לדלג לתוכן

לוציפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
לוציפר
Lucifer
תרבות לוציפריאניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
אלים מקבילים פוספורוס, שטן, שטן, כוכב הבוקר, סמאל, Lucifer, אוסקליס, Danica, הילל בן שחר עריכת הנתון בוויקינתונים
אם האוסוס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
"לוציפר" מאת אלסנדרו ולוטלו, שנת 1534.
"נפילתו של לוציפר" מאת גוסטב דורה, איור של סצנה מתוך "גן העדן האבוד" מאת מילטון, שנת 1866.

לוּצִיפֵרלטינית Lucifer, "נושא אור"), הידוע גם כהֵילֵל בִּן-שָׁחַר, הוא כינויו של השטן באמונה הנוצרית.

מקורות ומסורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הילל בן שחר

מקור השם בספר ישעיהו: ”אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם, הֵילֵל בֶּן-שָׁחַר, נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ, חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם. וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ: הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל, אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד, בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן, אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב, אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן. אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד, אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר.” (ישעיהו י"ד, יב-טו). דבריו אלה, שבמקור כוונו כדברי תוכחה למלך בבל, מרמזים על-פי שיטת הפרה-פיגורציה המקובלת בנצרות, לנפילתו של השטן מגן העדן כתוצאה מגאוותו. בתרגומים הנוצריים של התנ"ך תורגם הצירוף "הֵילֵל בֶּן-שָׁחַר" ככינוי לכוכב השחר. בשל כך, פירשו הנוצרים את המילה "הילל" כשם פרטי של ישות מיתולוגית כלשהי שזוהתה עם "כוכב בוקר בן אור" שהיה כינוי של האל לוציפר "נושא האור" במיתולוגיה הרומית. הירונימוס הקדוש מפרש גם את השם הילל בן שחר כשמו של המלאך שהיה קודם מבריק כמו כוכב השחר וכעת מילל בזמן נפילתו ארצה. הוא מסתמך על דבריו של לוקאס האומר "ראיתי את השטן הנופל כברק מהשמים" (לוקאס י,18).

נפילת המלאכים ומנהיגם לוציפר (השטן)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי מסורת נוצרית מאוחרת יחסית, לוציפר נחשב כמי שהיה במקור אחד ממלאכיו הבכירים ביותר של האל, היפה והחכם שבהם, והממונה על מקהלת המלאכים. ברגע מסוים, קבוצה של מלאכים ובראשם לוציפר חטאו נגד אלוהים. כעונש על חטא זה לוציפר והמלאכים החוטאים הושלכו מהשמיים (מגן העדן) ארצה. כאן המלאכים הפכו לשדים (diaballein ביוונית, כלומר מאשימים, קטגורים) ואילו לוציפר הפך לשטן שפירושו - עומד כנגד, קטגור, מלשין. ייתכן שסיפור זה הושפע מסיפורו של פאתון, שהתרסק לאדמה לאחר שניסה לרכב במרכבתו של אביו, אל השמש, בניגוד לרצונו, מסיפורו של הפייסטוס, שהושלך לארץ על ידי זאוס, או מסיפורו של איקרוס, שנפל לים לאחר שכנפי השעווה שלו נמסו. על מהות החטא שלוציפר ומלאכיו חטאו היו ויכוחים רבים במסגרת התאולוגיה הנוצרית. הרי אלוהים לא היה יכול לברוא אותם חוטאים, עקב שלמותו הרוחנית המוחלטת. בועידת לטראנו הרביעית שכונסה בשנת 1215 על ידי האפיפיור אינוצנסיוס השלישי הוחלט ש"אלוהים יצר את השטן ואת השדים טובים מטבעם אך הם עצמם ומרצונם הפכו לרעים". משהפכו לרעים הם חטאו. לפי הגרסה המקובלת ביותר הם חטאו בחטא הגאווה ולוציפר רצה לתפוס את מקומו של אלוהים בעזרת מלאכים שתמכו בו (סוג של הפיכת חצר). השוללים גרסה זו טוענים שהוא לא רצה להיות אלוהים בעצמו אלא להיות שוה ערך לאלוהים. גרסה מאוחרת יותר טוענת שלוציפר ומלאכיו סירבו להוראתו של אלוהים להתייחס לבנו ישו, שהפך לבשר ונהרג על הצלב, כחלק מהאל. בכל מקרה, אלוהים שלח את המלאך מיכאל, שלאחר מלחמה קשה ניצח את לוציפר ועוזריו (חזון יוחנן יב, 7-8) והם הושלכו ארצה.

