נצרות קתולית מזרחית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערכים בנצרות
נצרות
ChristianitySymbolWhite.svg
פורטל נצרות
מושגים בנצרות
השילוש הקדוש:
האבהבןרוח הקודש
זרמים עיקריים
נצרות-קתולית (ישועים) • נצרות-פרוטסטנטית (לותרניזםפרסביטריאניזםבפטיזםמתודיזםאוונגליזםפנטקוסטליזםאמישקווייקרים) • הכנסייה האנגליקנית (אפיסקופלים) • נצרות-אורתודוקסית-(מזרחית) (נצרות-יוונית-אורתודוקסיתהכנסייה האורתודוקסית הרוסית (הפרבוסלאבית)) • נצרות אוריינטלית (נצרות קופטיתהכנסייה הארמניתהכנסייה הסורית-אורתודוקסיתהכנסייה האורתודוקסית האתיופית) • הכנסייה האשורית (הנסטוריאנית)מורמוניםנצרות-מדעית
היסטוריה של הנצרות

הוועידות האקומניות • האיקונוקלאזם
פילוג הכנסייה הנוצריתמסעי הצלב (והצלבנים)
הפילוג המערביהרפורמציה
משפט קאנוני
היסטוריה של המיסיון הנוצרי
החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים

חגים ומועדים מרקע נוצרי

חג המולדחג הפסחאליל כל הקדושיםיום פטריק הקדושערב השנה החדשה (סילבסטר)נובי גודחג ההודיהיום שישי ה-13מרדי גרא‎יום המתיםיום המרמיטהיום ולנטייןחג הצלבחג השילוש הקדוש

לוח השנה הנוצרי

הלוח הגרגוריאניהלוח היוליאניספירת הנוצריםחגי קדושים נוצרייםימי חגחגים ניידים

אישים מרכזיים

הבתולהיוחנן המטביל12 השליחים (יהודה איש קריות, פטרוס) • פאולוסאתנסיוסאוגוסטינוסאבות הנצרותתומאס אקווינסמרטין לותרז'אן קלווין

תאולוגיה נוצרית

מונותאיזםהשילוש הקדושהקרדולוגוס
כריסטולוגיהאינקרנציההלידה הבתולית
צליבת, תחיית ועליית ישוהביאה השנייה
החטא הקדמוןכפרה בנצרותחסדגאולהאנטיכריסט

חיים לאחר המוות בנצרות

גן עדן (בנצרות)גיהנוםכור המצרףהשטן (לוציפר) • החיה (666) • מלאך המוותיום הדיןארמגדוןארבעת פרשי האפוקליפסה
Rest in peace (RIP) (אנ')

הפולחן הנוצרי

הסקרמנטיםטבילהמיסה (סעודת האדון)וידוי
צלבאיקוניןתפילהקדושיםסקרמנטליםמזבחהצטלבות
ליטורגיהפולחן רומיפולחן ביזנטי
מיסיון (ומיסיונרים)

כתבים נוצריים

הברית הישנההברית החדשה
הבשורותהספרים החיצונייםספר השעותהגיוגרפיההקאנון הנוצרי

ההיררכיה הכנסייתית

אפיפיורפטריארךחשמןארכיבישוף
בישוףכומרדיאקוןנזיר בנצרות

מבנים

אדריכלות כנסיותכנסייהמנזראגן טבילהבפטיסטריוםקתדרלהמאוזוליאוםקפלהבזיליקה

אנטישמיות נוצרית ופוגרומים

אף יהודיעלילת דםדימוי הגבר היהודי כאישהיודאו-קומוניזםפרעות רינדפלייש (האימפריה הרומית הקדושה)האינקוויזיציה הספרדיתהטבלת יהודי פורטוגל לנצרותהטבח ביהודי יורק (אנגליה)הפוגרום בלבוב (אוסטרו-הונגריה, 1918)פוגרומי אודסה (אוקראינה)פוגרום קרקוב (פולין)עלילת הדם ברודוס (יוון)עלילת הדם בווילנה (ליטא)עלילת הדם בטרנטו (איטליה)שריפת יהודים בעלילות דם (הונגריה)פיגוע הירי בבית הכנסת בהאלה (גרמניה)הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג (ארצות הברית)הירי בג'רזי סיטי (ארצות הברית, 2019)

זרמים הקשורים לנצרות

יהודים למען ישוע
עדי יהוהיהדות משיחית
העבריים השחורים (העבריים מדימונה) •
סובוטניקיםפלאשמורה

נצרות קתולית מזרחית הוא שם קיבוצי למספר כנסיות או זרמים נוצריים אוטונומיים (סואי יוריס), הסרים למרות האפיפיור.

נצרות קתולית מזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל אחת מהכנסיות הקתוליות המזרחיות שומרת על הליטורגיה, התאולוגיה והמסורת של הזרם הנוצרי המזרחי ממנו היא נובעת או אליו היא הייתה קשורה, ואלה הן בעיקר הכנסייה הסיריאנית, הנצרות האוריינטלית והנצרות האורתודוקסית. מסיבה זו כנסיות הנצרות הקתולית המזרחית נבדלות זו מזו במובנים רבים - הן באספקטים הרעיוניים והתאולוגיים והן באספקטים המעשיים של הפולחן והנוהג.

