אדוארד פישר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדוארד פישר
Eduard von Fischer

1862 – 1935 (בגיל 73 בערך)
Eduard von Fischer.jpg
אדואר פישר
מקום קבורה וינה, אוסטריה
מקצוע איש צבא
תפקיד

מפקד הזנדרמריה האוסטרית בבוקובינה

תואר אביר (rytíř)
קיסר אוסטריה קרל פרנץ יוזף ואדורד פישר (צ'רנוביץ 1917)

אדוארד פישרגרמנית:Eduard Fischer, ‏ 1862-1935 ) איש משטרה אוסטרי, יהודי, היה קולונל (Landesgendarmeriekommandant) בז'נדרמריה האוסטרית ונודע כראש הפרטיזנים שלחמו בצבא הרוסי שפלש לבוקובינה במלחמת העולם הראשונה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פישר, בנו של חקלאי יהודי נולד בקרפציו (Carapciu) כפר בצפון בוקובינה, היה מעוניין בחיים צבאיים מאז ילדותו. לאחר שסיים את בית הספר בכיתה ו ', הוא הצטרף בשנת 1879, כמתנדב לגדוד 41 הבוקובינאי ונשלח לבית ספר צבאי ליד קרקוב.

פישר סיים את לימודיו בהצטיינות בשנת 1885. ובשנת 1888 הועלו לדרגת סגן, ובשנת 1891 הועבר לז'נדרמריה הקיסרית. ב 1898 הועלה לדרגת סרן ומונה למפקד חטיבת הז'נדרמריה מס. 1 שהוצבה בצרנובץ, ולסגן מפקד הז'נדרמריה של כל בוקובינה. ב 1912 שימש כבר כמפקד הז'נדרמריה בדוכסות.

עם הפלישה הרוסית לבוקובינה, אז ארץ כתר בממלכת אוסטרו-הונגריה, שארעה בסוף אוגוסט 1914. הצבא הרוסי חדר למדינה מצפון והגיע עד לדרום בוקובינה, ושם נעצר באזור גורה הומורה וקמפולונג, תוך כיבוש בירת בוקובינה צ'רנוביץ.

בפיקודו של הקצין היהודי ד"ר אדוארד פישר לחמו הפרטיזנים האוסטרים, שרבים מהם היו יהודים, נגד הצבא הסדיר הרוסי, תוך שהם מאלצים אותו לבצע נסיגה. במהלך הדיפת הרוסים נכבשה צ'רנוביץ בחזרה על ידי האוסטרים בפיקודו של פישר, אך רק לתקופה קצרה. ב-20 בנובמבר 1914, צ'רנוביץ נפלה שוב בידי הרוסים בפיקודו של גנרל סליבנוב. אך התקדמותם נעצרה בנהר סירט עד ליוני 1915, כאשר הכוחות האוסטרים מונים 10,000 לוחמים בסך הכל. בזכות עמידתו העיקשת של פישר הרוסים הציבו פרס של 100,000 רובל על מי שיביא ללכידתו.

בזכות עמידתו האיתנה ב- ספטמבר 1914 הועלה פישר בדרגה לדרגת קולונל והוענק לו על ידי קרל הראשון, קיסר אוסטריה אות מסדר כתר הברזל (Orden der Eisernen Krone).

ב -1 בפברואר 1918, הועלה לדרגת מייג'ור גנרל (Generalmajor), והתמנה למפקד כללי של הז'נדרמריה של גליציה ובוקובינה. בחודשי מרס-נובמבר 1918 הוא היה אחראי גם על ארגון תחבורה ואספקה ​​של מוצרי צריכה מוינה ולמעשה שימש כמושל.

אדוארד פישר פרש אחרי שהמלחמה הסתיימה ב -1 בינואר 1919.

בעקבות חוזה סן-ז'רמן לאחר המלחמה, אוחדה בוקובינה עם רומניה. הרומנים שהחשיבו את פישר כאויב, עצרו אותו ואת אשתו והם נכלאו במחנה ליד יאסי שם גם נפטרה אשתו ממחלה. ב 1920 שוחרר ונשלח חזרה לוינה.

ב- 25 באוקטובר 1925 קיבל פישר את עיטור צלב האבירים (Ritterkreuze)

ב-1935 פרסם את זכרונותיו בספרו "Krieg ohne Heer" (מלחמה ללא צבא).

באותה השנה הוא נפטר ונקבר בבית העלמין הייציג בווינה, כנוצרי[1], מאחר שמתישהו במהלך חייו המיר את דתו אל הדת הקתולית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Eduard Fischer (1935). Krieg ohne Heer : meine Verteidigung der Bukowina gegen die Russen. Franz Schubert ; Josef Lenobel. OCLC 67238475. 

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ehrengräber Friedhof Hietzing, Ehrengräber Friedhof Hietzing - Dr. Eduard Fischer