קבר הבאבא סאלי

קבר הבאבא סאלי
הדלקת נרות בציון הבבא סאלי
הדלקת נרות בציון הבבא סאלי
מידע כללי
סוג מאוזוליאום עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם באבא סאלי עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום נתיבות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ? – 8 בינואר 1984
תאריך פתיחה רשמי 8 בינואר 1984 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אבי צרפתי
קואורדינטות 31°25′49″N 34°35′08″E / 31.43035°N 34.58551111°E / 31.43035; 34.58551111
babasali.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הקבר מבחוץ
קבר באבא סאלי - פנים גברים
הילולת הבבא סאלי טרם הקמת הציון

קבר הבאבא סאלי הוא מתחם שבו קבור רבי ישראל אבוחצירה, הידוע בכינוי "הבאבא סאלי", והוא הבולט שבקברי הצדיקים בדרום ישראל. המקום משמש כמקום תפילה ועלייה לרגל, בפרט בקרב בני עדות המזרח ותושבי הדרום.

מבנה ומיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבר נמצא בעיר נתיבות, שבה חי הבאבא סאלי ב-14 שנותיו האחרונות. על הקבר בניין גדול, שבדומה לשאר המוסדות על שם הבאבא סאלי תוכנן בשילוב סגנון בנייה מרוקאי, על ידי האדריכל אבי צרפתי. סביב לקבר נבנה פארק בצורת חמסה. הבניין מחולק לשניים: צד לגברים וצד לנשים, כשבכל צד מתאפשרת גישה לקבר. את האתר מנהלת עמותת "קרן להנצחת בבא סאלי"[1].

סביב הקבר התפתחה תעשייה של מכירת קמעות ומזכרות[2]. אבנים שנלקחות מחצר הקבר נמכרות כקמעות תמורת מאות שקלים[3].

מדי שנה בד' בשבט, יום השנה לפטירתו של הבאבא סאלי, מתקיימת בקבר הילולה המונית, המושכת רבבות מבקרים, בהם רבנים, אישי ציבור ופוליטיקאים[4]. מדי שנה פוקדים את הקבר כרבע מיליון איש. עלייה לרגל נוספת מתקיימת בל"ג בעומר[5].

בסמוך לקברו של רבי ישראל אבוחצירא נמצא קברו של רבי שלום איפרגן ("הבאבא שלום"). הקרבה בין שני הקברים המהווים מוקד עלייה לרגל, הפכה ליריבות בין שתי החצרות – חצר ה"באבא ברוך", בנו של הבאבא סאלי, וחצרו של רבי יעקב איפרגן ("הרנטגן"), בנו של הבאבא שלום. היריבות הובילה את נציגי החצרות לבתי משפט בסכסוך מתוקשר על נושאי קרקעות והתנגשויות אינטרסים[6].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת שנפטר הבאבא סאלי הוא נקבר בקבר פשוט, בקצה הצפון מזרחי של בית העלמין בנתיבות. וכבר עם פטירתו החלו חסידיו לעלות לרגל למקום ולהשתטח על קברו. קבוצה של חסידיו דאגה שאש תמיד תדלק בסמוך[7].

ביום השנה הראשון לפטירתו, בינואר 1985, נערכה לראשונה ההילולה לזכרו. מעל הקבר נבנה מבנה עם כיפה בצורת "מקאם". עיריית נתיבות השקיעה 60 מילין שקלים בהכשרת חניונים והקמת 60 דוכנים למכירת מזון ותשמישי קדושה[8]. כבר בהילולה הראשונה השתתפו 250 אלף בני אדם[9].

