אדם גרנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדם גרנט
Adam Grant.jpg
לידה 13 באוגוסט 1981 (בן 37)
וסט בלומפיליד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית
מקום מגורים פנסילבניה, ארצות הברית
ידוע בשל דעותיו ועבודתו על חקר האלטרואיזם בארגונים
השכלה אוניברסיטת הרווארד
אוניברסיטת מישיגן עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 2003 -
מקצוע פרופסור לפסיכולוגיה ארגונית
www.giveandtake.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אדם גרנטאנגלית: Adam M. Grant); הוא פרופסור לפסיכולוגיה בבית הספר וורטון למנהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה. הוא המרצה הקבוע הצעיר ביותר באוניברסיטה, ובאותה עת המרצה שזכה לציונים הגבוהים ביותר. הוא מחברו של רב-המכר "תן וקח" (Give and Take: A Revolutionary Approach to Success).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-13 באוגוסט 1981, בן לעורך דין ולמורה, וגדל בפרבר של דטרויט. הוא מעיד על עצמו שהיה ילד עליז אם כי חנון, וסבל מאלרגיות שונות. בילדותו שאף להיות שחקן כדורסל מקצועי, והתאמן כמעט באובססיביות על קליעות לסל, לפעמים תוך וויתור על ארוחת הערב עד שהשיג את מספר הקליעות שרצה.

סיים לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה בהצטיינות יתרה באוניברסיטת הרווארד בבוסטון, וקיבל תואר שני ותואר שלישי בפסיכולוגיה ארגונית מאוניברסיטת מישיגן.

פיתוח תזת ההנעה באמצעות נתינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת היותו סטודנט לתואר ראשון, עבד למחייתו כאיש מכירות למודעות בסדרת מדריכי הטיולים "לטס גו" (Let's Go). לדבריו, הוא היה איש מכירות גרוע, ולא הביא הכנסות לחברה, עד שפגש סטודנטית שהצליחה בעבודתה וכך מימנה את לימודיה. לדבריו, ברגע שהבין את התועלת שתצמח לעובדים עצמם מהצלחה במכירות, החל לנהל עם מפרסמים שיחות אגרסיביות יותר. בתוך שנה שבר את שיא המכירות של החברה, וקודם למשרת מנהל מחלקת המודעות.

כסטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה ארגונית, החליט גרנט לעשות ניסוי בחשיפת הגורמים לתפוקה בעבודה, ובחר בקבוצת טלפנים שעבדו בגיוס תרומות לאוניברסיטה. הוא הפגיש את הטלפנים עם סטודנט לשעבר, שעבד כטלפן והסתייע בתרומות שגויסו בכך שקיבל מלגת לימודים. בעקבות שמיעת הסיפור, עלתה תפוקת התרומות שגויסו בעשרות אחוזים. גרנט חזר על הניסוי חמש פעמים, כדי לנסות לשלול השפעה של גורמים חיצוניים, מלבד שיחות המוטיבציה. האפשרות להציג את ההשפעה של השיחות בתוצאות מספריות, כמו משך השיחות וסכומי הכסף שגויסו, הביאו לפרסומו של גרנט בקרב חוקרים מהאקדמיה בתחום של פסיכולוגיה ארגונית, כמו גם של מנהלים מהתעשייה שהתרשמו מעלותה הנמוכה של השיטה, ומתוצאותיה המידיות.

בניסוי אחר שהגה גרנט, הוא תלה שני שלטים מעל שני כיורים לשטיפת ידיים בבית חולים. באחד רשם: "שמירה על היגיינה מונעת מכם להידבק במחלות", ובשני כתב: "שמירה על היגיינה מונעת מחולים להידבק במחלות". את השפעתם של השלטים העריך גרנט באופן פשוט, על ידי מדידה של כמות הסבון שנצרכה בכל כיור. התוצאה הייתה מובהקת מאד: בעמדה השנייה השתמשו ב-45% יותר סבון.

