לדלג לתוכן

ציסטה שחלתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ציסטה שחלתית
Ovarian Cysts
Benign Ovarian Cyst
Benign Ovarian Cyst
Benign Ovarian Cyst
תחום גינקולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 255865 עריכת הנתון בוויקינתונים
DiseasesDB 9433
MeSH D010048
MedlinePlus 001504
סיווגים
ICD-10 N83.0-N83.2
ICD-11 GA18.6 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ציסטה שחלתית היא שק מלא נוזל בתוך השחלה. בדרך כלל ציסטות שחלתיות לא מראות תסמינים. לעיתים הן עשויות לייצר נפיחות, כאב בבטן התחתונה, או כאבים בגב תחתון. אם הציסטה נפתחת או גורמת לפיתול של השחלה היא עלולה לגרום לכאב חמור, אשר עלול לגרום להקאות או להרגשת חולשה. הרוב המכריע של הציסטות, לעומת זאת, לא מזיק.[1]

רוב הציסטות השחלתיות קשורות לביוץ ועלולות להיות "ציסטות זקיקיות" או "ציסטות של הגופיף הצהוב". סוגים אחרים כוללים ציסטות בשם אנדומטריומות, ציסטות דרמואידיות, וציסטאדנומות. הרבה ציסטות קטנות נוצרות בשתי השחלות בתסמונת השחלות הפוליציסטיות. מחלה דלקתית של האגן עלולה גם היא לגרום לציסטות. לעיתים רחוקות ציסטות יכולות להוות סוג של סרטן השחלות. האבחנה נעשית על ידי בדיקה של האגן עם אולטרסאונד או בדיקות אחרות המשמשות כדי לאסוף פרטים נוספים.[1]

לעיתים קרובות ציסטות נצפות לאורך זמן. אם הן גורמות לכאב, אפשר ליטול תרופות כגון פרצטמול (אקמול) או איבופרופן. אמצעי מניעה הורמונליים עשויים לשמש כדי למנוע ציסטות נוספות אצל נשים הסובלות באופן תדיר מציסטות בשחלות.[1] עם זאת, הראיות אינן תומכות ביכולת אמצעי המניעה בטיפול בציסטות נוכחיות.[2] אם הן לא נעלמות לאחר מספר חודשים, ולחלופין מתחילות לגדול יותר, להיראות יותר יוצאות דופן, או לגרום לכאב, הן ניתנות להסרה באמצעות ניתוח.[1]

רוב הנשים בגיל הפוריות מפתחות ציסטות קטנות מדי חודש. ציסטות גדולות אשר גורמות לבעיות נוצרות אצל 8% מהנשים מתחת לגיל המעבר. ציסטות בשחלות קיימות אצל 16% מהנשים לאחר גיל המעבר, קיומן עלול, בסיכוי נמוך, להוות אינדיקציה למחלת הסרטן.

סימנים וסימפטומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהסימפטומים הבאים או כולם עלולים לבוא לידי ביטוי, אולם קיימת האפשרות לא לחוות סימפטומים כלל:[3]

  • כאב בטן. כאב קהה באזור הבטן או האגן, במיוחד במהלך קיום יחסי מין.
  • דימום ברחם. כאב במהלך או מיד לאחר התחלה או הסוף של המחזור החודשי; מחזור לא סדיר או דימום רחמי לא תקין.
  • תחושת מלאות, כבדות, לחץ, נפיחות בבטן.
  • כאשר ציסטות נקרעות מן השחלה, יכול להיווצר כאב פתאומי וחד בבטן התחתונה בצד אחד.
  • שינוי בתדירות או בנוחות מתן שתן (כגון חוסר יכולת לרוקן לגמרי את שלפוחית השתן), או קושי בפעולות המעיים עקב לחץ סמוך לאזור האנטומי של האגן.
  • סימפטומים מערכתיים כגון עייפות, כאבי ראש
  • בחילות או הקאות
  • עליה במשקל

