אברהם בכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אברהם בכר בראשית שנות ה-60

אברהם (אברמיקו) בכר (יולי 1914 - ספטמבר 2005) היה רבה של קהילת יוצאי בולגריה ביפו, רב קבוצת הכדורגל מכבי יפו ודמות מרכזית בחיי העדה הבולגרית בישראל.

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכר נולד בעיר אדירנה שבאימפריה העות'מאנית והתייתם מאביו בגיל חמש, אז נשלח לעיר פלובדיב שבבולגריה לבית יתומים בו למד עברית ותורה. ב-1927 חזר לטורקיה והשתלם כמוהל ושוחט אצל רבי נפתלי רוט.

בשנת 1937 נישא לבלה, שנפטרה שנה לפניו. נולדו להם בן ובת. הבת נפטרה בחייו מסרטן.

בשנת 1942 התגורר בעיר וידין שעה שהיה בה שיטפון. הוא עבר רכוב על סוס והציל במו ידיו 718 איש. על פועלו זה קיבל מידי מלך בולגריה בוריס השלישי אות הצטיינות ופרס כספי בסך 100 אלף לבות.

ב-31 ביולי 1948 עלה לישראל יחד עם 50 אלף יהודי בולגריה, התיישב ביפו בהתחלה עסק בעישון דגים ואחר כך פתח חנות מכולת בשדרות ירושלים בעיר. אברמיקו, כפי שכונה בפי כל, היה נוהג לנוע בעיר על גבי קטנוע מסוג וספה עם "סירה".

רב הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנות המכולת הפכה עד מהרה למקום כינוס ולבית כנסת, בהנהגתו של בכר (בית הכנסת "סיני"). עבור בני העדה היה פוסק הלכה, שוחט, מוהל, עורך חתונות ומנהל לוויות, כמו כן שימש בכר כחזן ואשתו שימשה כחזנית. בנם, יוסי, סיפר שבית הכנסת היה קטן מלהכיל את הבאים לשמוע את שירתם של בני הזוג ומאות אנשים נותרו מחוצה לו. "אבא היה שר ואמא הייתה משלימה אותו מהבלקון של הנשים (עזרת נשים)".

בכר היה מבין מייסדי קבוצת הכדורגל מכבי יפו, ושימש באופן רשמי כרב הקבוצה. הוא קרא פסוקי תנ"ך בעברית ובלדינו בפני שחקני הקבוצה, שהיו כולם בני העדה הבולגרית, חיבר תפילות להצלחת הקבוצה וניהל את שמחותיהם של שחקניה ואוהדיה. הרב בכר פסק שמותר לצפות במשחקי הקבוצה בשבת, וזאת על מנת שצעירי העדה ילכו יחד עמו ולא "יסתובבו ברחובות". עקב כך לא הוכר כרב על ידי הרבנות הראשית ובחופות שערך השתתף רב מטעם הרבנות כדי שהטקס יוכר על ידי מדינת ישראל. הוא נהג לפשט את הטקסים שערך, לתבל אותם בהומור ולפנות אל הקהל בלדינו. מבחינת העדה הבולגרית היה מנהיג בלתי מעורער אך מחוץ לעדה קמו עליו מתנגדים בשל מנהגיו הזרים (שיתוף קול אשה בתפילה, חילול שבת בפרהסיה וכדומה), למתנגדיו היה נוהג לענות: "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני האדם" (תהלים קט"ו).

קיימות עדויות רבות על מעשי צדקה של בכר ומתן בסתר עד כי אוהביו התקוממו שאת המעשים השנויים במחלוקת ביצע בגלוי בעוד שאת מעשי החסד שלו ביצע בסתר.

הוא היה אוהד כדורגל מושבע ונחשב לקמע של מכבי יפו. כל חייו רצה שאשחק במכבי יפו או לחלופין שאחזור בתשובה. לשחק שם לא הסתייע בעדי אבל בתשובה חזרתי. הוא היה מרוצה. היינו יושבים יחד ומשוחחים על פרשת השבוע או רואים 'מבט ספורט' ומנתחים את המשחקים. הוא עצמו היה טיפוס מיוחד, היה מנעים זמירות באירועים משפחתיים וקהילתיים כשאשתו מלווה אותו בקסטנייטות. אני זוכר שהיה מסיים את התפילה בשבת בבוקר בבית הכנסת 'סיני' ביפו ולאחר מכן עולה על האופנוע ומגיע למגרש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק משה עמנואל, ארץ ישראל - כור ההיתוך, הוצאת עמי, 1988

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]