סיפורו המופלא של פטר שלומיאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סיפורו המופלא של פטר שלומיאלגרמנית: Peter Schlemihls wundersame Geschichte) הוא נובלה מאת המשורר הגרמני-צרפתי וחוקר הטבע אדלברט פון שאמיסו, שנכתבה בקיץ 1813, והוא יצירתו המפורסמת ביותר.

הנובלה מספרת את סיפורו של בחור צעיר החסר את מה שיש לאחרים בטבעיות גמורה. שאמיסו תיאר זאת כך:

המאורעות בעולם בשנת 1813, שבהם לא הייתי רשאי להשתתף בצורה פעילה - הרי לא הייתה לי עוד מולדת, או שמא מולדתי לא נולדה עדיין – הטרידו את נפשי שוב ושוב במגוון דרכים, מלבי להסיט אותי ממסלולי. כדי לתת מזור לנפשי וכדי לשמח את ילדיו של חבר, כתבתי באותו הקיץ את המעשייה של פטר שלומיאל, אשר התקבלה היטב בגרמניה והייתה באנגליה לפולקלור עממי.

המאורעות שאליהם מתייחס שאמיסו הם מלחמות השחרור נגד נפוליאון, שכיליד צרפת שהתגורר בפרוסיה, בן למשפחת אצולה, לא יכול היה לקחת בהן חלק.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפלגה מתישה פוגש פטר שלומיאל (שם המעיד על בעליו), ביש-גדא באופיו, בסוחר העשיר תומאס ג'ון, ובגינתו הוא נתקל באיש אפור משונה, המשכנע אותו למכור לו את צִלו בתמורה לשק מטבעות זהב, שבדומה לקרן השפע אינו כלה לעולם.

במהרה מגלה פטר שלומיאל כי עסקה זו שעשה מביאה להרחקתו מחברת בני האדם. ברגע שהם מבחינים כי אין לו צל, הם נחרדים, מתרחקים וממנו ולועגים לו. משום כך הוא מרחיק נדוד עד מעבר להרים לעיר מרחצאות, ובעזרת משרתו הוא מצליח לארגן את מלבושו כך שלא יבחינו בהיעדר הצל שלו.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.