סימפטומים נוספים עלולים להיות תלויים בסיבת היווצרות הציסטות:

ההשפעה של ציסטות לא קשורות ל-PCOS על פוריות אינה ברורה.[4]

קרע ציסטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציסטה שחלתית אשר נקרעה בדרך כלל מחלימה מעצמה, ודורשת בעיקר פיקוח על המצב ונטילת תרופות לשיכוך כאבים. הסימפטום העיקרי הוא כאב בטן, אבל מצב זה יכול להיות גם אסימפטומטי. הכאב יכול להימשך בין מספר ימים למספר שבועות.[5] קרע של ציסטת שחלה גדולה יכול לגרום לדימום בתוך חלל הבטן ובמקרים מסוימים להלם.

פיתול השחלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציסטות שחלתיות מגבירות את הסיכון לפיתול השחלה, ציסטות גדול מ-4 ס"מ מקושרות לסיכון של כ-17%. פיתול יכול לגרום לחסימה של זרימת הדם, ולהוביל אוטם.[6]

אבחון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2 ס " מ משמאל ציסטה בשחלה כפי שנראה באולטרסאונד

ציסטות שחלתיות בדרך כלל מאובחנות באמצעות אולטרסאונד, CT או MRI, ובקורלציה עם הממצאים הקליניים ובדיקות אינדוקנולוגיות בהתאם.

אולטרסאונד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציסטות פשוטות בגודל של עד 5 ס"מ אצל נשים בגיל הפריון אינן מצריכות מעקב הדמיה באולטרסאונד, מכיוון שאלו הן בדרך כלל זקיקי בשחלות נורמליים. ציסטות פשוטות הגדול מ-5 ס"מ וקטנות מ-7 ס"מ בגיל המעבר אמורות להיות במעקב שנתי. ציסטות פשוטות הגדולות מ-7 ס"מ, הדמיה נוספת בעזרת MRI או הערכה כירורגית היא חובה בשל גודלן, אלו ציסטות שלא ניתן להעריך באופן מהימן באמצעות אולטרסאונד בלבד. החשש העיקרי מציסטות גדולות הוא הפוטנציאל לאי-הדמיה של הרקמות הרכות ובדיקה האם מדובר ביצירת גוש או התעבות בקיר האחורי בשל מוגבלות חדירת קרן האולטרסאונד. לגבי הגופיף צהוב, זקיק מבייץ דומיננטי אשר בדרך כלל נראה כמו ציסטה עם קירות מעובים שוליים פנימיים סדוקים, מעקב אינו נחוץ אם הציסטה קטנה מ-3 ס"מ קוטר. לאחר גיל המעבר כל ציסטה פשוטה הגדולה מ-1 ס"מ וקטנה מ-7 ס"מ דורשת מעקב שנתי, בעוד אל הגדולות מ-7 ס"מ דורשות בדיקת MRI או הערכה כירורגית, בדומה לגיל הפוריות.[7]

CT אקסיאלי המדגים ציסטה גדולה ומדממת בשחלה. הציסטה מותווה על ידי הקווים הצהובים עם דם מקדימה לה.

פונקציונליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציסטות פונקציונליות נוצרות כחלק רגיל של המחזור החודשי. ישנם מספר סוגים של ציסטות:

  • ציסטה זקיקית, הסוג הנפוץ ביותר של ציסטה בשחלה. אצל נשים המקבלות מחזור חודשי, זקיק המכיל את הביצית (ביצה מופרית) יתבקע במהלך הביוץ. אם זה לא התרחש, ציסטה של יותר מ-2.5 ס"מ קוטר עלולה להיווצר.[3]
  • ציסטות גופיף צהוב מופיעות לאחר הביוץ. הגופיף צהוב הוא שריד של הזקיק לאחר שהביצית עוברת את החצוצרות. זו בדרך כלל מתפרקת בתוך 5–9 ימים. גופיף צהוב הגדול מ-3 ס"מ מוגדר כציסטה.[3]

