אהרן פלדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב אהרון פלדמן

הרב אהרן פלדמן (נולד י"א בשבט ה'תרצ"ב, 18 בינואר 1932) ראש ישיבת נר ישראל בבולטימור, מרילנד, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בארצות הברית לרב יוסף חיים ושיינא גולדה פלדמן. אביו היה אחרון הרבנים האורתודוקסים הרשמיים בבולטימור. למד בישיבת בית התלמוד בארצות הברית, ולמד בחברותא עם ראש הישיבה הרב אריה לייב מאלין. כמו כן למד בישיבת נר ישראל בראשות הרב יעקב יצחק רודרמן וכן נחשב לתלמיד מובהק של הרב יצחק הוטנר.

בשנת תשכ"א (1961) עלה לישראל והתגורר כשתים עשרה שנה בבני ברק, שם למד בכולל חזון איש. בשנים אלו התקרב לרב יעקב ישראל קנייבסקי (ה"סטייפלר") והרב אלעזר מנחם שך. בשנת תשל"ג עקר לירושלים ושימש כראש המחלקה ליוצאי ארצות הברית בישיבת אור שמח.

שימש גם כמשגיח בישיבת בית התלמוד בישראל.

בשנים תשנ"ב-תשנ"ד כיהן כראש כולל לאברכים אמריקאים בירושלים, בבית המדרש של ישיבת כנסת בית אהרן שבראשות מחותנו הרב אפרים זוריבין.

עם הקמת ישיבת באר התורה בקיץ תשנ"ד, בידי חתנו הרב גבריאל יוסף לוי, התמנה כנשיא הישיבה.

בשנת 2001 נקרא לשמש כראש ישיבת נר ישראל בבולטימור. בשנת תשס"ה והתארח אצל הנשיא ג'ורג' ווקר בוש עם עוד 15 רבנים לדיון בלתי רשמי בבית הלבן בענייני החינוך התורני‏[1].

השקפותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשס"ג התפרסמה תשובה שלו שבה כתב שה"משיחיים" בקרב חסידי חב"ד אינם כופרים גמורים, אולם אלה מביניהם אשר מאמינים שרבי מנחם מנדל שניאורסון הוא חלק אלוהי עטוף בגוף הם כופרים גמורים ולא ניתן לצרפם למנין[2]

בשנת תשס"ה יצא בביקורת חריפה על הרב נתן סליפקין ותמך באיסור שיצא נגד ספריו.

בשנת תשע"ג עורר סערה כשכינה את חבר הכנסת דב ליפמן "רשע", המנסה לכפות שינויים במערכת החינוך התורני ללא התייעצות עם גדולי התורה[3]. מאוחר יותר חזר בו ואמר כי הוא מאמין שכוונותיו של ליפמן הן "לשם שמים"‏[4].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יד לפאה, י"ד סימנים בבאור עניינים חמורים במסכת פאה והלכות מתנות עניים - בני ברק תשכ"ז
  • שלש שלומות הן: אושר בנשואין על פי התורה, ירושלים תשנ"ג
  • רוח המושל: ביאורי אגדות חז"ל רבה בר בר חנה וסבי דבי אתונה ועוד, על פי הגאון מווילנא בספרו "פירוש על כמה אגדות, ירושלים תשנ"ז
  • the eye of the storm (בעין הסערה), השקפת התורה על מאורעות ותופעות הזמנים המודרניים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]