אגם היערות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אגם היערות
Lake of the Woods
Lake of the Woods by Sentinel-2.jpg
מיקום קנדה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג אגם
שטח 4,350 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך מרבי 110 ק"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
רוחב מרבי 95 ק"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
עומק מרבי 64 מטר עריכת הנתון בוויקינתונים
נהר מזין Rainy River עריכת הנתון בוויקינתונים
מקור לנהר נהר ויניפג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז קנדה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 49°14′59″N 94°45′03″W / 49.249722222222°N 94.750833333333°W / 49.249722222222; -94.750833333333
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אגם היערותאנגלית: Lake of the Woods, בצרפתית: lac des Bois) הוא אגם במחוזות אונטריו ומניטובה שבקנדה וכן במדינת מינסוטה שבארצות הברית. במינסוטה, האגם מפריד חלק יבשתי של המדינה שמכונה הזווית הצפון-מערבית מיתר ארצות הברית. באזור זה נמצאת העיירה אנג'ל, שעל מנת להגיע אליה יש לעבור דרך קנדה או לחצות את האגם. זהו גם האזור הצפוני ביותר בארצות הברית.

לאגם היערות מתנקזים הנהר הגשום, אגם שואל, אגם קאקאגי ומספר נהרות קטנים יותר. האגם עצמו מתנקז לנהר ויניפג.

גובה האגם הוא 322 מטר מעל פני הים, אורכו 110 קילומטר, רוחבו 95 קילומטר ושטחו 4,350 קילומטר רבוע. עומקו המרבי הוא 64 מטר, ויש בו 14,552 איים. האגם הוא ימת המים המתוקים השישית בגודלה בארצות הברית אחרי חמשת הימות הגדולות.

מקור שמו של האגם הוא בחזותו המיוערת[1].

Piping Plover

האיים באגם מהווים בתי גידול ל-Piping Plover, ציפור ממשפחת החופמיים וכן למספר גדול של שקנאים אמריקניים. עד ראשית המאה ה-20 הם סיפקו מחסה גם לתת-מין של אייל הצפון. כמו כן, ישנם גם מאות זוגות של עיטם לבן-ראש שמקננים באיים שבאגם.

שלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית ים בשקעי האגם בשלהי המאה ה-19 הביאה לחששות מפני מפלסי מים קיצוניים בתחילת המאה ה-20. בתגובה, הקימו ממשלות קנדה וארצות הברית את הוועדה המשותפת הבינלאומית (IJC) ב-1912. בשנת 1917 המליצה הוועדה על הקמת ועדי בקרה וכן על התנאים בהם ינוהל האגם. הראשון בסדרת הוועדים הוקם בשנת 1919. בשנת 1922 נחתם ההסכם המשולש קנדה-אונטריו-מניטובה. בתחילה, רק קנדה ואונטריו מינו חברי הנהלה מאחר שבאותה עת משאבי הטבע במניטובה נוהלו על ידי קנדה.

בעקבות המלצות ה-IJC הדיונים בין ממשלות קנדה וארצות הברית הביאו לוועידת הפרוטוקול ארצות הברית-קנדה ב-1925 בנוגע לאגם היערות. האמנה שנחתמה קבעה את טווח מפלס המים באגם וכן את אופן הניהול הכללי שלו. עוד סוכם כי בכל מקרה בו לא תהיה הסכמה בין קנדה לארצות הברית, הנושא יועבר להחלטת IJC.

איי האגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצי האי אולנאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור היבשתי הגדול ביותר באגם הוא חצי האי אולנאו. הוא מחובר ליבשה באמצעות רצועת אדמה צרה בפינתו הדרום-מזרחית, אך תעלה שנחצבה ברצועה זו הפכה את אולנאו לאי למשך מספר שנים, עד שמולאה באדמה. שטחו של האי כ-32 קילומטר ורוחבו 16 קילומטר. ממוקמים בו מעל שמונים אגמים, הגדול שבהם הוא אגם החץ, בתוכו נמצאים 13 איים.

חצי האי אולנאו נקרא על שמו של האב ז'אן-פייר אולנאו, כומר צרפתי קתולי שנהרג על ידי הילידים באמריקה ב-8 ביוני 1736 באגם.

איים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האי הגדול
  • אי ביגסבי
  • אי הסבך
  • אי הקפלה
  • אי הדגל
  • גארדן איילנד
  • אי האלון הקטן
  • האי של מגנוסון
  • האי המפוצל
  • אי אוק

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אגם היערות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]