לא פונקציונליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדיקת אולטרה סאונד וגינלי של ציסטה דימומית בשחלה, נראה שמקורה מן הגופיף צהוב
בדיקת אולטרה סאונד וגינלי מראה 40X67 מ"מ endometrioma עם מעט גרגירי תוכן

ציסטות לא פונקציונליות עשויות לכלול את הציסטות הבאות:

מצבים רפואיים קשורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציסטות שחלתיות קיימות אצל כ-75% מהקטינות הסובלות מתת-פעולה של בלוטת התריס.[8]

תסמונת השחלות הפוליציסטיות מערבת את התפתחותן של הרבה ציסטות קטנות בשתי השחלות עקב חריגה ביחס של הורמון מחלמן יחסית להורמון מגרה זקיק, בדרך כלל יותר מ-25 ציסטות בכל שחלה או נפח שחלות גדול מ-10 מ"ל.[9]

ציסטות דו-צדדית גדולות יותר יכולות להיווצר כתוצאה של טיפולי פוריות עקב מתן רמות גבוהות של HCG, במקרים קיצוניים והתוצאה היא מצב המכונה תסמונת שחלתית.[10][11]

סיכון לסרטן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה מוערכת להערכת הסיכון של סרטן שחלות ממאיר בהתבסס על בדיקה ראשונית מקיפה היא מדד הסיכון של ממאירות - risk of malignancy index (RMI).

לנשים עם ציון RMI של מעל 200 מומלץ לפנות למרכז עם ניסיון בניתוחי סרטן השחלות.[12]

ה-RMI מחושב כדלקמן:[12] RMI = ציון אולטרסאונד x ציון גיל המעבר x CA-125 ברמת U/ml.

טיפול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציסטות הקשורות לתת-פעילות בלוטת התריס או בעיות אנדוקריניות אחרות מנוהלות על ידי טיפול בבעיה הבסיסית.

כ-95% מהציסטות בשחלות הן שפירות, ולא סרטניים.[13]

ציסטות פונקציונליות וציסטות מדממות בדרך כלל נרפאות באופן ספונטני.[14] עם זאת ציסטות גדולות יותר הן בעלות סבירות פחותה להיעלם מעצמן.[15] טיפול עשוי להיות נחוץ אם הציסטות נשארות למשך מספר חודשים, גדלות או גורמות לכאב מתגבר.[16]

ציסטות הנותרות למעבר לשניים או שלושה מחזורי וסת חודשיים, או מתרחשות אצל נשים אחרי גיל המעבר, עשויות להצביע על מחלה רצינית יותר, אשר צריכה להיבדק באמצעות בדיקת אולטרה סאונד ולפרוסקופיה, במיוחד במקרים בהם סרטן השחלות הופיע במשפחה. ציסטות כאלו עשויות לדרוש ביופסיה כירורגית. .[17]

כאב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאבים הקשורים לציסטות שחלתיות ניתנים לטיפול במספר דרכים:

ניתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שרוב המקרים של ציסטות שחלתיות כוללים ניטור, חלק מהמקרים דורשים ניתוח.[18] דבר זה עשוי להיות כרוך בהסרת ציסטה, או באחת או בשתי השחלות.[19] הטכניקה בדרך כלל לפרוסקופיה, אלא אם הציסטה הוא גדול במיוחד, או אם הדמיה טרום ניתוחית מצביעה על ממאירות או אנטומיה מורכבת.[20] במצבים מסוימים מתבצעת הסרה של הציסטה בשלמותה, ואילו בציסטות עם סיכון חזרה נמוך, חולים צעירים יותר, או אשר נמצאות מבחינה אנטומית מעל תחומי האגן, הן יכולות להיות מנוקזות.[21][22] תכונות אלו עשוי להצביע על הצורך בניתוח כוללים:[23]

