אבו עלי מוסטפא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבו עלי מוסטפא
כרזה של החזית העממית לשחרור פלסטין; במרכז מופיע אבו עלי מוסטפא
כרזה של החזית העממית לשחרור פלסטין; במרכז מופיע אבו עלי מוסטפא
לידה 1938
עראבה, מדינה פלסטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באוגוסט 2001 (בגיל 63 בערך)
רמאללה, מדינה פלסטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מדינה פלסטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מֻסְטַפַא עַלִי אלְ-עַלִי א-זַּבְּרִיּערבית: مصطفى علي العلي الزبري; 193827 באוגוסט 2001), הידוע גם בכינוי אַבּוּ עַלִי מֻסְטַפַא (أبو علي مصطفى), היה מזכ"ל החזית העממית לשחרור פלסטין מיולי 2000 עד שחוסל על ידי ישראל ב-2001.‏[1] היה אחראי למעשי רצח ופיגועים רבים שבוצעו נגד אזרחים ישראלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסטפא נולד בשנת 1938 בעראבה שבשומרון, בשטח המנדט הבריטי בארץ ישראל. הוריו היו חקלאים (בני מעמד הפלאחים). בשנת 1955 הצטרף לתנועה הלאומית הערבית בראשות ג'ורג' חבש. שנתיים לאחר מכן נאסר על ידי השלטונות הירדניים בשל פעילותו הפוליטית, והשתחרר בשנת 1961. במהלך מלחמת ששת הימים עזב מוסטפא את יהודה ושומרון והתיישב בסוריה ובירדן למשך 32 השנים הבאות.

בשנת 1967 הקים אבו עלי מוסטפא, יחד עם ג'ורג' חבש ומחבלים אחרים יוצאי ארגון התנועה הלאומית הערבית, את החזית העממית לשחרור פלסטין. בנוסף להיותו אחד ממנהיגי החזית העממית וסגנו של ג'ורג' חבש, היה מוסטפא גם מנהיג בולט באש"ף ועמד בראש הוועד הפועל של אש"ף.

בספטמבר 1999 הורשה לחזור לגדה המערבית במסגרת עסקה שנחתמה בין יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, לבין ראש ממשלת ישראל אהוד ברק. בשנת 2000 נבחר מוסטפא לכהן כמזכיר הכללי של החזית העממית במקום חבש, שפרש מתפקידו.

מוסטפא היה תקיף בעמדותיו כלפי ישראל ולא פעם התבטא בתמיכתו במאבק צבאי נגד ישראל. עמד מאחורי מעשי רצח ופיגועים רבים שבוצעו נגד אזרחים ישראלים, חלקם הגדול במהלך האינתיפאדה השנייה.

באוגוסט 2001, בעת ששהה במשרדו שברמאללה, נהרג מוסטפא בסיכול ממוקד באמצעות טילים של מסוק אפאצ'י של צה"ל. בהלווייתו השתתפו כ-50,000 איש. במקומו מונה אחמד סעדאת למזכ"ל החזית העממית לשחרור פלסטין. לאחר מותו נקראה הזרוע הצבאית של החזית העממית על שמו. כתגובה למותו, הורה סעדאת לחולייה בזרוע הצבאית להתנקש בשר התיירות רחבעם זאבי.[2][3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]