אברהם אלמוג

אברהם אלמוג
	אין תמונה חופשית
לידה	1940 (בן 84 בערך); ירושלים, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד גדוד 184; מפקד חטיבה 265; מפקד חטיבה 14; מפקד בית הספר לשריון; נספח צה"ל בוונצואלה;
פעולות ומבצעים
	מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים; מלחמת לבנון הראשונה
עיטורים
	עיטור העוז

אברהם אלמוג (נולד ב-1940) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, פיקד על גדוד 184 במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז.

ביוגרפיה

אלמוג נולד בירושלים. הוא בנם של חיה ואליהו הרוש, סבו מצד אמו היה נגיד הקהילה היהודית בעיר צפרו שבמרוקו ועלה לארץ ישראל עם עשרות מבני קהילתו ב-1921. במהלך מלחמת העצמאות נהרגה אחותו גרציה (יפה) הרוש כשלחמה בקרב על הגנת הרובע היהודי, שניים מאחיו נלקחו לשבי בירדן לאחר נפילת הרובע. לאחר המלחמה נשלח ללימודים בקיבוץ חפציבה.

בנובמבר 1958 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון. במלחמת ששת הימים שימש קצין מבצעים בחטיבה 8, לאחר מכן פיקד על פלוגה ושירת כקצין אג"ם בחטיבה. במרץ 1969 מונה לסגן מפקד גדוד 184 בחטיבה 14 ומילא תפקיד זה במהלך מלחמת ההתשה. הוא פיקד על גדוד 184 בחטיבה 14 עד ספטמבר 1973 ומונה לקצין הדרכה במפקדת גייסות השריון בג'וליס. במלחמת יום הכיפורים היה במינוי חירום קצין אג"ם של גייסות השריון, הוא חזר ונטל פיקוד על גדוד 184 ב-10 באוקטובר, לאחר שמפקד הגדוד שאול שלו נהרג בהתקפה על תעוז "טלוויזיה". אלמוג ארגן מחדש את הגדוד, והוביל אותו בלחימה בקרב השריון ב-14 באוקטובר, במבצע אבירי לב ובקרב החווה הסינית. על פועלו עוטר אלמוג בעיטור העוז.

לאחר המלחמה מונה למפקד חטיבה 265 באוגדה 440, חטיבת מילואים של טנקי שלל שהוסבו לטנקי טירן. ב-1977 מונה למפקד חטיבה 14, חטיבת שריון סדירה. בשנים 1979 עד 1981 פיקד על בית הספר לשריון. בתפקידו האחרון בשירות הקבע שימש נספח צבאי בוונצואלה ובשש מדינות נוספות ביבשת.