  • ציסטות שחלתיות עקשניות ומורכבות
  • ציסטות עקשניות הגורמות לתסמינים
  • ציסטות מורכבות הגדולות יותר מ-5 ס"מ
  • ציסטות פשוטות הגדולות מ-10 ס"מ, או גדולות מ-5 ס"מ אצל נשים לאחר גיל המעבר.
  • נשים בגיל המעבר או בטרום-גיל המעבר

תדירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הנשים בגיל הפריון מפתחות ציסטות קטנות בכל חודש. ציסטות גדולות הגורמות לבעיות מתרחשות אצל כ-8% מהנשים לפני גיל המעבר.[1] ציסטות שחלתיות נמצאות אצל כ-16% מהנשים לאחר גיל המעבר, ואם הן נוכחות נוטים יותר להיות סרטן.[1][24]

ציסטות שפירות בשחלות נפוצות אצל בנות בגילאי טרום ההתבגרות, והן נמצאות בשחלות של כ-68% מהבנות בגילאי 2–12, ובשחלות של 84% מהבנות בגילאים 0–2 שנים. רובן קטנות מ-9 מ"מ בעוד שכ 10-20% מהן הן מאקרוציסטות גדולות יותר. בעוד שציסטות קטנות נעלמות תוך כ-6 חודשים, הגדולות יותר נראות כעקשניות יותר.[25][26]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • MacKenna, A., Fabres, C., Alam, V., & Morales, V. (2000). Clinical management of functional ovarian cysts: a prospective and randomized study. Human reproduction, 15(12), 2567-2569.
  • Sivrioglu, A. K., & Ozturker, C. (2016). Diffusion-weighted imaging in hemorrhagic ovarian cysts. Acta Radiologica, 57(3), NP4-NP4.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ציסטה שחלתית בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 "Ovarian cysts". Office on Women's Health. 19 בנובמבר 2014. נבדק ב-27 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Grimes, DA; Jones, LB; Lopez, LM; Schulz, KF (29 באפריל 2014). "Oral contraceptives for functional ovarian cysts". The Cochrane database of systematic reviews. 4: CD006134. doi:10.1002/14651858.CD006134.pub5. PMID 24782304. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 Helm, William. "Ovarian Cysts". נבדק ב-30 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Legendre, G; Catala, L; Morinière, C; Lacoeuille, C; Boussion, F; Sentilhes, L; Descamps, P (במרץ 2014). "Relationship between ovarian cysts and infertility: what surgery and when?". Fertility and Sterility. 101 (3): 608–14. doi:10.1016/j.fertnstert.2014.01.021. PMID 24559614. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Ovarian Cyst Rupture
  6. ^ "Ovarian Cysts Causes, Symptoms, Diagnosis, and Treatment". eMedicineHealth.com.
  7. ^ Levine, D; Brown, DL; Andreotti, RF; Benacerraf, B; Benson, CB; Brewster, WR; Coleman, B; Depriest, P; Doubilet, PM; Goldstein, SR; Hamper, UM; Hecht, JL; Horrow, M; Hur, HC; Marnach, M; Patel, MD; Platt, LD; Puscheck, E; Smith-Bindman, R (בספטמבר 2010). "Management of asymptomatic ovarian and other adnexal cysts imaged at US: Society of Radiologists in Ultrasound Consensus Conference Statement". Radiology. 256 (3): 943–54. doi:10.1148/radiol.10100213. PMID 20505067. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ Durbin KL, Diaz-Montes T, Loveless MB (2011). "Van wyk and grumbach syndrome: An unusual case and review of the literature". Journal of pediatric and adolescent gynecology. 24 (4): e93–6. doi:10.1016/j.jpag.2010.08.003. PMID 21600802.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  9. ^ Dewailly, D; Lujan, ME; Carmina, E; Cedars, MI; Laven, J; Norman, RJ; Escobar-Morreale, HF (במאי 2014). "Definition and significance of polycystic ovarian morphology: a task force report from the Androgen Excess and Polycystic Ovary Syndrome Society". Human Reproduction Update. 