רבה בר בר חנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבה בר בר חנה
לידה סוף המאה ה-3
מקום פעילות בבל וארץ ישראל
שנות הפעילות דור שלישי לאמוראים 
רבותיו רבי יוחנן
בני דורו רב יהודה
צאצאים רב יצחק בריה דרבה בר בר חנה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבה בר בר חנה היה אמורא, בן הדור השלישי של האמוראים. חי בסוף המאה ה-3, נולד בבבל והיה תלמידו של רבי יוחנן. לאחר פטירת רבו, קיבל את מרותו של ממשיך דרכו - רבי אלעזר.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אחיו רב יצחק בר בר חנה[3].

רבה בר חנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי חלק מהדעות היה רבה בר בר חנה בנו של רבה בר חנה, אך לפי אחרות מדובר באותו אדם, ושמו השתבש בתלמוד.[4]

אודות רבה בר חנה ידוע שהיה תלמידו ובן אחיו של רבי חייא,[5] ועמו עלה לארץ ישראל, בה למד יחד עם רב (שהיה בן דודו[6]).[7] הוסמך על ידי רבי יהודה הנשיא.[8] אחד מתלמידיו הוא רב חננאל.[9]

אמרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ירושלים ליריחו עשר פרסאות... עיזים שביריחו היו מתעטשות מריח הקטורת, נשים שביריחו אינן צריכות להתבשם מריח הקטורת (ריח הקטורת עובר את המרחק מבית המקדש ליריחו ונדבק בהן), כלה שבירושלים אינה צריכה להתקשט מריח הקטורת"[10].
  • "למה נמשלו דברי תורה כאש... לומר לך: מה אש אינו דולק יחידי (לפי הסבר רש"י, צריך כמה גזרי עץ ביחד כדי שתדלק), אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי" (ללא חברותא)[11]

מפורסמים מעשי הגוזמאות שסיפר, המופיעים במסכת בבא בתרא (דף ע"ג, עמוד ב' עד דף ע"ד, עמוד א'.), ונקראים "אגדות רבה בר בר חנה". מפרשי אגדות התלמוד המסורתיים כגון המהרש"א והרב קוק, שכתב פירוש על אגדות אלו שמופיע במאמרי הראי"ה, פירשו אותן כאלגוריה על תולדות עם ישראל. רבי נחמן מברסלב פירש אגדות אלו על דרך הקבלה.[12] רבי נחמן סיפר כי בשובו מארץ ישראל נגלה אליו חיזיון בו הופיע רבה בר בר חנה, שביאר לו את הפירושים האמיתיים לאגדותיו.

    • "אני ראיתי ראם בן יומו שהיה כהר תבור, ואורך צווארו כהר תבור ארבע פרסאות (גרסה אחרת - ארבעים פרסאות[13]), ובית מרבעת ראשו פרסא וחי. הטיל גללים וסתם את הירדן"[14].
    • "אני ראיתי צפרדע שהייתה כמגדל הגרוניא (מגדל מסוים). בא תנין ובלעה. בא עורב ובלע את התנין ועלה וישב בראש האילן. בוא וראה כמה גדול כוחו של אותו אילן.
      אמר רב פפא בר שמואל: 'אלמלא הייתי שם, לא הייתי מאמין'" (שם)
    • "פעם אחת היינו מהלכים בספינה וראינו דג שעלה חול על גבו וקנים גדלים עליו. סבורים היינו – יבשה היא. עלינו ואפינו ובשלנו על גבו. כשחם גבו של הדג – נתהפך... ואלמלא הייתה הספינה קרובה – היינו טובעים" (שם)
    • "פעם אחת היינו מהלכים בספינה. הלכה הספינה בין סנפיר לסנפיר של דג אחד שלושה ימים ושלושה לילות... שמא תאמר הספינה לא הייתה קלה בהליכתה ? ... כשהפרש זרק חץ אחריה הקדימתו" (שם, ויש שם עוד גוזמאות על עולם הטבע)
    • "אמר לי (ערבי): בוא ואראך בלועי קורח (אנשי קורח שנבלעו באדמה). הלכתי וראיתי שני סדקים ועשן עולה מהם... אמר לי:'תן אזנך, מה אתה שומע ?' ושמעתי שהיו צווחים: 'משה ותורתו אמת והן בדאין'".[15]
    • "אמר לי אותו הערבי: בוא ואראך מקום שארץ ושמים נושקים זה לזה. הלכתי וראיתי הרקיע שהוא עשוי חלונות חלונות. נטלתי סלי והנחתיו בחלון הרקיע, ועד שגמרתי את תפלתי – בקשתיו ולא מצאתיו. אמרתי:'יש גנבים כאן ?' אמר לי הערבי:זהו הגלגל החוזר ברקיע. המתן עד למחר ותמצאנו (כלומר, השמים מסתובבים וישובו למקומם למחרת)".

משפחת רבי חייא[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישה אחרת
 
 
 
 
אבא בר אחא כרסלא
 
 
 
 
 
 
 
 
אמא של רבי חייא
 
 
 
 
איש אחר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איבוחנהשילאמרתארבי חייא
 
יהודיתאימא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבה בר חנהרביהודהחזקיהטויפזיאושעיה?[א]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבה בר בר חנה?חייאאיבובת (אנונימית)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אייבוחזקיה
  1. ^ עיינו "תולדות תנאים ואמוראים", ערך רבי אושעיה ברבי חייא

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ל"ו, עמוד ב'.
  2. ^ מוזכר גם בתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ג, עמוד ב'.
  3. ^ מוזכר בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף נ"ב, עמוד א'; מסכת יומא, דף ע"ז, עמוד ב'.
  4. ^ מרדכי מרגליות (עורך), הערך "רבה בר חנה", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת יבנה וספרי חמד, מהדורה מחודשת בידי יהודה איזנברג, 2006, כרך ב, עמ' 312..
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ט"ז, עמוד ב'.
  6. ^ חנה, היה אחיו (לפחות מאב) של איבו, אביו של רב
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מ"ד, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"א, עמוד א'.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ה', עמוד א'.
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף י"ט, עמוד א'.
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ל"ט, עמוד ב'
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ז', עמוד א'
  12. ^ ליקוטי מוהר"ן, תורה ב-יד
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קי"ג, עמוד ב'.
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ע"ג, עמוד ב'.
  15. ^ תרגום של תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ע"ד, עמוד א'
    יעקב צ. מאירפרשת השבוע - עקרונות הצדק של הגיהנום, באתר הארץ, 7 ביוני 2013