אל גג שטוח שעליו הוקם המקדש הממשי, שהכיל לרוב צלם אלילי ושימש כביכול הדום רגליים לאלים או מקום קרוב למשכנם בשמיים כדי שיתאפשר לעבוד אותם. מגדל בבל הוא זיגוראט שומרי, אלא שאותו "מגדל בבל" המקראי כנראה אינו זהה עם המגדל של העיר בבל של חמורבי: לפי תאוריה שפיתח דוד רול(Rohl), בבל של נמרוד בתנ"ך היא ארידו של אנמרקר (כלומר, אנמר [נמרוד] הצייד), הקרויה גם נון-כי (מקום רם).[17] ערי המדינה של שומר נלחמו ללא הפסקה על ההגמוניה באזור, אך רק לעתים רחוקות עלה בידי עיר בודדת לאחד תחתיה את כל שומר. בין הערים הראשיות אפשר למנות את אוּר (שמוזכרת במקרא כ"אור כשדים"), ארך (אורוכ) ולגש.
ערים [עריכה] |
אתרים ארכאולוגיים [עריכה] |
חקלאות [עריכה]
חקלאות הייתה ליסוד עיקרי של הכלכלה השומרית[18] .
השומרים הצליחו לפתח חקלאות שברובה הייתה מבוססת על תעלות השקיה. שומרים השתמשו באותה טכנולוגיה של בניית תעלות השקיה כמו מצריים[19] . סביב 5,000 לפני הספירה פיתחו השומרים טכניקות חקלאיות בסיסיות שכללו עיבוד אינטנסיבי של שטחים נרחבים, השקיה מתוכננת ושימוש בכוח אדם מאומן שהוכשר לעבודות חקלאיות ספציפיות.
רוב תושבי שומר היו חקלאים[20] . השומרים גידלו חזירים, עזים, פרות, כבשים, שוורים שימשו בתור בהמות משא[21] . במהלך השנים בחפירות ארכאולוגיות נתגלו כמה "ספרי-עזר" ששימשו את החקלאים השומריים.
אנשי תקופת עובייד הקדומה הצליחו לגדל תבואה באזור צחיח בזכות מי הנהרות. בתקופת עובייד הביניימית נחפרו באזורי ההתיישבות הגדולים רשתות של תעלות השקיה, נבנו סכרים והשתמשו בהשקיה מלאכותית בשדות.
שומרים גידלו שעורה, חיטה, שומשום, תמרים[22] . איכרים עם עודפי תבואה, עם הזמן הפכו לאנשים עשירים ובעלי אחוזות[23].
תרבות [עריכה]
שומר היא אחת הציוויליזציות העתיקות ביותר הידועות לנו. מניחים שהשומרים המציאו בין היתר את הגלגל, מערכת השקיה מלאכותית, כלים חקלאיים, אובניים, כתב.
ספרות [עריכה]
אחת היצירות המפורסמות ביותר של הספרות השומרית היא עלילות גילגמש, מיתוס שומרי שתורגם יותר מאוחר לאכדית. הלוחות עם העלילות נמצאו אפילו בספריית אשורבניפל. בעלילות מסופר על שליט ארך גילגמש וחברו אנכידו שיוצאים ביחד למסע ובופו של מסע פוגשים את אותנפישתים.
במאה 22 לפנה"ס חובר "חלום גודאה" וכן שירה דתית בעיר לגש.
דת [עריכה]
הדת השומרית הייתה פוליתאיסטית אופיינית, ובעלת פנתיאון עשיר. האל הראשי היה אן - אל השמים ולצדו אנקי - אל "המים אשר מתחת לארץ" (בשומרית: אבזו, אצל הבבלים: אפסו - מי התהום, מי אפסיים), ואנליל, אל הרוח ויורשו של אן. אלים חשובים נוספים היו האלה איננה - המתגלמת בכוכב השחר, אותו - אל השמש, וננה - אל הירח. לצידם של אלים אלה כלל הפנתיאון עוד מאות אלים בינוניים וזוטרים. האלים הראשיים, בעלי התפקידים הקוסמיים, היו גם אלים-פטרונים של ערים במסופוטמיה. כך למשל היה אנליל פטרון העיר ניפור, ננה פטרונה של אור ואותו פטרון סיפר. האלים השומריים מרבים להביע את זעמם באמצעות סופות הרסניות, והם מתאפיינים בהתנהגות קפריזית וקשה לצפיה מראש.