על-פי האמונה הנוצרית, מלחמתו המתמשכת של לוציפר - השטן באלוהים נחשבת להיות מקור כל הרוע, הצרות והייסורים עלי אדמות, וצפויה להסתיים רק ביום הדין. הוא זה שפיתה, בדמות הנחש את אדם וחוה לאכול מפרי עץ הדעת (השטן הוא הנחש הקדמון, ראו חזון יוחנן יב, 9), והוא זה שממשיך לפתות את בני-האדם לסטות מדרך הישר על ידי ניצול חולשותיהם, תאוותיהם וגאוותם.

הסמל של לוציפר

הקישור לכוכב הלכת נוגה נובע ככל הנראה מתכונותיו האסטרונומיות: זהו הכוכב הבהיר ביותר מבין כוכבי הלכת בשל קרבתו לכדור הארץ ובשל שכבת העננים המקיפה אותו. מאחר שיחסית אלינו הוא בזווית קרובה לשמש, ניתן לצפות בו רק עם זריחת השמש ועם שקיעתה. קל, לכן, להבין כיצד נקשר לכוכב זה מיתוס של גאווה (יומרה להחליף את השמש) שבאה על עונשה. יש גם המייחסים את השם "בן שחר" לכוכב השחר, הוא נוגה.

לוציפר בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסל לוציפר או הגניוס של הרוע (אנ') בלייז' שבבלגיה, אומן: גיום גאפס (אנ')

סיפורו של לוציפר, מרידתו ונפילתו, הוא נושא מקובל ונפוץ באמנות הנוצרית. בולט בעיקר תיאורו המעמיק של ג'ון מילטון בגן העדן האבוד המציג באופן טראגי את מידת הגאווה והשנאה הגורמות ללוציפר לבחור להתמרד כנגד אלוהיו למרות ההכרה שמאבק זה הוא חסר סיכוי. דמותו של לוציפר רווחת בתרבות הפופולרית, והוצגה במגוון רחב של סרטים, סיפורי קומיקס ומשחקי מחשב. הוא מוצג לעיתים כמפלצת אימתנית ומעוררת-אימה, ולעיתים דווקא כאדם מעודן ומתוחכם, המשתמש בערמה, ולא באלימות, כדי להשיג את מטרותיו.

דמותו של לוציפר שימשה בתקופות מסוימות ובתרבויות מסוימות כסמל למרד צודק נגד עריצות העולם הנוצרי. כך לדוגמה השתמשו בה המשוררים הרומנטיים בזמן המהפכה הצרפתית. דומה לכך השימוש בדמותו בתרבויות נגד, למשל שירי הבי מטאל רבים עוסקים בנפילתו של לוציפר ומלחמתו באלוהים.

ב-2016 שודרה סדרת טלוויזיה בשם "לוציפר" המגוללת את סיפורו של השטן שנטש את הגיהנום ועבר לגור בלוס אנג'לס שם הוא פותח מועדון לילה. דמותו של לוציפר בסדרה זו מבוססת על דמותו כפי שהופיעה בסדרת הקומיקס "סנדמן" (1989–1996) מאת ניל גיימן.

בסרט "סינדרלה" של דיסני, לדמות החתול המרושע קוראים לוציפר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]