אדוורד קולסטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: מכיל אפולוגטיקה לסחר עבדים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אדוורד קולסטון
Edward Colston.jpg
לידה 2 בנובמבר 1636
בריסטול, ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 באוקטובר 1721 (בגיל 84)
מורטלייק, סארי, ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת אנגליה, ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה All Saints' Church, Bristol עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים מורטלייק עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Christ's Hospital עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע סוחר, פוליטיקאי, סוחר עבדים, נדבן עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד חבר הפרלמנט של בריטניה הגדולה, שוליה, Burgess, Member of the 3rd Parliament of Great Britain עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה טורי
השקפה דתית אנגליקניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אדוורד קולסטוןאנגלית: Edward Colston;‏ 2 בנובמבר 163611 באוקטובר 1721) היה סוחר עבדים, נדבן וחבר פרלמנט אנגלי. הוא תמך ותרם לבתי ספר, בתי תמחוי, בתי חולים וכנסיות בבריסטול, לונדון ובמקומות אחרים. שמו מונצח בכמה נקודות ציון של בריסטול, רחובות, שלושה בתי ספר. רבים ממוסדות הצדקה שהקים קיימים עד היום.[1] עושרו נרכש בחלקו באמצעות סחר וניצול עבדים.[2][3][4][5][6]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולסטון נולד לשרה (1608-1701) והסוחר ויליאם קולסטון (1608-1681) ברחוב צ'רץ' בבריסטול, הבכור מבין 11 עד 15 ילדים.

הוא למד בבריסטול עד לתקופת מלחמת האזרחים האנגלית, אז כנראה התגורר זמן מה באחוזת אביו בווינטרבורן, צפונית לעיר.

לאחר מכן המשפחה עברה ללונדון שם ייתכן שאדוארד היה תלמיד בבית ספר ישועי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולסטון חונך בחברת מרסרס במשך שמונה שנים ובשנת 1672 עבד במשלוח סחורות מלונדון. הוא בנה עסק משתלם, סחר בבד, שמן, יין, שרי ופירות עם ספרד, פורטוגל, איטליה ואפריקה.

בשנת 1680 הפך קולסטון לחבר בחברה המלכותית האפריקנית, שהחזיקה במונופול באנגליה על סחר לאורך החוף המערבי של אפריקה בזהב, כסף, שנהב ועבדים משנת 1662. קולסטון הפך במהירות לחבר בדירקטוריון החברה והפך לסגן יו"ר החברה, בשנים 1689—1690; הקשר שלו עם החברה הסתיים בשנת 1692.[7] חברה זו הוקמה על ידי המלך צ'ארלס השני ואחיו ג'יימס, הדוכס מיורק, (לימים המלך ג'יימס השני, שהיה מושל החברה), יחד עם סוחרי עיריית לונדון, והיו בה הרבה משקיעים בולטים, כולל ג'ון לוק, הפילוסוף והרופא האנגלי, נחשב בעיני רבים כאחד המשפיעים ביותר על הוגי ההשכלה ונודע בכינויו "אבי הליברליזם" (אם כי לאחר מכן שינה את עמדתו בנושא סחר העבדים), וכותב האוטוביוגרפית סמיואל פפיס.[8][9]

במהלך מעורבותו של קולסטון עם החברה המלכותית באפריקה (1680-1692), מעריכים כי החברה הובילה כ-84,000 גברים, נשים וילדים אפריקאים, שנסחרו כעבדים במערב אפריקה, מתוכם 19,000 מתו במסעם לקריביים והשאר הגיעו לאמריקה. בשל התנאים ברבות מהספינות, המסעות המורחבים השפיעו על שיעורי התמותה במסעות הימיים בתקופת סחר העבדים.[10] העבדים נמכרו לעבודה בחוות הטבק ובמטעי הסוכר בברזיל. השימוש בעבדים אפריקאים היה פופולרי בשל עלותם הפחותה יותר מאשר משרתים או עובדים בשכר מבריטניה:[11] לא שולם להם שכר ובעליהם רק סיפק להם מזון, גם אם בדוחק.

הוריו של קולסטון התיישבו מחדש בבריסטול. בשנת 1682 הוא נטל הלוואה מבריסטול ובשנה שלאחר מכן הפך לחבר באגודה של גילדת הסוחרים. בשנת 1684 הוא ירש את העסק של אחיו ברחוב סמול, והיה שותף לבית זיקוק סוכר בכנסיית סנט פיטר והעביר משלוח סוכר שהופק על ידי עבדים מסנט קיטס. עם זאת, קולסטון מעולם לא התגורר בבריסטול בבגרותו והמשיך את עסקיו בלונדון ממורטלאק בסארי עד שפרש בשנת 1708.