בנוסף לכך האמינו השומרים בעולם של רוחות רפאים, חלקן טובות וחלקן רעות. בדומה לדתות פוליתאיסטיות אחרות, הדת השומרית האנישה את אליליה.
השומרים סברו כי העולם הוא דיסק שטוח ובעל ארבע כנפות, המוקף בכיפת טין קמורה. מתחת לארץ נמצא השאול, בו שוכנים המתים, ומולכת עליו האלה ארשכיגל.
החברה השומרית [עריכה]
בכל עיר מדינה הייתה מערכת היררכית מוגדרת היטב:
- המעמד העליון כלל בני מלוכה, מנהיגים וכהני דת גבוהים.
- המעמד הבינוני כלל אמנים, סוחרים, כהני דת נמוכים ופקידים.
- המעמד הנמוך ביותר כלל איכרים וחקלאים שאדמותיהם היו שייכות להם או למלך.
בנוסף, לשומרים היו עבדים. היחס אל העבדים היה הומני למדי והם היו מעטים יחסית, כי המלחמות הסתיימו בדרך כלל עם מספר שבויים קטן. בנוסף, חלק מהעבדים היו לווים שלא הצליחו לפרוע את חובם ונאלצו למכור את עצמם. העבד היה מקבל חלקת אדמה ובעזרתה היה אמור לפרנס את עצמו ולהפריש חלק מהתוצרת לבעליו.
גם היחס לנשים בשומר היה טוב מהמקובל בחברות השמיות של העת ההיא. מבחינה חוקית לנשים היו זכויות רבות, הן יכלו להחזיק בבעלותן בית או אדמה, להיות שותפות בעסקים ולהעיד במשפט[24] . שריד ליחס סביר יחסית לנשים השתמר גם בתרבות הישראלית המקראית. יש המייחסים לשומרים אפילו ארגון "דמוקרטי" כזה או אחר, שקדם לדמוקרטיה האתונאית. קשה לדעת עד כמה סברה כזאת היא אכן בגדר עובדה או שמא מדובר בחידוש בעלמא או תאוריה מופרכת. על כל פנים, בתרבות השומרית היה קולו של העם מורגש יותר מבתרבויות שונים שקמו כעבור זמן מה באזור.
צבא [עריכה]
הטקטיקה השומרית הייתה פועל יוצא של ארגונם המדיני. שומר נחלקה לכמה עשרות ערי-מדינה, עם כמה ערים דומיננטיות (דוגמת אור, ארך ועוד כמה). כתוצאה מהחלוקה למדינות הקטנות, הצבאות היו קטנים יחסית ולא עלו על כמה מאות או לכל היותר אלפי לוחמים מכל צד. לדוגמה בשנת 2400 לפנה"ס לערך העיר לַגַש, שהייתה עיר חשובה בתקופה הזאת, הייתה בעלת אוכלוסייה של כ-30,000 נפש הייתה בעלת צבא של 1,000 חיילים רגלים ו-20 מרכבות. בדרך כלל החיילים היו אזרחי העיר ומספר שכירי החרב היה מועט. רוב שכירי החרב באו מאזורים מחוץ לשומר ושימשו בתור חיל רגלים קל כמו קשתים. מקור נוסף לחיילים קלי חימוש היה אזרחים דלי רכוש.
כתוצאה מהארגון הזה ומספר החיילים המועט היה צורך לשמור על חיי החיילים, ולכן כמעט כל החיילים היו מוגנים בשריון ומספר החיילים הקלים היה נמוך. שריון החייל הרגלי כלל קסדה מארד, מגן גדול ולחלקם אף בגד מבד עבה עם פיסות מתכת תפורות עליו.
החיילים סודרו בגוש צפוף, המזכיר פלנקס יוונית. הנשק העיקרי היו חניתות וחרבות ארד. לא ברור מה הוא המבנה הארגוני של הפלנקס השומרי, אך מן הממצאים הארכאולוגיים ניתן להסיק שהפלנקס התחלק לפלוגות בנות 60-66 אנשים כל אחת עם עומק של 10 או 11 אנשים והחזית בעלת 6 אנשים. המבנים היו ממושמעים מאוד והיוו כוח רציני למדי.