20 (3): 334–52. doi:10.1093/humupd/dmt061. PMID 24345633. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ Altinkaya, SO; Talas, BB; Gungor, T; Gulerman, C (באוקטובר 2009). "Treatment of clomiphene citrate-related ovarian cysts in a prospective randomized study. A single center experience". The journal of obstetrics and gynaecology research. 35 (5): 940–5. doi:10.1111/j.1447-0756.2009.01041.x. PMID 20149045. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Suzuki, H; Matsubara, S; Uchida, S; Ohkuchi, A (באוקטובר 2014). "Ovary hyperstimulation syndrome accompanying molar pregnancy: case report and review of the literature". Archives of gynecology and obstetrics. 290 (4): 803–6. doi:10.1007/s00404-014-3319-0. PMID 24966119. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 EPITHELIAL OVARIAN CANCER SECTION 3: DIAGNOSIS from The Scottish Intercollegiate Guidelines Network.
  13. ^ Ovarian cyst, nhs.uk, ‏2017-10-23 (באנגלית)
  14. ^ V.T. (14 במאי 2014). Understanding Ovarian Cyst. V.T. pp. 25–. GGKEY:JTX84XQARW9. {{cite book}}: (עזרה)
  15. ^ Edward I. Bluth (2000). Ultrasound: A Practical Approach to Clinical Problems. Thieme. p. 190. ISBN 978-0-86577-861-0.
  16. ^ Susan A. Orshan (2008). Maternity, Newborn, and Women's Health Nursing: Comprehensive Care Across the Lifespan. Lippincott Williams & Wilkins. p. 161. ISBN 978-0-7817-4254-2.
  17. ^ CA-125, באתר MedlinePlus
  18. ^ Tamparo, Carol; Lewis, Marcia (2011). Diseases of the Human Body. Philadelphia, PA: Library of Congress. p. 475. ISBN 978-0-8036-2505-1.
  19. ^ "HealthHints: Gynecologic Health (January/February, 2003)". Texas AgriLife Extension Service: HealthHints.
  20. ^ Surgit, O; Inegol Gumus, I (2014). "Single-port Laparoscopic Total Hysterectomy and Bilateral Salpingo-oopherectomy Combined with Burch Colposuspension". Acta chirurgica Belgica. 114 (4): 0. PMID 26021429.
  21. ^ Cho, MJ; Kim, DY; Kim, SC (באוקטובר 2015). "Ovarian Cyst Aspiration in the Neonate: Minimally Invasive Surgery". Journal of pediatric and adolescent gynecology. 28 (5): 348–53. doi:10.1016/j.jpag.2014.10.003. PMID 26148782. {{cite journal}}: (עזרה)
  22. ^ Nohuz, E (11 בדצמבר 2015). "[How I do...the aspiration of an adnexal cyst without iterative needle punctures neither irrigation-aspiration device during a laparoscopy]". Gynecologie, obstetrique & fertilite. 44: 63–6. doi:10.1016/j.gyobfe.2015.11.001. PMID 26701109. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Ovarian cysts from MedlinePlus.
  24. ^ Mimoun, C; Fritel, X; Fauconnier, A; Deffieux, X; Dumont, A; Huchon, C (בדצמבר 2013). "[Epidemiology of presumed benign ovarian tumors]". Journal de gynecologie, obstetrique et biologie de la reproduction. 42 (8): 722–9. doi:10.1016/j.jgyn.2013.09.027. PMID 24210235. {{cite journal}}: (עזרה)
  25. ^ "Ovarian cysts are common in premenarchal girls: A sonographic study of 101 children 2-12 years old". AJR. American journal of roentgenology. 159 (1): 89–91. 1992. doi:10.2214/ajr.159.1.1609728. PMID 1609728.
  26. ^ "Simple ovarian cysts: Frequency and outcome in girls aged 2-9 years". Clinical and experimental obstetrics & gynecology. 27 (1): 51–3. 2000. PMID 10758801.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ציסטה_שחלתית&oldid=39944296"