ביום השנה השני לפטירתו, בינואר 1986, בעת ההילולה, פרצה תיגרה המונית בין חסידי הרב ברוך אבוחצירא לתומכיו של הרב אלעזר אבוחצירא, בניסיון לקבל את החזקה במקום. תומכיו של הרב אלעזר הפסידו במאבק ולא קיבלו חזקה[10]. המאבק בין השניים פרץ במסגרת מלחמת ירושה על כיסאו של הבאבא סאלי[11], כאשר הבן ברוך אבוחצירא טען שהוא ממשיך דרכו, אך רוב המשפחה צדדה ברב אלעזר נכדו, שהייתה לו תדמית טובה יותר מדודו ברוך אבוחצירא, שהיה בעל עבר פלילי[12]. גם עיתון "המודיע" תמך בפומבי ברב אלעזר[13].

בהילולה הרביעית, בינואר 1988, השתתפו ראש הממשלה יצחק שמיר, סגנו דוד לוי, שר הדתות זבולון המר והרב הראשי מרדכי אליהו, וראש מועצת נתיבות קרא להפוך את ההילולה לאירוע ממלכתי[14]. המארגנים ציפו ל-250 אלף איש, אך רק כ־50 אלף איש הגיעו, עקב מזג האוויר הסוער[15]. לקראת ההילולה החמישית, הבטיח הרב ברוך אבוחצירא כי השמש תזרח בהילולה, וביקש מהציבור להגיע למקום בכל מקרה[16]. למרות ההבטחה שנתן הרב אבוחצירא, מזג האוויר היה סוער[17].

באפריל 1989 סגר הרב ברוך אבוחצירא את האתר, בעקבות סכסוך עם המועצה המקומית. לטענתו המועצה לא סיפקה שירותי ניקיון ותחזוקה לציון הקבר וסביבתו, כפי שהבטיחה לו, והוא נאלץ לממן את התחזוקה מכיסו הפרטי[18]. לאחר מספר ימים הושגה פשרה והקבר נפתח[19], לאחר שהמועצה המקומית הסכימה להחכיר את קרקע המתחם לעמותה של הרב ברוך, תמורת תשלום סמלי של שקל אחד לשנה[20]. באפריל אותה שנה הוגש כתב אישום נגד חברי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, לאחר שנתנו אישור להגדלת המבנה סביב הקבר, שלא כדין ותוך חריגה מסמכות[21]. חברי הוועדה אישרו את המבנים, לאחר שהוקמו שלא כחוק, ללא היתר בנייה[22].

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 תרמה קרן קיימת לישראל כסף לטובת הקמת פארק, מצידו הצפוני של המתחם, בשם "פארק באבא סאלי"[23]. באותן השנים גם נבנתה שכונת מגורים סמוך למתחם, בשם קריית הבאבא סאלי[24].

בינואר 2006 הותקנו במתחם מצלמות רשת המשדרות 24 שעות ביממה, והושק שירות המאפשר לשלוח באמצעות האינטרנט תפילה או בקשה סלולרית לברכה[25].

בינואר 2009 נפל טיל גראד, שנורה מרצועת עזה, ליד הקבר, אולם איש לא נפגע ולא נגרם נזק[26].

באפריל 2017 אושרה תוכנית, שיזם שר הפנים אריה דרעי, לשיפוץ ושדרוג המתחם בהשקעה של כ-15 מיליון שקל[27]. במרץ 2018 אישר משרד התיירות הקצאה של 2 מיליון שקל לפרויקט, בנוסף ל-7.2 מיליון שקל שאישרה קודם הממשלה[28]. הקרן להנצחת הבאבא סאלי מבקשת לגייס את יתרת התקציב, בסך שמונה מיליון שקלים, מתרומות וממכירת אבנים מציון הקבר[29]. באפריל 2018, הודיעה קק"ל כי תקצה 10 מיליון שקל לשיפוץ פארק באבא סאלי[30].

ב-29 בדצמבר 2021, החליטה משטרת ישראל על צו איסור ההילולה הקרובה בגלל חוסר יכולת שמירת ביטחון המשתתפים, וחשש מאסון דומה לאסון מירון (2021), שהתרחש בהילולת רבי שמעון בר יוחאי[31] כבר יום למחרת, עקב סערה ציבורית ובעקבות בדיקה מחודשת, הוחלט לקיים את ההילולה אך במגבלות הקורונה והוראות המשטרה[32].