מאידך כל הכנסיות הקתוליות המזרחיות מכירות בזהות שבינן לבין הנצרות הקתולית, מקבלות את מרות הבישוף של רומא ומכירות בבכורתו בין כל הבישופים, כממשיך את דרכו של השליח פטרוס הקדוש. הכרה זו מפרידה בין הכנסיות הקתוליות המזרחיות לבין הכנסיות המזרחיות שאינן קתוליות, וכמעט לכל כנסייה קתולית מזרחית יש כנסייה מזרחית "תואמת" (כנסייה קופטית קתולית - הכנסייה הקופטית, הכנסייה הארמנית הקתולית - הכנסייה הארמנית וכו'). קיימים רק מספר יוצאי דופן לכך: למארונים אין כנסייה מזרחית מקבילה; הכנסייה הכלדית הקתולית(אנ') גדולה בהרבה ממקבילתה ה"מזרחית" שממנה צמחה, הכנסייה האשורית; וגם בין הנוצרים של תומאס הקדוש יש מיעוט זעום של לא-קתולים לעומת הרוב המשתייך לכנסייה הסורית-מלברית. הכנסיות הקתוליות המזרחיות נוצרו מאז התקופה הצלבנית אגב פיצול מכנסייה מזרחית וקבלת מרות האפיפיור, או שנוסדו ככנסייה חדשה המכירה בסמכותו. מעבר לסיבות תאולוגיות לפיצול בין הכנסייה המזרחית המקורית, היו קיימות גם סיבות פוליטיות. בחלק מן המדינות היו הקתולים בעלי מעמד מועדף על אורתודוקסים (למשל אוקראינה כשהייתה תחת שליטת האיחוד הפולני-ליטאי). ברחבי האימפריה העות'מאנית יכלו חברי הכנסיות הקתוליות המזרחיות ליהנות מהגנה של הכס הקדוש. קיימות לפיכך טענות כי למשל הכנסייה היוונית הקתולית אינה למעשה כנסייה נפרדת, אלא "תכסיס" פוליטי שנקטו אורתודוקסים במספר מקרים.

למרות שהכנסיות ה"אוניאטיות" משמרות את רוב הנוהגים של כנסיות-האם הלא-קתוליות שלהן, ישנם הבדלי עומק תאולוגיים דקים אך משמעותיים. לדוגמה, הכנסייה הקתולית הארמנית נצרכה לדחות את המיאפיזיטיות של הכנסייה האפוסטולית הארמנית ולקבל את הדיופיזיטיות. מספר נוסחאות בסידורי התפילה שלה תוקנו בהתאם, ולמרות שמדובר היה רק במחיקת כמה משפטים אלו בעלי חשיבות אמונית מפליגה. ב"חג האורתודוקסיה" המציין את הבסת האיקונוקלסטים ובו מוקעים כל הכופרים בתולדות הנצרות המזרחית, לא מזכירים האוניאטים ברשימת המנודים את שמות אלו שהואשמו בקתוליות.

הכנסיות הקתוליות המזרחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה היסטורית היו הכנסיות המזרחיות ממוקמות במזרח אירופה, המזרח התיכון, צפון אפריקה, הודו ובאתיופיה, אך בשל הגירה התפשטו מאמיניהם ברחבי העולם, וברוב המדינות בהן הם חיים, קיים ממסד קתולי מזרחי לצד ממסד קתולי "מערבי". אריתראה היא המדינה היחידה בעולם בה קיים רק ממסד קתולי מזרחי.

הכנסיות הקתוליות המזרחיות מתחלקות לחמש קבוצות עיקריות בהתאם לשייכות הליטורגית שלהן, ואלה הן לצד שנת היווסדן או איחודן עם הנצרות הקתולית:

  • ליטורגיה אלכסנדרונית:
    • הכנסייה הקופטית הקתולית - 1741.
    • הכנסייה האתיופית הקתולית - 1846.
  • ליטורגיה אנטיוכית:
  • ליטורגיה ארמנית:
  • ליטורגיה סורית מזרחית או כלדית:
    • הכנסייה הכלדית הקתולית - 1692.
    • הכנסייה הסורית-מלברית - התאריך במחלוקת.
  • ליטורגיה ביזנטית:
    • הכנסייה היוונית-קתולית האלבנית - 1628.
    • הכנסייה היוונית-קתולית הבלארוסית - 1596.
    • הכנסייה היוונית-קתולית הבולגרית - 1861.
    • הכנסייה היוונית-קתולית הקרואטית - 1611.
    • הכנסייה היוונית ביזנטית - 1829.
    • הכנסייה היוונית-קתולית ההונגרית - 1646.
    • הכנסייה האיטלקית-אלבנית הקתולית - 1784.
    • הכנסייה היוונית-קתולית המקדונית - 1918.
    • הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית - 1726.
    • הכנסייה היוונית-קתולית הרומנית - 1697.
    • הכנסייה הקתולית הרוסית - 1905.
    • הכנסייה הרותנית הרוסית - 1646.
    • הכנסייה היוונית-קתולית הסלובקית - 1646.
    • הכנסייה היוונית-קתולית האוקראינית - 1595.

הכנסייה המזרחית-קתולית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב מאמיני הכנסייה המזרחית-קתולית בישראל הם חברי הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית, ולכן נקראים לרוב הנוצרים היוונים קתולים. את הכנסייה בישראל מנהיג בישוף, רבים מאנשי הכמורה מקבלים חינוך במוסדות קתולים "מערבים" של הוותיקן, והזיהוי כקתולי מזרחי אינו חזק כבעבר[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]