אדווארד בנש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדווארד בנש
Edvard Beneš
Edvard Beneš.jpg
לידה 28 במאי 1884
האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בספטמבר 1948 (בגיל 64)
צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגרית, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Sezimovo Ústí עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
עיסוק מרצה, פוליטיקאי, כדורגלן, דיפלומט, סוציולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה Czech National Social Party עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מסדר האריה הלבן
  • צלב המלחמה הצ'כוסלובקי 1918 (1919)
  • מסדר סאבה הקדוש (1920)
  • מסדר הכתר הרומני (1921)
  • מסדר הכתר של איטליה (1921)
  • אזרחות כבוד של טשביץ' (11 בינואר 1935)
  • 1st Class of the Order of the Cross of the Eagle
  • מפקד עליון במסדר לאופולד
  • מסדר הכוכב של קאראג'ורג'ה
  • הצלב הגדול של מסדר החרב של יעקב הקדוש
  • אביר דרגה ראשונה במסדר אולב הקדוש
  • צלב גדול של לגיון הכבוד
  • אזרחות כבוד של ברנו (10 ביוני 1936)
  • אזרחות כבוד של פראג
  • אזרחות כבוד של ליברץ
  • אזרחות כבוד של קלאדנו (1946)
  • Honorary citizenship of Moravské Budějovice (15 ביוני 1936)
  • הצלב הגדול של המסדר הצבאי של ישו עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Edvard Benes signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אדווארד בנשצ'כית: Edvard Beneš, להאזנה (מידעעזרה), 28 במאי 18843 בספטמבר 1948) היה מדינאי צ'כי, נשיא צ'כוסלובקיה ופרופסור לסוציולוגיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדוורד בנש נולד בשנת 1884 למשפחת איכרים בבוהמיה באימפריה האוסטרו-הונגרית. למד פילוסופיה באוניברסיטת קארל בפראג ובמכון למדע המדינה בפריז. בשנת 1908 סיים דוקטורט במשפטים. הוא לימד במשך שלוש שנים באקדמיה של פראג, ולאחר ההשתלמות שלו בתחום הפילוסופיה בשנת 1912, הוא הפך למרצה לסוציולוגיה באוניברסיטת קארל.

בתחילת מלחמת העולם הראשונה ארגן מחתרות אנטי- אוסטריות. בספטמבר 1915 יצא לגלות ופעל בדרכים דיפלומטיות על מנת ליצור הכרה בינלאומית בלאומיות הצ'כית.

בנש לאחר חזרתו לפראג, 1945

משנת 1915 היה עוזרו של טומאש מסריק והושפע ממנו בהשקפותיו המדיניות. בנש היה שר החוץ של צ'כוסלובקיה עם הקמתה בשנת 1918, ראש ממשלתה, ולאחר פרישת מסריק בשנת 1935נשיאה של צ'כוסלובקיה. הוא השתייך לזרם השמאלי במפלגה הלאומית הסוציאליסטית הצ'כית. הוא החזיק בשיא אורך הכהונה, וכיהן במשך 10 ממשלות רצופות. בין השנים 19231927 היה חבר במועצת חבר הלאומים (ושימש כנשיא הוועד שלה בשנים 1927–1928). תמך באחדות לאומית של העמים הסלבים בצ'כוסלובקיה הצ'כים והסלובקים והתנגד באופן מובהק לחלוקת המדינה(חשוב לציין שבצ'כוסלובקיה בשנים בהן כיהן בנש התקיימו מספר גדול של מיעוטים נוספים ביניהם למעלה מ-3 מיליון גרמנים סודטים אשר היוו חלק מרכזי במדיניותו בין מלחמות העולם.)[1]

בלחץ בריטניה וצרפת נכפו עליו ויתורים לגרמניה ששיאם היה הדיקטט מינכן. הוא יצא לגלות באנגליה וארצות הברית לאחר דיקטט מינכן, שעל פיו הועבר לשלטון גרמני חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה, המיושב בגרמנים אזרחי צ'כוסלובקיה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה עמד בראש הממשלה הלאומית הגולה, שהוכרה על ידי בעלות הברית (בריטניה הכירה בממשלה הגולה באביב 1940 וברית המועצות בקיץ 1943)[2], ממשלת הגלות בהנהגת בנש הייתה היחידה שזכתה להכרה סובייטית מבין ממשלות הגולה הדמוקרטיות. לאחר הבגידה של בריטניה וצרפת בהסכמים והבטחות לשלמותה וחירותה של צ'כוסלובקיה בנש ראה ביוסיף סטלין שליט ברית המועצות כבן בריתו החשוב ביותר אף שלא היה קומוניסט בעצמו והאמין כי צ'כוסלובקיה יכולה להרוויח רבות משיתוף פעולה עם ברית המועצות. ב-1945 חזר לארצו, התקבל כגיבור ונבחר שוב לנשיא ביוני 1946. בממשלתו התקיימה קואליציה מתוחה מאוד בין קומוניסטים ללא קומוניסטים. כתוצאה מהמתיחות התפטרו כ-12 שרים לא קומוניסטים, והמשבר הפוליטי העמוק הוביל לפרישתו של בנש מהנשיאות ביוני 1947 לאחר שסירב לחתום על החוקה החדשה שנוסחה על פי קווי היסוד של המפלגה הקומוניסטית.

בשנת 1947 לקה בנש בשני אירועים מוחיים. נפטר בביתו שבדרום בוהמיה בספטמבר 1948.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדווארד בנש בוויקישיתוף
Prince Michael of Romania, President Edvard Beneš of Czechoslovakia, King Carol II of Romania, Prince Regent Paul of Yugoslavia, and Prince Nicholas of Romania, in Bucharest, Romania in 1936.
מימין לשמאל נסיך רומניה ניכולס,עוצר יוגוסלביה הנסיך פאבלה, מלך רומניה קרול השני,נשיא צ'כוסלובקיה אדווארד בנש ונסיך רומניה מיכאי בבוכרשט 1936

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Milan Hauner, 'We Must Push Eastwards!" The Challenges and Dilemmas of President Beneš after Munich, Journal of Contemporary History Vol. 44 No. 4 October 2009, עמ' 626-628
  2. ^ Milan Hauner, 'We Must Push Eastwards!" The Challenges and Dilemmas of President Beneš after Munich, Journal of Contemporary History Vol. 44 No. 4 October 2009, עמ' 641, 645
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.