ביקורת על העלייה לקבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהבה גלאון התנגדה לחיוב חיילים לבקר בקברו של הבאבא סאלי והגדירה זאת כסגידה לקברים. היא כתבה כי "צה״ל מתיישר עם גופים קיצונים שמנסים להנחיל סגידה לקברים ואבנים במסווה של מורשת".[33]

גם בציבור החרדי יצאו נגד העלייה לקבר. הרב אלעזר מנחם מן שך מתח ביקורת קשה על הרב מרדכי אליהו שעלה לקבר וטען כי מדובר בעבודת אלילים.[34]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קברי צדיקים בארץ ישראל בהוצאת כרטא - בערך קבר הבאבא סאלי.
  • הדס שדר וליאת ורדי, מתחם הבבא סאלי בנתיבות כבבואה חברתית, מעבר להלכה, עמ' 400-371.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קבר הבאבא סאלי בוויקישיתוף
  • Erika Tritle and Mirjam Lücking, ​Baba Sali Site Visit, The Center for the Study of Conversion and Inter-Religious Encounters, January 9, 2019

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלעזר לוין, ‏עיסקת הביטוח של נכסי הבאבא סאלי: הנחה בפרמיה תמורת תפילה עבור הסוכן, באתר גלובס, 3 באוקטובר 2002
  2. ^ דוד חמואל, באבא ביזנס - הבאבא סאלי, סגולה לקידום מכירות. כסף גדול מתגלגל היום, בהילולה השנתית, מעריב, 21 בינואר 1988
  3. ^ אבן שנאספה מחצר קבר הבבא סאלי, באתר וואלה!‏, 23 בינואר 2007
  4. ^ לילי גלילי, עולים לקברו של הבאבא סאלי, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2003
    עידן יוסף, הבאבא ברוך: בשבוע הבא יהיה גשם גדול, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 28 בינואר 2009
  5. ^ ממן יוסי, תשס"ה, לראות מקרוב יותר, גלי עיון ומחקר 14, אוהלו, 70-81.
  6. ^ יניר יגנה, פיוס בנתיבות בין הרנטגן והבאבא ברוך, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2012
  7. ^ אורי בינדר, חסידי ה"באבא סאלי" נושקים האדמה שעל קברו, מעריב, 11 בינואר 1984
  8. ^ אמנון רבי, רבע מיליון יחגגו בהילולת הבבא-סאלי, חדשות, 22 בינואר 1985
  9. ^ אמנון רבי, קדוש, קדוש, קדוש, חדשות, 24 בינואר 1985
  10. ^ אמנון רבי, מלחמת באבא בבאבא, חדשות, 17 בינואר 1986
    סמי מיכאל, התקופה האפלה של היהדות, חדשות, 16 בינואר 1986
    ברוך נאה, בבא ברוך נגד בבא אלעזר, מעריב, 24 בינואר 1986
  11. ^ יעל פישביין, שניים אוחזים בבאבא סאלי, חדשות, 18 ביולי 1984
  12. ^ אורי בינדר, שניים אוחזים בירושת הצדיק "באבא סאלי", מעריב, 19 בינואר 1984
    יצחק לוינסון, מחפשים יורש לבאבא סאלי, חדשות, 11 במרץ 1984
    אמנון רבי, מי יישב על כסא הכבוד?, חדשות, 24 בינואר 1985
    אמנון רבי, קדוש, קדוש, קדוש, חדשות, 24 בינואר 1985
