בית החולים על שם שוויצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזית מבנה בית החולים

בית החולים על שם שוויצר - בית חולים אשר פעל בטבריה בשכונת קריית שמואל, בין השנים 1930‏-1931 ו-1934‏-1955.

בית החולים נחנך בשנת 1921. בבית החולים פעלו המחלקות הבאות: מחלקה פנימית, מחלקת ילדים ומאוחר יותר נוספה מחלקת יולדות.

שכונת קריית שמואל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת השלטון הבריטי על ארץ ישראל הביא את הבשורה בדבר תכנון ממשלתי לבניית שכונה יהודית מחוץ לחומות העיר טבריה.

אשר זליג ארליך המורה והמנהל הטברייני ומזכיר חברת אחוזת בית פנה במאי 1920 להנהלת המשרד הארצישראלי בבקשה למנות אדריכל שמתמצא בתכנון פרברים עירונים כדי שיתכנן את השכונה המיועדת מחוץ לחומות.

ארתור רופין מנהל המשרד הארץ ישראלי הציע את הפרופ' פטריק גדס, מומחה לתכנון ערי גנים ותכנון עירוני. גדם הציע תכנון ראשוני לשורה של מבני ציבור : מבני דת, בית חולים קטן, בתי ספר, בית החלמה.

בנובמבר 1922 נחנכה השכונה על ידי הנציב העליון סר הרברט סמואל, ומכאן שמה: "קריית שמואל". התוכנית כללה בניה של 197 בתי מגורים, בית עם, בית מרחץ, בית כנסת, בית חולים אזור מסחרי ושוק[1].

בית החולים ע"ש פטר שוויצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1921 הונחה בשכונה אבן הפינה לבית החולים שוויצר, בסיוע בני הזוג רבקה ופטר שוויצר[2] אשר תרמו 25,000 דולר. לאחר זמן קצר נפטר פטר שוויצר[3] ורעייתו רבקה נרתמה להשלים את המלאכה. ההסתדרות הציונית הדסה התחייבה לספק לבית החולים את העזרה הרפואית וחבר רופאים. האדריכלים בנימין צ'ייקין וזליג אקסלרוד הכינו את התוכנית האדריכלית.

ב- 1925 סיימו את עבודות התכנון, ונחתם חוזה עבודה עם חברת סולל בונה. עלות הבניה הסתכמה ב-9,800 ל"ימ. סגנון הבנייה של בית החולים היה שונה לחלוטין מסגנון הבנייה שרווח בטבריה באותה תקופה.[4] בית החולים נבנה ללא חדר מתים. חברי אחוזת בית מחו על הכוונה להקים חדר מתים בסמוך למבנה מחשש לירידת ערך הבתים הסמוכים לבית החולים וכך נותר בית החולים ללא חדר מתים. בנוסף, הוחלט לוותר על הקמת הקומה השנייה בשל העלויות הגבוהות.

הבנייה של בית החולים נסתיימה בשנת 1929. במאי 1930 נחנך בית החולים. בין המשתתפים בטקס חנוכתו של בית החולים היו : הנרייטה סולד, הרמן שטרוק הד"ר חיים יסקי והקולונל ד"ר ג'ורג' הרון שכיהן כמנהל מחלקת הבריאות בממשל המנדט הבריטי בפלשתינה (ארץ ישראל).

בזמן חנוכתו הוצגו 12 אחיות מוסמכות אשר היו חלק מצוות בית החולים[5].

מנהלו הראשון של בית החולים על שם שוויצר היה הד"ר יעקב זס, אשר הוכשר לתפקיד בבית החולים הדסה בירושלים.

בית החולים נסגר לאחר כשנה, כשארגון "הדסה" לא הצליח להמשיך את התמיכה במוסד. מחלקת הבריאות הממשלתית תכננה להקים במבנה בית החולים סנטוריום לחולי שחפת למורת רוחה של הקהילה היהודית בטבריה, אך התוכנית לא יצאה לפועל. כ-3 שנים נשאר בית החולים סגור.

