לוציפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"לוציפר" מאת אלסנדרו ולוטלו, שנת 1534.
"נפילתו של לוציפר" מאת גוסטב דורה, איור של סצנה מתוך "גן העדן האבוד" מאת מילטון, שנת 1866.

לוּציפרלטינית Lucifer, "נושא אור"), הידוע גם כהֵילֵל בֶּן-שָׁחַר, הוא כינויו של השטן באמונה הנוצרית.

מקורות ומסורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם בספר ישעיהו: "אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם, הֵילֵל בֶּן-שָׁחַר, נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ, חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם. וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ: הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל, אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד, בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן, אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב, אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן. אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד, אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר." (ישעיהו י"ד, יב-טו). דבריו אלה, שבמקור כוונו כדברי תוכחה למלך בבל, מרמזים על-פי הפרשנות הנוצרית המקובלת לנפילתו של השטן מגן העדן כתוצאה מגאוותו. בתרגומים הנוצריים של התנ"ך תורגם הצירוף "הֵילֵל בֶּן-שָׁחַר" ככינוי לכוכב השחר. בשל כך, פירשו הנוצרים את המילה "הילל" כשם פרטי של ישות מיתולוגית כלשהי שזוהתה עם "כוכב בוקר בן אור" שהיה כינוי של האל לוציפר "נושא האור" במיתולוגיה הרומית. הירונימוס הקדוש מפרש גם את השם הילל בן שחר כשמו של המלאך שהיה קודם מבריק כמו כוכב השחר וכעת מילל בזמן נפילתו ארצה. הוא מסתמך על דבריו של לוקס האומר "ראיתי את השטן הנופל כברק מהשמים" (לוקס י,18).

נפילת המלאכים ומנהיגם לוציפר (השטן)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוגמה הנוצרית טוענת שאלוהים ברא שלוש ישויות:

  • הישות החומרית - היא כל עולם הדומם הצומח והחי (להוציא האדם).
  • הישות הרוחנית - היא מלאכי השרת שהם ישויות רוחניות בלבד ללא חומריות, נצחיות ובעלות תכונות על-טבעיות. בתוך קהל המלאכים קיימת היררכיה וקיימים ארכימלאכים, ביניהם לוציפר.
  • ישות מעורבת - היא האדם שהוא ערבוב של חומר ורוח.

על-פי מסורת נוצרית מאוחרת יחסית, לוציפר נחשב כמי שהיה במקור אחד ממלאכיו הבכירים ביותר של האל, היפה והחכם שבהם, והממונה על מקהלת המלאכים. ברגע מסוים, קבוצה של מלאכים ובראשם הארכימלאך לוציפר חטאו נגד אלוהים. כעונש על חטא זה לוציפר והמלאכים החוטאים הושלכו מהשמיים (מגן העדן) ארצה. כאן המלאכים הפכו לשדים ( diaballein ביוונית, כלומר מאשימים, קטגורים) ואילו לוציפר הפך לשטן שפירושו - עומד כנגד, קטגור, מלשין. ייתכן שסיפור זה הושפע מסיפורו של פאיתון, שהתרסק לאדמה לאחר שניסה לרכב במרכבתו של אביו, אל השמש, בניגוד לרצונו, מסיפורו של הפייסטוס, שהושלך לארץ על ידי זאוס, או מסיפורו של איקרוס. על מהות החטא שלוציפר ומלאכיו חטאו היו ויכוחים רבים במסגרת התאולוגיה הנוצרית. הרי אלוהים לא היה יכול לברוא אותם חוטאים, עקב שלמותו הרוחנית המוחלטת. בועידת לטראנו הרביעית שכונסה בשנת 1215 על ידי האפיפיור אינוצנסיוס השלישי הוחלט ש"אלוהים יצר את השטן ואת השדים טובים מטבעם אך הם עצמם ומרצונם הפכו לרעים". משהפכו לרעים הם חטאו. לפי הגרסה המקובלת ביותר הם חטאו בחטא הגאווה ולוציפר רצה לתפוס את מקומו של אלוהים בעזרת מלאכים שתמכו בו (סוג של הפיכת חצר). השוללים גרסה זו טוענים שהוא לא רצה להיות אלוהים בעצמו אלא להיות שוה ערך לאלוהים. גרסה מאוחרת יותר טוענת שלוציפר ומלאכיו סירבו להוראתו של אלוהים להתייחס לבנו ישו, שהפך לבשר ונהרג על הצלב, כחלק מהאל. בכל מקרה, אלוהים שלח את המלאך מיכאל, שלאחר מלחמה קשה ניצח את לוציפר ועוזריו (חזון יוחנן יב, 7-8) והם הושלכו ארצה.

על-פי האמונה הנוצרית, מלחמתו המתמשכת של לוציפר - השטן באלוהים נחשבת להיות מקור כל הרוע, הצרות והייסורים עלי אדמות, וצפויה להסתיים רק ביום הדין. הוא זה שפיתה, בדמות הנחש את אדם וחווה לאכול מפרי עץ הדעת (השטן הוא הנחש הקדמון, ראה חזון יוחנן יב, 9), והוא זה שממשיך לפתות את בני-האדם לסטות מדרך הישר על ידי ניצול חולשתיהם, תאוותיהם וגאוותם.

סמלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל של לוציפר

הקישור לכוכב הלכת נוגה נובע ככל הנראה מתכונותיו האסטרונומיות: זהו הכוכב הבהיר ביותר מבין כוכבי הלכת בשל קרבתו לכדור הארץ ובשל שכבת העננים המקיפה אותו. מאחר שיחסית אלינו הוא בזווית קרובה לשמש, ניתן לצפות בו רק עם זריחת השמש ועם שקיעתה. קל, לכן, להבין כיצד נקשר לכוכב זה מיתוס של גאווה (יומרה להחליף את השמש) שבאה על עונשה. יש גם המייחסים את השם "בן שחר" לכוכב השחר, הוא נוגה.

לוציפר בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל לוציפר בבלגיה, אומן: Guillaume Geefs

סיפורו של לוציפר, מרידתו ונפילתו, הוא נושא מקובל ונפוץ באמנות הנוצרית. בולט בעיקר תיאורו המעמיק של ג'ון מילטון בגן העדן האבוד המציג באופן טראגי את מידת הגאווה והשנאה הגורמות ללוציפר לבחור להתמרד כנגד אלוהיו למרות ההכרה שמאבק זה הוא חסר סיכוי. דמותו של לוציפר הוצגה גם במגוון רחב של סרטים, סיפורי קומיקס ומשחקי מחשב. הוא מוצג לעתים כמפלצת אימתנית ומעוררת-אימה, ולעתים דווקא כאדם מעודן ומתוחכם, המשתמש בערמה, ולא באלימות, כדי להשיג את מטרותיו. כמו כן, נפילתו של לוציפר ומלחמתו באלוהים היא נושא נפוץ לשירים במוזיקת המטאל ובייחוד בסוגת האקסטרים מטאל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]