לדלג לתוכן

אביגדור מילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב אביגדור הכהן מילר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 28 באוגוסט 1908
א' באלול תרס"ח
בולטימור עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באפריל 2001 (בגיל 92)
כ"ז בניסן תשס"א
ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקום פעילות ארצות הברית
תקופת הפעילות ? – 20 באפריל 2001 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות בעלי המוסר
תפקידים נוספים מחבר ספרים ומרצה
רבותיו הרב אברהם גרודזינסקי, משגיח ישיבת סלבודקה, הרב אייזיק שר, ראש ישיבת סלבודקה
חיבוריו לב אביגדור, תורת אביגדור, ועוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אביגדור הכהן מילר (א' באלול תרס"ח, 28 באוגוסט 1908; בולטימורכ"ז בניסן תשס"א, 20 באפריל 2001; ניו יורק) היה רב ומחנך חרדי, מחבר ספרים ומרצה בארצות הברית. שימש משגיח בישיבת רבינו חיים ברלין ומורה בבית יעקב.

נולד בבולטימור לאביו ר' ישראל. למד בבית ספר ציבורי ואחר הצהריים בתלמוד תורה. בשעות הלילה למד עם מלמד פרטי, חסיד חב"ד, שלימדו ללא תשלום מכיוון שלמשפחתו לא הייתה אפשרות לשלם.

בגיל 17 פנה ללמוד בישיבת רבי יצחק אלחנן ובסיום הלימודים קיבל סמיכה לרבנות מרבני הישיבה.

באותה תקופה קבעו חמישה מחבריו בישיבה לימוד משותף בספר מסילת ישרים, בראשות הרב יעקב יוסף הרמן. הרב הרמן עודד אותו לנסוע לאירופה כדי ללמוד בישיבותיה המפורסמות. הרב מילר פגש את הרב יצחק אייזיק שר שהגיע לניו יורק כדי לאסוף תרומות בשביל ישיבת סלבודקה ובשנת 1932 הגיע לסלבודקה כדי ללמוד בישיבתו. חתנו של הרב שר, הרב מרדכי שולמן, שידך בינו לבין בתו של הרב יעקב משה ליסין, והשנים התחתנו בשנת 1935. בספריו כותב הרב מילר כי כל תורתו היא מרבו המובהק הרב שר.

בשנת 1938, עקב התגברות סכנת המשטר הנאצי, ביקש לחזור לארצות הברית. חבר כיתתו שהיה בעל קשרים עם הקונסול האמריקני בקובנה סידר אשרה לו, לאשתו ולילדיו, שלא נולדו בארצות הברית, וכך איפשר את יציאתו לארצות הברית.

בשובו לארצות הברית התמנה לרב בית הכנסת בצ'לסי, מסצ'וסטס. הקהילה הופתעה מהשקפתו הבלתי מתפשרת של הרב מילר ומהתנגדותו התקיפה לחומרנות ולחיי המותרות האמריקאיים.

ישיבת רבנו חיים ברלין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1944 שכנע אותו הרב יצחק הוטנר להפוך למשגיח ישיבתו, ישיבת רבנו חיים ברלין, משרה שבה כיהן עד 1964. בשנת 1945 החל למסור שיעורים בבית הכנסת ישראל הצעיר (Young Israel) בברוקלין, ניו יורק. בשנת 1975, בעקבות השינויים הדמוגרפיים בשכונה, הקים הרב מילר את ארגון "בית של תורה" במרכז אושן פארקוויי בפלטבוש, ששימש אמצעי להפצת תורתו.

ישיבת בית ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 פתח בנו הרב שמואל את הישיבה הגדולה "בית ישראל" בפלטבוש, ומינה את אביו למשגיח וראש ישיבה. הרב מילר הרצה בישיבות ובבתי הספר של בית יעקב.