  13. ^ אמנון לוי, "המודיע": חרם על הבאבא-סאלי, חדשות, 8 בפברואר 1985
  14. ^ עמירם אזולאי, ראש מועצת נתיבות: להפוך ההילולה לאירוע ממלכתי, חדשות, 22 בינואר 1988
  15. ^ ההילולה: אלפים על קבר הבאבא סאלי, מעריב, 22 בינואר 1988
  16. ^ יצחק ג'קבי, מיכל קדם, הבאבא ברוך מבטיח: השמש תזרח בהילולה, חדשות, 9 בינואר 1989
  17. ^ רוני סופר, אלפים חגגו בהילולת הבאבא סאלי למרות מזג האוויר הסוער, מעריב, 10 בינואר 1989
  18. ^ יצחק ג'רבי, הרב אבו־חצירא החליט: קבר הבאבא סאלי ייסגר, חדשות, 10 באפריל 1989
    רוני סופר, "קבר הבאבא סאלי שייך לעם ישראל. זה אבסורד שסוגרים אותו", מעריב, 11 באפריל 1989
    רוני סופר, הבאבא ברוך סגר את אתר הבאבא סאלי, מעריב, 10 באפריל 1989
  19. ^ יצחק גקרבי, מיכל קדם, קבר הבאבא סאלי ייפתח מהיום עד החלטת בג״ץ, חדשות, 11 באפריל 1989
  20. ^ יצחק ג'רבי, אח יא באבא, איזה צרות, חדשות, 20 במאי 1992
  21. ^ מיכל קדם, יוגשו אישומים נגד חברי הוועדה המקומית בנתיבות שהתירו בנייה בקבר הבאבא סאלי, חדשות, 22 ביוני 1989
  22. ^ מיכל קדם, מבנים בחלקת קבר באבא סאלי מיועדים להריסה, חברי העמותה יועמדו לדין פלילי על בנייה בלתי חוקית, חדשות, 26 במרץ 1989
  23. ^ דליה טל, ‏לפרק, למכור, להפריט, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2001
  24. ^ גדי גולן, ‏נתיבות: עליית מחירים וביקוש לדירות ליד קבר הבאבא סאלי, באתר גלובס, 7 ביולי 2002
  25. ^ רוני שני, חדש: קבר הבאבא סאלי בשידור חי ברשת, באתר ynet, 30 בינואר 2006
  26. ^ יניר יגנה, הרבנים הבטיחו שהצדיקים יגנו על נתיבות, ואז נפל טיל גראד ליד קבר הבבא סאלי, באתר הארץ, 2 בינואר 2009
  27. ^ הילה שמר, סופר באבא: מתיחת פנים בהשראה מרוקאית לקבר הבאבא סאלי, באתר Xnet‏, 2 באפריל 2017
    שיפוץ קבר הבאבא סאלי באתר 103FM, 18 באפריל 2017
  28. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏כך "תרם" משרד התיירות 2 מיליון ש' לקבר הבבא סאלי, באתר גלובס, 13 במרץ 2018
  29. ^ יניר יגנה‏, הקרן להנצחת הבאבא סאלי תמכור אבנים – למימון שיפוץ המתחם, באתר וואלה!‏, 28 במאי 2017
  30. ^ שחר אילן, קק"ל תקצה 10 מיליון שקל לשיפוץ פארק הנושק לקבר הבאבא סאלי, באתר כלכליסט, 16 באפריל 2018
  31. ^ קוריאל, אילנה; מורג, גלעד; נחשוני, קובי (2021-12-29). "המשטרה אסרה את קיום הילולת הבאבא סאלי, איומים מצד החרדים להפר את הצו". Ynet. נבדק ב-2021-12-29.
  32. ^ נחשוני, קובי; קוריאל, אילנה (2021-12-30). "תחת הגבלות: המשטרה אישרה את קיום הילולת הבבא סאלי". Ynet. נבדק ב-2021-12-30.
  33. ^ אדר תשע"ב / 2012 – ממזרח שמש
  34. ^ נח זבולוני, הרב שך: הרב אליהו נותן יד לעבודה זרה, דבר