בחלוקה גסה, גרנט מחלק את בני האדם ל"נותנים", "משווים" ול"לוקחים". התזה שהוא מקדם גורסת, של"נותנים" כדאי מאד לתת ל"נותנים" אחרים ול"משווים", גם מבלי לצפות לתמורה מידית. לטענתו, הנתינה כדאית הן מבחינה תועלתנית, מפני שבמקרים רבים הנותן מקבל תמורה ממשית בחזרה; וגם מבחינה ערכית - באמצעות תחושת הסיפוק והמשמעות לחיים.

גרנט מרצה כיום בבית הספר וורטון באוניברסיטת פנסילבניה. הוא זכה בתואר המרצה המצטיין בכל הקורסים אותם הוא מלמד. מחקריו עוסקים בגורמי הנעה (מוטיבציה) בעבודה, חקר הפסיכולוגיה של הנתינה והעזרה לזולת, פיתוח תחושות של משמעות ושביעות רצון בעבודה, יוזמה ומנהיגות.

גרנט נודע בקרב תלמידיו ועמיתיו כאדם המממש בעבודתו ובחייו הפרטיים את אופן ההתנהגות בחברה שהוא מקדם. בניגוד לאנשי אקדמיה רבים במעמדו, פרטי ההתקשרות איתו בדוא"ל וברשתות החברתיות גלויים, והוא נוהג לענות בעצמו לכל פניה ובקשת סיוע בתחומי התמחותו, ובעצות כלליות בענייני עבודה, קריירה ותכנון זמן.

גרנט מרצה על משנתו האלטרואיסטית ועל ממצאיו האקדמיים בפני ארגונים הידועים בהדגשתם את המצוינות, וביניהם: גוגל, ה-NFL, פיקסאר, גולדמן סאקס, פייסבוק, מיקרוסופט, אפל, ארגון האומות המאוחדות, הפורום הכלכלי העולמי, הצבא האמריקאי, חיל הים האמריקאי, חיל האוויר האמריקאי.

תחביביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרנט היה קופץ לבריכה ברמה לאומית[1]; הוא השתתף פעמיים במשחקים האולימפיים לצעירים כחבר נבחרת ארצות הברית, ולאחר מכן שימש כמאמן הנבחרת של האוניברסיטה. כמו כן, הופיע במשך כעשור כקוסם מקצועי[2].

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יותר מ-70 מאמרים בכתבי עת מובילים, ביניהם:

  • Rethinking the extraverted sales ideal: The ambivert advantage, Psychological Science, 24 (6), 1024 - 1030
  • Grant, A. M., Berg, J. M., & Cable, D. M., Job titles as identity badges: How self-reflective titles can reduce emotional exhaustion, Academy of Management Journal, 2013
  • Grant, A. M., Rocking the boat but keeping it steady: The role of emotion regulation in employee voice, Academy of Management Journal, 2013
  • Sonenshein, S., Dutton, J. E., Grant, A. M., Sutcliffe, K., & Spreitzer, G., Growing at work: Employees’ interpretations of progressive self-change in organizations, Organization Science, 24: 552-570
  • Grant, A. M., Leading with meaning: Beneficiary contact, prosocial impact, and the performance effects of transformational leadership, Academy of Management Journal, 55: 458-476
  • Grant, A. M., Giving time, time after time: Work design and sustained employee participation in corporate volunteering, Academy of Management Review, 37: 589-615
  • Grant, A. M., & Patil, S. V., Challenging the norm of self-interest: Minority influence and transitions to helping norms in work groups, Academy of Management Review, 37: 547-568
  • Grant, A. M., & Dutton, J. E., Beneficiary or benefactor: The effects of reflecting about receiving versus giving on prosocial behavior, Psychological Science, 23: 1033-1039

פרסים והשגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימה חלקית של הפרסים העיקריים שזכה בהם:

  • פרס המדען המתחיל מהאגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, 2011
  • פרס המצוינות מטעם האקדמיה לניהול (AOM)
  • פרס המדען המתחיל מהחברה לפסיכולוגיה תעשייתית וארגונית (SIOP)
  • פרס אוונס על המאמר הטוב ביותר מהחברה לפסיכולוגיה תעשייתית וארגונית (SIOP)
  • פרס לתזה לתואר השני ממוסד המדע הלאומי (NSF)
  • ברשימת 40 המרצים הטובים ביותר למינהל עסקים מתחת לגיל 40, של המגזין ביזנסוויק

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדם גרנט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]