בית החולים נפתח בשנית ב-24 ביולי 1934, לאחר השיטפון שפקד את העיר והיעדר היכולת להגיש סיוע רפואי ראוי נרתמו ועד הקהילה העברית, ועד השכונה ובסיוע הד"ר ראובן כצנלסון מנהלה של קופת חולים עממית. פתיחת בית החולים התאפשרה הודות לתרומה בסך 1500 דולר של הדסה אמריקה.[6] בין האורחים שנאמו בטקס הפתיחה היו: משה בילינסון, אליעזר פרלסון[7].

בית החולים הוגדר כבית חולים עונתי לחברים שבאו לטיפול בחמי טבריה. בית החולים פעל במתכונת לתת שרות למתרחצים ובשאר עונות השנה טיפל בחולים פנימים, כללים וילדים. בנוסף, בית החולים התמחה בטיפול למחלת הראומטיזם. בית החולים צויד ב-50 מיטות אשפוז, מהם 5 מיטות הוקצבו לאנשי המקום ו- 6 מיטות לקופת חולים עממית. את המחלקה הפנימית ניהל במשך כ-3 שנים הד"ר מקס בוכמן לאחר ששב מגרמניה שם השתלם במחלות פרקים[8]. בנוסף, פעלה מחלקת יולדות בניהולה של הד"ר רחל יהודית ספיר-וילצ'יק.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החליטו מנהלי המוסדות הרפואיים בארץ ישראל, הסתדרות המדיצינית הדסה, קופת חולים של ההסתדרות הכללית, ומחלקת הבריאות של הוועד הלאומי, לבחון מחדש את מצב האשפוז בגליל המזרחי. הד"ר פנחס אפרתי מונה בשנת 1939 לארגן מחדש ולנהל את בית החולים ע"ש שוויצר. הד"ר אפרתי ניהל את בית החולים עד שנת 1949.

בין השנים 19401942 עבד בבית החולים הד"ר אהרון בלר, לפני יציאתו לארצות הברית להתמחות ב-נוירוכירורגיה.[9]

במהלך מלחמת העצמאות סירבו בהגנה לאפשר לסגן מנהל "בית החולים שוויצר" יוסף מרגלית, להשתתף בקרבות, אבל הוא התעקש ליטול חלק במערכה על קרני חיטין. כשמפקדי הכוח הבינו כי נקלעו למארב, הם הורו ללוחמים לסגת, אלא שמרגלית לא שמע את הפקודה ועד היום לא ברור מה עלה בגורלו.[10]

בשנת 1951 נפתחה מחלקת הילדים על ידי הפרופ' סטנלי לוין[11]. כשבית החולים נסגר עבר לוין לבית החולים פוריה.

בשנת 1952 מונה למנהל מכון הרנטגן הד"ר אלפרד יונגמן.

בית החולים פעל עד שנת 1955.

בית החולים פוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החולים פוריה הוקם בשנת 1957 כתחליף לבית החולים על שם שוויצר[12] ובית החולים ליולדות של הכנסייה הסקוטית ששכנו בטבריה.

במקום בו עמד "בית החולים על שם שוויצר" עומדים כיום שלושה מגדלי דירות נופש.[13]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אחוזת בית, דואר היום, 29 באוגוסט 1921
  2. ^ המהנדס פיטר שוויצר - יו"ר משרד קרן היסוד באמריקה
  3. ^ המנוח פיטר שוויצר ז"ל, דואר היום, 31 בדצמבר 1922
  4. ^ בית החולים שוויצר מאגרי מידע "טבריה וסביבתה", חני זיו
  5. ^ חנוכת בית החולים ע"ש שוויצר, דואר היום, 26 במאי 1930
  6. ^ סיפורי ארץ-ישראל מצבות מדברות 1850-1950
  7. ^ פתיחת בית החולים של קו"ח בטבריה, דבר, 1 בפברואר 1934
  8. ^ רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799, נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, עמוד 110
  9. ^ "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", פרופ' נסים לוי, יעל לוי, איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 122
  10. ^ "נלחם במלחמת העצמאות ומאז נעלמו עקבותיו" (יוסף מרגלית) עמק וגליל, ענת יתח, 31 בדצמבר 2014, ynett
  11. ^ אתר הר"י - פרופ' לוין סטנלי
  12. ^ אילנה ורד, טבריה או פוריה, מעריב, 28 בינואר 1952
  13. ^ דירות נופש בטבריה ארזים