שיער פנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הנתונים דורשים מקורות מחקריים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שיער פנים
1- זיפים, 2 - שפם, 3 - זקן תיש, 4 - זקן צרפתי, 5 - פאות, 6 - פאות ושפם, 7 - "ון דייק", 8 - זקן מלא
1- זיפים, 2 - שפם, 3 - זקן תיש, 4 - זקן צרפתי, 5 - פאות, 6 - פאות ושפם, 7 - "ון דייק", 8 - זקן מלא
שיוך מרכיבי הפנים, מאפייני מין משניים, שיער הפנים
מיקום אנטומי סנטר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שיער פנים הוא סימן מין משני אצל גברים. בנים, לרוב, מתחילים לפתח שיער פנים במהלך השנים הראשונות של גיל ההתבגרות או ההתבגרות המינית, בין הגילים 17 עד עשרים. יש לציין כי גיל ההתבגרות הרשמי מתחיל בגיל 11 ומסתיים בגיל 30. רובם לא יכולים לגדל זקן עד תחילת גילאי העשרים ואף תקופה קצרה לאחר מכן. הדבר משתנה מאוד מאדם לאדם, שכן יש נערים המתחילים לפתח שיער פנים בין הגילים 14 עד 16. בנוסף, שיער הפנים יכול להיות שיער עבה או שיער דק וזיפי. נשים גם יכולות להצמיח שיער פנים, במיוחד לאחר גיל המעבר אצל נשים, אם כי לרוב שיער הפנים שלהן צומח באיטיות גדולה בהרבה מזו שאצל הגברים.

שיעור גברי (הצמחת שיער פנים, או במילים אחרות זקן) לרוב מקושר לחוכמה ולאונות. גברים יכולים לעצב את שיער הפנים שלהם בצורת זקן, זקן חלקי, פאות רחבות או צרות ושפמים, אם כי כיום, בתרבות המערבית, הרוב בוחרים לגלח את שיער הפנים.

בגיל ההתבגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפם צומח בשלבים אצל בנים בגיל ההתבגרות. שיער פנים לא תמיד מופיע בסדר קבוע אצל בנים בהתבגרות המינית והוא משתנה מאדם לאדם, אך הוא יכול להתפתח לפי השלבים הבאים:

  • שיער הפנים הראשון שמופיע נוטה לצמוח על השפה העליונה.
  • לאחר מכן הוא צומח לשפם על פני כל השפה העליונה.
  • בשלב השלישי שיער מופיע על החלק העליון של הלחיים ובאזור שמתחת לשפה התחתונה.
  • לבסוף השיער מתפשט לפאות, לחלק התחתון של הלחיים, לסנטר ולשאר אזור הפנים התחתון ויוצר זקן מלא. זהו סדר צמיחת שיער הפנים הנפוץ יותר, הוא יכול להשתנות לחלוטין אצל אחרים ולהתחיל מהסנטר לכיוון הפאות.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב הצבאות בעולם חל איסור על חיילים לגדל שיער פנים, בעוד שישנן מדינות שבהם החייל נדרש לגדל שיער על פניו ואפילו בסגנון מסוים.

דמויות דתיות רבות מתוארות במהלך ההיסטוריה כבעלות שיער פנים רב. למשל, כל הנביאים בדתות האברהמיות (יהדות נצרות ואסלאם), היו ידועים בכך שגידלו זקן עבות. דתות אחרות, כגון סיקיזם, מעודדות הצמחת שיער פנים. ישנם מלומדים בקרב המוסלמים הסונים שרואים בגידול זקן חובה, שכן מוחמד הנביא עשה בו שימוש כדי להבדיל את אנשיו ממרגלים וממשיגי גבול בזמן מלחמה. אנשי קהילת האמיש מגדלים זקן לאחר שהם נישאים, אם כי הם מגלחים את שפמיהם כדי להימנע מההקשר הצבאי של השפם, שנוגד את אמונותיהם הפציפיסטיות.

לנשים יש בדרך כלל מעט מאוד שיער באזור הפנים מלבד הגבות ושיער קצר מאוד ודק שעמו כולם נולדים (שיער לידה). עם זאת, במקרים מסוימים, לנשים יש שיער פנים ניכר, במיוחד לאחר גיל המעבר. שיעור יתר (בעיקר באזור הפנים) נקרא הירסוטיזם, והוא לרוב מסמן על חוסר באיזון הורמונלי. בחברה המערבית העכשווית, נשים רבות מגלחות, מורטות או מסירות את שיער הפנים, שכן ישנה סטיגמה חברתית הקשורה לשיער פנים אצל נשים. מופעי שוליים וקרקסים הציגו במהלך ההיסטוריה נשים מזוקנות. נשים רבות בחברה המערבית בוחרות להסיר את שיער הפנים במכשירי לייזר ביתיים, או מקצועיים יותר, המצויים במכוני קוסמטיקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שיער פנים בוויקישיתוף