המרכבות היו מעטות יחסית ואיטיות מאוד. מהניסויים שעשו עם מרכבות משוחזרות לפי התמונות המופיעות בחרסים המהירות המקסימלית לא עלתה על 20 קמ"ש בשטח מישורי. במהירות זו פניות חדות היו בלתי אפשריות. כלי הנשק העיקרי של חיל המרכבות היה חניתות ארוכות וכידוני הטלה. הטקטיקה הייתה פריצה לתוך גוש הפלנקס במטרה למוטטו ולא ירי בקשתות בדומה למרכבה המצרית. על כל מרכבה היו מספר לוחמים, ולפחות אחד השתמש בחנית ארוכה. סך הכול מספר החיילים במרכבה יכול היה להגיע לארבעה - חמישה. לא הצליחו לפענח אילו חיות היו רתומות למרכבות האלו, ברור רק שאלו לא היו סוסים, אלא בעל חיים הדומה לסוס. סביר להניח שהחיות האלה נכחדו. המרכבות היו מסורבלות מאוד ודמו יותר לעגלה גדולה מאשר למרכבה.
האסטרטגיה העיקרית הייתה השמדת תעלות השקיה וניסיון לכבוש את העיר השכנה. היות שלכל הערים היו חומות חזקות ומלאכת המצור הייתה מאוד לא מפותחת, בדרך כלל לא הצליחו במשימה ולכל היותר הרסו כמה תעלות וגנבו כמה ראשי בקר. מלחמות בקנה מידה גדול היו נדירות יחסית. הצבא השומרי היה חזק למדי, אך לא גמיש בגלל הסתמכות היתר על החיילים הכבדים ולכן הובס בקלות רבה יחסית על ידי האכדים שפרסו קשתים רבים בשדה הקרב.
חינוך [עריכה]
התעודות הכתובות נמצאו לראשונה בארך[25], חלקם נועדו לשינון בעל-פה ולעיון. . במארי, על ידי ארכאולוגים צרפתיים נמצא מבנה. שני חדרים של אותו מבנה דמו לחדרי בית ספר עם שורת ספסלים, שם יכלו לשבת אחד, שניים או ארבעה תלמידים. בתי-ספר הוקמו ליד המקדשים, עם הזמן בית-ספר נהפך למוסד חילוני, גם תוכנית הלימודים ברובה הייתה חילונית[26].
בתי-ספר הוקמו קודם כל כדי להכשיר לבלרים לצורכי מקדש וארמון[27]. בבתי-ספר יכלו ללמוד רק ילדי עשירים, בגלל הזמן והממון הדרושים לצורכי הלימוד. בבתי-ספר השומריים למדו רק גברים[28].
בראש בית-הספר עמד "אבי בית-הספר" (אְֻמְמִאַ), המשנה לאבי בית-הספר נקרא "האח הגדול", לתלמיד בית-הספר היו קוראים "בן בית-הספר". בין התפקידים של האח הגדול היו לכתוב לוחות חדשים לתלמידים, לבדוק את ההעתקים שנעשו על ידי התלמידים, לשמוע את דיקלומם של התלמידים. בין שאר חברי-הסגל היו "אשר-על-השרטוט", "אשר-על-השומרית", "אשר-על-השוט". לא ידוע כלום על הכנסתם של חברי-הסגל, אבל כנראה הם קיבלו את שכרם מידי "אבי בית-הספר", מדמי הלימוד שהיה גובה[29].
לפי "ספרי לימוד" שאנו מוצאים, אנו למדים שמחבריהם היו בעלי השכלה נרחבת בתחומים, כמו:בוטניקה, גאוגרפיה, מינרלוגיה, זואולוגיה[30].
אחרי ששומר נכבשה על ידי האכדים, המורים חיברו את "המילונים" הקדומים בתולדות האנושות[31]. האכדים שמרו על השפה והספרות השומריות.
המלוכה השומרית [עריכה]
|
ערך מורחב – רשימת המלכים השומרית |
המלכים השומריים, בייחוד המוצלחים שבהם, נחשבו לשליחי האלים וקשרו להם תוחלות חיים ארוכות ביותר ואגדות שונות. עם זאת, אין הדבר דומה למעמדו האלוהי של פרעה המצרי. אצל השומרים הייתה המלוכה תפקיד מדיני מיסודו, חילוני כל כמה שניתן להגדירו ככזה, אם כי בשלבים שונים בהתפתחות של כמה ערים שומריות (אור בכיבוש הכלדאים, למשל) היה נהוג לא רק לקבור עם המלך את שפחותיו, סוסיו, נשותיו ורכושו, אלא להמית אותם ממש כדי לקבור אותם עימו.
