אדן פון הורבאט
 | |
| לידה |
9 בדצמבר 1901 רייקה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
1 ביוני 1938 (בגיל 36) שאנז אליזה, צרפת |
| שם לידה |
Edmund Josef von Horváth |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
Heiligenstädter Friedhof |
| אירועים משמעותיים |
שריפת הספרים בגרמניה הנאצית (1933) |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת מינכן |
| שפות היצירה |
הונגרית, גרמנית |
| יצירות בולטות |
גיל הדג |
| תקופת הפעילות |
מ-1920 |
| בן או בת זוג |
מריה אלסנר (27 בדצמבר 1933–16 באוקטובר 1934) |
| פרסים והוקרה |
פרס קלייסט (1931) |
| חתימה |
 |
  | |
אדמונד יוזף פון הורבאט (Edmund Josef von Horváth; 9 בדצמבר 1901 - 1 ביוני 1938) היה מחזאי וסופר יליד האימפריה האוסטרו-הונגרית, שכתב בשפה הגרמנית. הוא ביכר את הנוסח ההונגרי של שמו הפרטי ופרסם תחת השם אדן פון הורבאט (Ödön von Horváth).
שנותיו הראשונות וחינוכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הורבאט נולד ברייקה, אז באימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום בקרואטיה. הוא היה בנם הצעיר של הדיפלומט האוסטרו-הונגרי ד"ר אדמונד (אדן) יוזף הורבאט ושל מריה לולו הרמינה הורבאט לבית פרהנל (Prehnal), משפחה אוסטרו-הונגרית של אנשי צבא.
ב-1902 עברה המשפחה לבלגרד, ומשם ב-1908 לבודפשט, שם למד הורבאט תחילה בביתו עם מורה פרטי בשפה ההונגרית. ב-1909 קיבל אביו תואר אצולה - לשם משפחתו נוספה התחילית "פון" (von) בגרמנית והסופית-h בהונגרית - והוצב במינכן, אולם אדן נותר בבודפשט, ונשלח להמשך לימודיו לפנימיה הקתולית Rákóczianum. ב-1913 הצטרף לבסוף להוריו, והחל לראשונה ללמוד בשפה הגרמנית. הוא עקר עם משפחתו לברטיסלאבה, בהמשך שוב לבודפשט, ולבסוף, כאשר הוריו חזרו למינכן, נותר בווינה תחת חסותו של דודו יוזף פרהנל. בווינה המשיך את חוק לימודיו בבית ספר פרטי, וב-1919 קיבל את תעודת הבגרות. עוד באותה שנה הצטרף להוריו ב-Murnau am Staffelsee (אנ') שליד מינכן, והחל בלימודי פסיכולוגיה, ספרות, תיאטרון ואמנות באוניברסיטת מינכן, שאת ספסליה חבש עד שנת הלימודים 1921/22.
בגרותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הורבאט החל לכתוב בשנת 1920, עוד כשהיה סטודנט. הוא עזב את האוניברסיטה בראשית 1922 - בלי שהשלים את חוק לימודיו - ועבר לברלין. מאוחר יותר התגורר בזלצבורג וב-Murnau am Staffelsee(אנ') בבוואריה עילית. ב-1931 זכה לצידו של אריק רגר בפרס קלייסט. ב-1933, בראשית ימי שלטון הנאצים בגרמניה, עקר לווינה.
בעקבות האנשלוס ב-1938, היגר הורבאט לפריז. הוא נהרג כתוצאה מפגיעתו של עץ, שנפל בשדרות שאנז אליזה מול תיאטרון Marigny בזמן סופת רעמים. אדן פון הורבאט נקבר בבית הקברות Saint-Ouen בצפונה של פריז. ב-1988, שנת החמישים למותו, הועברו שרידי גופתו לווינה, ונקברו מחדש בבית הקברות Heiligenstädter Friedhof.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודתו של הורבאט עסקה בעיקר בתרבות פופולרית, בפוליטיקה ובהיסטוריה. הוא ניסה להתריע מפני הפשיזם וסכנותיו. בין יצירותיו הידועות ביותר נמנה הרומן Jugend ohne Gott (Youth Without God). ברומן מתוארים הנעורים בגרמניה הנאצית מנקודת ראותו של מורה ממורמר, שבתחילה היה בעצמו אופורטוניסט, ומאוחר יותר עומד חסר אונים אל מול התעמולה הנאצית הגזענית והמיליטריסטית בה נשטפים תלמידיו יחד עם האוכלוסייה כולה. לבסוף מאבד המורה את עבודתו, אולם שומר על זהותו.
המלחין הבריטי מייקל טיפט השתמש בשם הרומן של הורבאט "בן זמננו" Ein Kind unserer Zeit (A Child of Our Time) בכותרת האורטוריה שלו (1941-1939), אותה הלחין במהלך מלחמת העולם השנייה.
מחזהו של הורבאט "דון ז'ואן חוזר מהמלחמה" ראה אור בשנת 1987 בהוצאת המרכז הישראלי לדרמה שליד "בית צבי". מחזהו "קזימיר וקרולינה" יצא לאור בהוצאת מודן. הרומן "הקרתן הנצחי" שכתב יצא לאור ב-2021 בהוצאת אפרסמון.
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Balme, Christopher B., The Reformation of Comedy Genre Critique in the Comedies of Odon von Horvath, University of Otago, Dunedin 1985 ISBN 0-9597650-2-6
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדן פון הורבאט, ברשת החברתית Goodreads- אריק גלסנר, "נעורים ללא אל": שיעור חינוך, באתר ynet, 9 בפברואר 2018
- עופרה עופר אורן, "נעורים ללא אל": איך פשעים נעשים מקור לגאווה, בבלוג "סופרת ספרים", 28 במרץ 2018
- אדן פון הורבאט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אדן פון הורבאט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אדן פון הורבאט (1901-1938), דף שער בספרייה הלאומית