שיעורו של ההון בבעלותו שהגיע ממעורבותו בסחר העבדים ובסוכר המיוצר בידי עבדים אינו ידוע.[12] בנוסף להכנסה זו, הוא הרוויח מהסחר שלו בסחורות הרגילות, מריבית מהלוואות כספים וסביר להניח, מעסקאות פיננסיות אחרות.

אלטרואיזם ופוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית קרומוול, מורטלייק, שם מת קולסטון בשנת 1721

הוא תמך ותרם לבתי ספר, בתי תמחוי, בתי חולים וכנסיות בבריסטול, לונדון ובמקומות אחרים. רבים ממוסדות הצדקה שלו שורדים עד היום.[1]

בבריסטול הוא הקים בתי מרחץ ברחוב קינג ובגבעת סנט מיכאל, תרם לבית ספר של בית החולים המלכה אליזבת וסייע בהקמת בית החולים קולסטון, פנימייה שנפתחה בשנת 1710. הוא נתן כסף לבתי ספר בטמפל (שאחד מהם הפך לסנט מרי רדקליף ובית הספר טמפל) ולחלקים אחרים בבריסטול, וכמה כנסיות והקתדרלה בעיר. הוא היה איש חזק ובעל השפעה.

בכתביו של דייוויד יוזון משנת 1808 תואר קולסטון כ"התורם הגדול של העיר בריסטול, שבחייו הוציא יותר מ-10,000 ליש"ט למוסדות צדקה".[13]

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור מצבת הקבר של קולסטון בבריסטול (1882)

הוא מת, בגיל 84, ב-11 באוקטובר 1721 בביתו, בית קרומוול (שנהרס ב־1857), במורטלייק. גופתו הועברה חזרה לבריסטול ונקברה בכנסיית כל הקדושים. המצבה שלו תוכננה על ידי ג'יימס גיבס עם גילוף מאת ג'ון מייקל ריסברק.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשורים האחרונים, עם ההכרה הגוברת בתפקידו של קולסטון בסחר העבדים, גוברת ביקורת על ההנצחה לקולסטון בבריסטול.[14]

פסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל אדוורד קולסטון במרכז בריסטול. הופל בשנת 2020 במהלך מחאות המונים כתגובה לפרשת מותו של ג'ורג' פלויד בארצות הברית.

פסל, שתוכנן על ידי ג'ון קאסידי, הוקם במרכז בריסטול בשנת 1895 להנצחת מעשי הפילנתרופיה של קולסטון.[15]

ב-7 ביוני 2020, הפסל הופל ונזרק לנמל בריסטול על ידי מפגינים במהלך מחאות ג'ורג' פלויד בבריטניה.[16] מזכירת הפנים, פריטי פאטל, כינתה את הפלת הפסל מעשה "מחפיר לחלוטין", ואמרה כי "היא מדברת על מעשי ההתפרעות, הפרעת הציבור, שלמעשה הפכו להסחת דעת מהסיבה בגינה אנשים באמת מפגינים".[17]

אנדרטאות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של קולסטון מונצח בציוני דרך כמו מגדל קולסטון, קולסטון הול, שדרת קולסטון, רחוב קולסטון, בית הספר לבנות קולסטון, בית ספר קולסטון, בית הספר היסודי של קולסטון ובית הספר טמפל קולסטון (כיום חלק מבית סנט מרי רדקליף ובית הספר טמפל), כולם בעיר בריסטול. הוא מוזכר גם, בעיקר על ידי כמה בתי ספר, ארגוני צדקה וגילדת הסוחרים, ביום קולסטון ב-13 בנובמבר, יום הולדתו.[18]

באפריל 2017 הודיע ארגון הצדקה שמנהל את אולם קולסטון, "קרן המוזיקה של בריסטול" [19] כי תוריד את שמו של קולסטון כשההיכל ייפתח מחדש לאחר שיפוץ בשנת 2020, זאת בעקבות מחאות ועצומות שקראו לשנות את השם וכן אמנים שהחרימו את המקום בגלל השם קולסטון.[20] בעקבות ההחלטה הגיעו העתירות לשמירת שמו של קולסטון כמעט ל-10,000 חתימות, אם כי ארגון הצדקה אישר כי שינוי השם יתבצע.[21]