במקורות השתמרה רשימת מלכים שומרית, המתייחסת, כנראה, למלכים מראשית עידן הברונזה. הרשימה מייחסת למלכים הראשונים תוחלות חיים ארוכות במיוחד, בדומה לבני-אדם שקדמו למבול בתורה, אם כי משך חייהם של המלכים השומרים ארוך בהרבה ונמדד ביחידה "סאר" (3600; יחידת היסוד השומרית לא הייתה עשר אלא שישים), וכן ב"נר" (600) ו"סוס" (60).
| המלך | התואר | שררה | תארוך | השגות |
|---|---|---|---|---|
| דור המלכים הראשון | המאה ה-30 לפנ"ס | |||
|
||||
| אלולים | 28,800 שנה | |||
| אלאלנגאר | 36,000 שנה | |||
|
||||
| אנ-מן-לו-אנה | 43,200 | |||
| אנ-מן-גאל-אנה | 28,000 | |||
| דומוזיד | "הרועה" | 36,000 | מזוהה עם האליל דומוז, הוא תמוז | |
|
||||
| אנ-סיפד-זיג-אנה | 28,000 | |||
|
||||
| אנ-מן-דור-אנה | 21,500 | |||
|
||||
| אובארה-טוטו | 18,600 | |||
|
||||
כלכלה [עריכה]
השומרים עסקו בחקלאות, ועיבדו את אדמת הסחף הפוריה שבין הפרת והחידקל. האתגר הטכנולוגי המרכזי בארץ מעוטת גשמים כשומר היה חפירת תעלות שינצלו את מימי הפרת והחידקל להשקיית השדות. אינדיקציה מעניינת למרכזיותן של התעלות היא ריבוים של מונחים שומריים עבור תעלות ומאגרי מים.
המסחר היה מפותח למדי ויש עדויות למוצרי מותרות רבים מאזורים מרוחקים מאוד משומר, כמו ממצרים ואף מאפגניסטן ומהתרבות שהחלה לפרוח בעמק האינדוס בהודו. השומרים גם היו יורדי-מים, וכנראה שקיימו סחר ימי עם תושבי האי קטר. קשה לדעת אם החפצים האלה הגיעו בתקופת שומר או שמא בתקופה מאוחרת יותר, אך אין ספק שהמסחר שגשג בשומר.
ראו גם [עריכה]
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל המזרח התיכון | ||
 |
ההיסטוריה | ||
 |
ארכאולוגיה של המזרח הקרוב | ||
לקריאה נוספת [עריכה]
- ההיסטוריה מתחילה בשומר / שמואל נח קרמר :פתח דבר והערות מאת ז’אן בוטרו : המתרגם : נחמן בן- עמי : המהדיר : רפאל גבעון; מרחביה: ספרית פועלים, 1960; מהד’ 2 / עם תיקונים, תוספות והשלמות מאת רפאל קוטשר, מרחביה : ספרית פועלים, תשמ"ב 1982.
- ערש הציוויליזציה / מאת שמואל נח קרמר ועורכי ספרי טיים-לייף ; מאנגלית: אהרון אמיר; [תל אביב] : ספרית מעריב, 1980.
- Crawford, Harriet E. W. 2004. Sumer and the Sumerians. Cambridge: Cambridge University Press.
- Gebhard J. Selz Sumerer und Akkader: Geschichte, Gesellschaft, Kultur, Beck, München 2005
- Dietz-Otto Edzard Geschichte Mesopotamiens. C. H. Beck, München 2004
- Leick, Gwendolyn. 2002. Mesopotamia: Invention of the City. London and New York: Penguin.
- Bottéro, Jean, André Finet, Bertrand Lafont, and George Roux. 2001. Everyday Life in Ancient Mesopotamia. Edingurgh: Edinburgh University Press, Baltimore: Johns Hopkins University Press.
