אגתו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אגתו
Agatho
Agatho.jpg
לידה סוף המאה ה-6
ככל הנראה סיקיליה שבביזנטיון
פטירה 10 בינואר 681
רומא, האקסרכיה של רוונה, ביזנטיון
מדינה ביזנטיון
מקום קבורה בזיליקת פטרוס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק איש דת, כומר קתולי עריכת הנתון בוויקינתונים
דת נצרות עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה־79
26 ביוני 67810 בינואר 681
(שנתיים ו-28 שבועות)
מונרך בתקופה קונסטנטינוס הרביעי, קיסר האימפריה הביזנטית
אירועים בתקופתו ועידת קונסטנטינופוליס השלישית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אגתולטינית: Agatho; נפטר ב-10 בינואר 681) היה האפיפיור מ-26 ביוני 678 עד מותו ב-681. מוכר כקדוש הן על ידי הכנסייה הקתולית והן על ידי הכנסייה האורתודוקסית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרם נבחר לאפיפיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא רבות ידוע על חייו של אגתו לפני שהיה לאפיפיור. ככל הנראה נולד בפרובינקיה סיקיליה שבאימפריה הביזנטית,[1] והגיע לרומא כחלק מבני סיקיליה רבים שהיו חלק מהכמורה הרומאית באותו זמן, בשל קרבות בין כוחות האימפריה המוסלמית לסיקיליה באמצע המאה השביעית.[2] שימש כמה שנים כגזבר הכנסייה, עד שנבחר לאפיפיור לאחר דונוס ב-678.

כאפיפיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט לאחר שנבחר לאפיפיור, וילפריד, הארכיבישוף מיורק הגיע לרומא כדי להפעיל את סמכותו של הכס הקדוש לטובתו, כדי שיוחזר למשרתו כבישוף יורק. וילפריד הודח מכיסאו על ידי תיאודור מטרסוס, הארכיבישוף מקנטרברי, שחילק את הדיוקסיה של וילפריד והעניק את השטח לשלושה בישופים שונים, על מנת שינהלו אותו. בסינוד שארגן אגתו בלטראנו כדי לחקור את המקרה, הוחלט שהדיוקסיה של וילפריד אכן תחולק, אך וילפריד ימנה את הבישופים.

האירוע המרכזי במהלך כהונתו כאפיפיור היה ועידת קונסטנטינופוליס השלישית (680–681), שגינתה את המינות המונותליטית, שעד אז גילו האפיפיורים כלפיה סובלנות (ביניהם הונוריוס הראשון). הוועידה החלה כשקונסטנטינוס הרביעי, קיסר האימפריה הביזנטית, במטרה ליישב את הסכסוך ולאחות את הקהילה הנוצרית בעקבות הפילוג לתומכי המונותליטים ולמתנגדיהם, כתב לאפיפיור דונוס, קודמו של אגתו, על ועידה שברצונו לארגן בנושא, אך דונוס נפטר בעת הגעת המכתב. אגתו השתלט במהרה על הנושא, וארגן ועידה.

הוועידה התכנסה בארמון הקיסר ב-7 בנובמבר 680. תחילה הציגו המונותליטים את המקרה. אז הוצג מכתבו של אגתו, שהציג את עמדת הכנסייה המסורתית, לפיה לישו, על שני טבעיו, אלוהי ואנושי, היו שני רצונות (thelema) ושתי פעולות (energia), אלוהית ואנושית, אשר התקיימו בהסכמה מלאה זו לצד זו. לבסוף רוב הנוכחים בוועידה השתכנעו ממכתבו של אגתו והחילטו לדחות את הדוקטרינה המונותליטית כמינות.

כשהסתיימה הוועדה ב-16 בספטמבר 681 מסקנותיה נשלחו לאפיפיור, אך אגתו נפטר כבר טרם נגמרו דיוני הוועידה, בינואר אותה שנה.

כמו כן ניהל את המשא ומתן בין הכס הקדוש לקונסטנטינוס הרביעי, קיסר האימפריה הביזנטית בדבר התערבות האימפריה הביזנטית בתהליך הקונקלווה. קונסטנטינוס הבטיח לבטל או להפחית את המס שהאפיפיורים חויבו לשלם לאוצר הקיסר הביזנטי על מינויים שעשו בכנסייה.

קדוש נוצרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוכר כקדוש הן על ידי הכנסייה הקתולית והן על ידי הכנסייה האורתודקסית המזרחית. יום החג שלו בקרב הקתולים הוא 10 בינואר, יום פטירתו.[3] בני הכנסיות המזרחיות, בהם הכנסייה האורתודוקסית והכנסייה המזרחית הקתולית, חוגגים את חגו ב-20 בפברואר.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אגתו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ John Moorhead, The Popes and the Church of Rome in Late Antiquity, Routledge, 2014, p. 236
  2. ^ Jeffrey Richards, The Popes and the Papacy in the Early Middle Ages (Routledge Revivals): 476-752, Routledge, 2014, p. 270
  3. ^ MARTYROLOGIUM ROMANUM: 10 Januarii
  4. ^ St Agathon the Pope of Rome


הקודם:
דונוס
אפיפיור
(רשימה)
הבא:
לאו השני