בנובמבר 2017, לאחר עשרות שנים של ויכוחים, בית הספר לבנות קולסטון הודיע שהוא לא מתכוון להוריד את שמו של קולסטון מכיוון שזה לא "יועיל" לבית הספר לעשות זאת.[22] בפברואר 2019 הודיעו סנט מרי רדקליף ובית הספר טמפל כי ישנו את שמם של קולסטון לבית ג'ונסון, על שם המתמטיקאית האמריקנית קתרין ג'ונסון.[23]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדוורד קולסטון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Edward Colston, the Dolphin Society and 268 years of letter-writing…History / Background". The Dolphin Society (באנגלית). 16 במאי 2015. בדיקה אחרונה ב-19 באוקטובר 2018. 
  2. ^ Hayton, David; Cruickshanks, Eveline; Handley, Stuart (אפריל 2006). "Colston, Edward II". The History of Parliament. Cambridge University Press. בדיקה אחרונה ב-11 בדצמבר 2017. 
  3. ^ Morgan, Kenneth (1999). "Colston, Edward (1636-1721)". Oxford Dictionary of National Biography. Oxford University Press. בדיקה אחרונה ב-11 בדצמבר 2017. 
  4. ^ Pocock, Nigel; Cook, Victoria (5 בנובמבר 2009). "The Business of Enslavement". BBC – History – British History in depth. BBC. בדיקה אחרונה ב-14 באוגוסט 2010. 
  5. ^ "Virtual Tour of the Black and Asian Presence in Bristol, 1500 – 1850". Black presence. The National Archives. בדיקה אחרונה ב-14 באוגוסט 2010. 
  6. ^ Dresser, Madge (2000). "Squares of distinction, webs of interest: Gentility, urban development and the slave trade in Bristol c.1673–1820". Slavery & Abolition a Journal of Slave and Post-Slave Studies (Routledge) 21 (3): 22. ISSN 1743-9523. doi:10.1080/01440390008575319. אורכב מ-המקור ב-10 July 2011.  (נדרשת הרשמה)
  7. ^ "COLSTON, Edward II (1636–1721), of Mortlake, Surr. | History of Parliament Online". www.historyofparliamentonline.org. בדיקה אחרונה ב-16 בנובמבר 2016. 
  8. ^ "Britain's involvement with New World slavery and the transatlantic slave trade". The British Library (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-18 באוקטובר 2018. 
  9. ^ Matthew., Parker (2011). The sugar barons: family, corruption, empire, and war in the West Indies. New York: Walker & Co. עמ' 126. ISBN 9780802717443. OCLC 682894539. 
  10. ^ Curtin, Philip D. (1969). The Atlantic slave trade: a census. Madison: University of Wisconsin Press. עמ' 282–286. ISBN 0299054004. OCLC 46413. 
  11. ^ "Slavery in the Caribbean - International Slavery Museum, Liverpool museums". www.liverpoolmuseums.org.uk (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-19 בנובמבר 2018. 
  12. ^ Morgan, Kenneth (1999). Edward Colston and Bristol. Bristol: Bristol Branch of the Historical Association. עמ' 3. 
  13. ^ Hughson, David (1808). "Circuit of London". London; Being An Accurate History And Description of the British Metropolis And Its Neighbourhood, To Thirty Miles Extent, From An Actual Perambulation V. Holborn Hill, London: J Stratford. עמ' 386. 
  14. ^ Wilkins, H. J. (1920). Edward Colston (1636–1721 A.D.), a chronological account of his life and work. Bristol: J. W. Arrowsmith. 
  15. ^ "Edward Colston". PMSA National Recording Project. אורכב מ-המקור ב-9 January 2010. בדיקה אחרונה ב-9 במאי 2007. 
  16. ^ Diver, Tony (7 ביוני 2020). "Statue of slave trader Edward Colston pulled down and thrown into harbour by Bristol protesters". The Telegraph. בדיקה אחרונה ב-7 ביוני 2020. 
  17. ^ "Priti Patel: Toppling Edward Colston statue 'utterly disgraceful'". Sky News (באנגלית). 7 ביוני 2020. בדיקה אחרונה ב-7 ביוני 2020. 
  18. ^ Davidson, Alan (1999). The Oxford Companion to Food. Oxford University Press. עמ' 114. ISBN 978-0-19-211579-9.  Unknown parameter |url-access= ignored (עזרה)
  19. ^ "About us". Colston Hall. Bristol Music Society. בדיקה אחרונה ב-7 ביוני 2020. 
  20. ^ Morris, Steven (26 באפריל 2017). "Bristol's Colston Hall to drop name of slave trader after protests". The Guardian (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-7 ביוני 2017. 
  21. ^ Ballinger, Alex (12 במאי 2017). "Petitions to stop Colston Hall name change reach 9k signatures". bristolpost. בדיקה אחרונה ב-18 באוקטובר 2018. 
  22. ^ Yong, Michael (2 בנובמבר 2017). "One of Bristol's oldest schools is not changing its name". bristolpost. בדיקה אחרונה ב-18 באוקטובר 2018. 
  23. ^ Ballinger, Alex (11 בפברואר 2019). "Edward Colston: Bristol school to remove slave trader's name from house". BBC News. בדיקה אחרונה ב-11 בפברואר 2019.