אישיותו ועמדותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מילר נודע כדרשן בשפה האנגלית, ודרש גם ביידיש. את רוב הרצאותיו מסר בבית הכנסת שלו בפלטבוש. מאות אלפי עותקים מהקלטות שלו נמכרו. הוא דיבר בביתו ביידיש, והקפיד לא לדבר אנגלית עם בני משפחתו. עסק רבות בתולדות עם ישראל מתוך השקפה מסורתית, ובספריו בנושא זה הרבה לטעון נגד ההיסטוריונים, בפרט על הסתמכותם המוחלטת על יוספוס. חיבר גם ספרים במחשבת ישראל, ספרים בהם הכחיש את תורת האבולוציה, ועוד. היה מתנגד תקיף לציונות, הן חילונית והן דתית.

הרגיל את עצמו לסגפנות. במשך למעלה משישים שנה נהג לישון על ספסל. כתלמיד בישיבת סלבודקה, שבה הקפידו על ניקיון והדר, הוא לבש מעיל בקיץ על מנת להסתיר את הכתמים על מכנסיו מפאת קשייו הכלכליים. הקפיד על ניצול זמנו. עסק בנושא זה גם בשיעוריו.

בלט גם בעיסוק במידת הביטחון.

מצבתו בהר הזיתים

הרב מילר נפטר בבוקר יום שישי, כ"ז בניסן תשס"א, 20 באפריל 2001.

בארצות הברית הוספד בין היתר על ידי הרב שמואל בירנבוים והרב חיים פינחס שיינברג. ארונו הועבר לישראל, והלווייתו יצאה מישיבת מיר בירושלים. הספידוהו שם הרב נתן צבי פינקל הרב משה שטרנבוך והרב מתתיהו סלומון. נקבר בהר הזיתים בחלקת "קברות תש"ח".

לאחר מותו נוסד על שמו בית כנסת "נטעי אביגדור" בויליאמסבורג, ברוקלין.

משנת תשע"ט מוציאים תלמידיו גיליון שבועי של שיעוריו ושיחותיו בשם 'תורת אביגדור'.

  • "לימוד מוסר מלמד את האדם איך לחיות, אבל לימוד התלמוד מחיה אותו."
  • הרב שמחה בונם קאהן רב בליקווד (מעורכי ספריו)

מספריו בעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עם סגולה סוד קורות דברי הימים של העם הנבחר. כרך ראשון: מבריאת העולם עד חורבן בית ראשון. כרך שני: מחורבן בית ראשון עד חורבן בית שני. כרך שלישי: מחורבן בית שני עד חתימת התלמוד.
  • נתנני שוממה: עניין האבלות בימי בין המצרים
  • עורו ישנים: הכנה והתעוררות לימי הדין
  • תורת אביגדור: שיעורים על הלכות דעות ברמב"ם
  • תורת אביגדור: מאמרים ושיחות בענייני דעת ומוסר וחכמת היראה
  • אור עולם: שיחות שמאירות עולמנו הכללי והפרטי
  • לאן?: תכלית הבריאה ואושר החיים
  • לב אביגדור: כללים ויסודות בעבודת האדם
  • שערי אורה: קובץ ועדים
  • רננו צדיקים
  • היקום מעיד: האם יש סתירה בין מדע לאמונה
  • עשן הכבשן: הבנת השואה לאור התורה
  • תפלת אביגדור עם פירוש הללי נפשי על התפילה

מספריו באנגלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אור אביגדור על חובת הלבבות
  • Awake My Glory: Aspects of Jewidsh idealoagy
  • The Beginning : Comments and notes on Breshis
  • A Kingdom of Cohanim : Comments and notes on Vakyikra
  • Fortunate Nation : Comments and notes on Devarim
  • Behold A People : a didactic history of scriptural times
  • Career of Happiness : True joy in the home
  • Exalted People : History of people of Israel from destruction of Second sanctuary down to the sealing of the Talmud
  • Praise My Soul :A commentary on the morning prayer
  • Rejoice O Youth! : An integrated Jewish ideology
  • Torah Nation : Israel’s history from the Babylonian Exile to the end of the Second Sanctuary
  • Sing You Righteous : a Jewish seeker’s idealoagy
  • The Universe Testifies
  • The Path of Life :The Shabbos Drashos of Rabbi Avigdor Miller
  • (Rabbi Avigdor Miller Speaks (Compiled and annotated by Rabbi Simcha Bunim Cohen

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]