אדוארד מריקה
 | |
| לידה |
8 בספטמבר 1804 לוח שנה לא ידוע, גרגוריאני משוער לודוויגסבורג, האימפריה הרומית הקדושה  |
|---|---|
| פטירה |
4 ביוני 1875 לוח שנה לא ידוע, גרגוריאני משוער שטוטגרט, הקיסרות הגרמנית |
| שם לידה |
Eduard Friedrich Mörike |
| מדינה |
ממלכת וירטמברג |
| מקום קבורה |
בית הקברות פראג בשטוטגרט |
| מקום לימודים |
Tübinger Stift, גימנסיית אברהרד לודוויג, Evangelical Seminaries of Maulbronn and Blaubeuren |
| שפות היצירה |
גרמנית |
| זרם ספרותי |
הרומנטיקה, אסכולת המשוררים השוואבית |
| צאצאים |
Marie Mörike, Franziska Mörike |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
אדוארד מריקה (גרמנית: Eduard Mörike; 8 בספטמבר 1804, לודוויגסבורג, באדן-וירטמברג - 4 ביוני 1875, שטוטגרט), משורר גרמני מן האסכולה השוואבית, סופר ומתרגם, וכן איש כמורה.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מריקה נולד כילדו השביעי של קרל פרידריך מריקה, יועץ רפואי. היו לו שנים עשר אחים ואחיות. בשנת 1818 התחיל בלימודי תאולוגיה לפי רצון משפחתו, תחילה ב-Urach ואחר כך בטיבינגן בשנים 1822 עד 1826. בשנים 1834 עד 1843 נשא בתפקידי כמורה שונים ברחבי וירטמברג.
אימו ואחותו התגוררו איתו בבית הכומר שלו. ניסיונו משנת 1828 להתקיים כסופר עצמאי נכשל. בתקופה זו נכתבו שיריו הראשונים כמו "בוקר ספטמבר" ו"Er ist's" ("זה הוא ולא אחר"), שיר בן תשע שורות המבשר על האביב והוא אחד מן השירים הגרמניים המצוטטים ביותר.
בשנת 1832 ראה אור הרומן "Maler Nolten" ("הצייר נולטן"), אחד מרומאני החניכה החשובים של הספרות הגרמנית, שזכה לפופולריות אדירה.
מותה של אימו בשנת 1841 הביא למשבר קשה בחייו. בשל מצבו הבריאותי הרופף פרש ממשרת הכמורה בשנת 1843 והתיישב ב-Bad Mergenthein שבצפון מזרח וירטמברג, כשהוא גמלאי בן 39. בשנת 1851 נשא לאישה את מרגרטה פון שפאט ואחר כך לימד ספרות במוסדות של הכנסייה בשטוטגרט ובלורך. בשנת 1852 העניקה לו אוניברסיטת טיבינגן תואר דוקטור של כבוד. עד 1855 פרסם את יצירותיו החשובות בפרוזה, ולא שב לכתיבת שירה, למעט כמה חריגים זניחים, עד למותו.
בשנים 1867–1873 החליף את מקום מגוריו לעיתים תכופות. העיר פלבאך שבה התגורר מעניקה עד היום את "פרס מריקה" על שמו. לבסוף התיישב בשטוטגרט.
במשך כל חייו נהג לאסוף פריטים יומיומיים שונים. במיוחד נהג לאסוף מאובנים, ואף קרא ספרות מקצועית רבה בנושא. חיבה זו למאובנים מצאה ביטוי אף בשיריו.
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מריקה נחשב במשך שנים ארוכות כנציג מובהק של זרם הבידרמאייר בספרות הגרמנית, זרם פוסט-רומנטי המקביל בקירוב מבחינה כרונולוגית לזרם Vormärz שלפני אביב העמים, ואשר הירבה להפליג בשבחיה של המולדת הגרמנית. כיום מיטיבים לעמוד על זרמי המעמקים בשירתו של מריקה ולהבחין במודרניות של המנוסה-מן-העולם שבה. ליצירתו מקום מרכזי בספרות הגרמנית של המאה ה-19. שיריו ניחנו בשפה טבעית ופשוטה ובסגנון חינני ומקורי. רבים משיריו (לידר) הולחנו בידי הוגו וולף.
- שירים (1838, הורחב ב-1848 וב-1864)
- האוצר (1835)
- אחֶי הגשם (אופרה, הולחנה בידי איגנץ לאכנר, 1839)
- "אנתולוגיה קלאסית" (תרגומים מן השירה הקלאסית 1840)
- הצייר נולטן (רומאן חניכה, 1832)
- מוצרט במסעו לפראג (נובלה הומוריסטית-למחצה, 1856)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדוארד מריקה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אדוארד מריקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי אדוארד מריקה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
אדוארד מריקה (1804-1875), דף שער בספרייה הלאומית
אדוארד מריקה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אדוארד מריקה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אדוארד מריקה, באתר Discogs (באנגלית)