- Ascalone, Enrico. 2007. Mesopotamia: Assyrians, Sumerians, Babylonians (Dictionaries of Civilizations; 1). Berkeley: University of California Press
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
הערות שוליים [עריכה]
- ^ בריאן מ' פאגן, ארכאולוגיה כהרפתקה, ספרית מעריב, 1990, עמ' 158
- ^ שמואל נח קרמר, ערש הציוויליזציה, ספרית המעריב, 1980, עמ' 33
- ^ The UK Register, Science, Lost ancient civilisation's ruins lie beneath Gulf, By Lewis Page Science, December 9, 2010
- ^ שמואל נח קרמר, ערש הציוויליזציה, ספרית המעריב, 1980, עמ' 32
- ^ שמואל נח קרמר, ערש הציוויליזציה, ספרית המעריב, 1980, עמ' 33
- ^ Crawford, Harriet E.W. Sumer and the Sumerians. Cambridge University Press, p.69
- ^ Henry Field, The Field Museum-Oxford University Expedition to Kish — Mesopotamia 1923—1929, Anthropology Leaflet 28, Field Museum of Natural History
- ^ Henry Field, Human Remains from Jemdet Nasr, Mesopotamia, Journal of the Royal Asiatic Society, pp. 967—970, 1932
- ^ Henry Field and Richard A. Martin, Painted Pottery from Jemdet Nasr, Iraq, American Journal of Archaeology, vol. 39, no. 3, pp. 310—320, 1935
- ^ Roger Matthews, Excavations at Jemdet Nasr 1988, Iraq 51, pp 225—248, 1989
- ^ Roger Matthews, Excavations at Jemdet Nasr 1989, Iraq 52, pp 25-39, 1990
- ^ Roger Matthews, Jemdet Nasr: the Site and the Period, Biblical Archaeologist 55, pp 196—203, 1992
- ^ שמואל נח קרמר, ערש הציוויליזציה, ספרית המעריב, 1980, עמ' 39
- ^ [1] (The Electronic Text Corpus of Sumerian Literature).
- ^ 53e Rencontre Assyriologique Internationale, Moscow, July 23, 2007
- ^ Jan Braun. Sumerian and Tibeto-Burman. Agada, 2004. ISBN 8387111325
- ^ על אנמרקר ראה כאן: http://etcsl.orinst.ox.ac.uk/section1/c1823.htm#line134
- ^ שמואל נח קרמר, ההיסטוריה מתחילה בשומר, מרחביה:ספרית הפועלים, 1982, עמ' 120
- ^ Mackenzie, Donald Alexander, Footprints of Early Man, Blackie and Son Limited, 1927
- ^ שמואל נח קרמר, ערש הציוויליזציה, ספרית המעריב, 1980, עמ' 43
- ^ שמואל נח קרמר, ערש הציוויליזציה, ספרית המעריב, 1980, עמ' 43
- ^ ג'יימס ס. דייויס, סיפורה של האנושות, מטר, 2007, עמ' 24
- ^ ג'יימס ס. דייויס, סיפורה של האנושות, מטר, 2007, עמ' 24
- ^ ג'יימס ס. דייויס, סיפורה של האנושות, מטר, 2007, עמ' 26
- ^ שמואל נח קרמר, היסטוריה מתחילה בשומר,מרחביה : ספרית פועלים, 1982, עמ' 59
- ^ שמואל נח קרמר, היסטוריה מתחילה בשומר,מרחביה : ספרית פועלים, 1982, עמ' 61
- ^ שמואל נח קרמר, היסטוריה מתחילה בשומר,מרחביה : ספרית פועלים, 1982, עמ' 60
- ^ שמואל נח קרמר, היסטוריה מתחילה בשומר,מרחביה : ספרית פועלים, 1982, עמ' 62
- ^ שמואל נח קרמר, היסטוריה מתחילה בשומר,מרחביה : ספרית פועלים, 1982, עמ' 62
- ^ שמואל נח קרמר, היסטוריה מתחילה בשומר,מרחביה : ספרית פועלים, 1982, עמ' 63
- ^ שמואל נח קרמר, היסטוריה מתחילה בשומר,מרחביה : ספרית פועלים, 1982, ע"מ 63-64
- ^ Crawford, Harriet (1991). Sumer and the Sumerians. Cambridge University Press, 19.
 מסופוטמיה העתיקה  |
||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
||||||||||||||||||||||||||||
