אוטופלואורסצנציה
אוטופלואורסצנציה (באנגלית: Autofluorescence) היא פליטת אור טבעית של מבנים ביולוגיים בהם מיטוכונדריה וליזוזומים, אשר מתרחשת כאשר מבנים אלה בולעים אור. משמשת על מנת לזהות אור בסמנים פלאורסצנטיים שנוספו באופן מלאכותי (פלואורופורים).
המולקולות האוטופלואורסצנציות הנפוצות ביותר הן NADPH (אנ') ופלאבינים. המטריצה החוץ-תאית יכולה גם היא לתרום לאוטופלואורסצנציה בזכות המאפיינים הבסיסיים של קולגן ואלסטין.
בדרך כלל, חלבונים המכילים כמות מוגברת של חומצות אמינו מסוג טריפטופן, טירוזין ופנילאלנין מראים מידה מסוימת של אוטופלואורסצנציה.[1]
אוטופלואורסצנציה מתרחשת גם בחומרים לא ביולוגיים המצויים בסוגים של ניירות ושל טקסטיל.
מיקרוסקופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוטופלואורסצנציה יכולה להיות בעייתית במיקרוסקופיה פלואורסצנצטית. צביעות פולטות אור (כגון נוגדנים פלואורסצנטים) מיושמות על דגימות כדי לבצע הדמיה של מבנים ספציפיים.
אוטופלואורסצנציה מפריעה לזיהוי של אותות פלואורסצנטיים ספציפיים, במיוחד כאשר אותות המטרה עמומים - היא גורמת למבנים אחרים ממבנה המטרה להיראות.
במיקרוסקופים מסוימים (בעיקר מיקרוסקופים קונפוקליים), ניתן לבצע שימוש בזמני מחצית חיים שונים של מצבי העירור של הסמנים הפלואורסצנטים שנוספו והמולקולות האנדוגניות כדי להמנע מלכלול את רוב האוטופלואורסצנטיה.
במקרים אחדים, אוטופלורוסצנטיה עשויה להאיר את מבני המטרה, או לשמש אינדיקטור אבחוני שימושי.
לדוגמה, אוטופלואורסציה תאית יכולה לשמש כאינדיקטור לציטוטוקסיות ללא צורך בהוספת סמנים פלואורסצנטים.[2]
ניתן להשתמש באוטופלואורסצנציות של העור כדי למדוד את רמת תוצרי הגליקציה המתקדמים (AGEs), שרמתם הגבוהה מאפיינת מהלך של מספר מחלות אנושיות.[3]
מערכות הדמיה אופטיות המשתמשות בהדמיה רב-ספקטרלית יכולות להפחית את אובדן האות הנובע מאוטופלואורסצנציה על ידי הוספת יכולות ריבוב.[4]
מיקרוסקופ רזולוציית העל SPDM חשף אובייקטים תאיים אוטופלואורסצנטים שאינם ניתנים לזיהוי בתנאי הדמיה פלורוסנטיים קונבנציונליים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Menter, Julian M. (2006). "Temperature dependence of collagen fluorescence". Photochemical & Photobiological Sciences. 5 (4): 403–410. doi:10.1039/b516429j. PMID 16583021.
- ^ Fritzsche, M.; Mandenius, C.F. (בספטמבר 2010). "Fluorescent cell-based sensing approaches for toxicity testing". Anal Bioanal Chem. 398 (1): 181–191. doi:10.1007/s00216-010-3651-6. PMID 20354845.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^
Gerrits, E.G.; Smit, A.J.; Bilo, H.J. (במרץ 2009). "AGEs, autofluorescence and renal function". Nephrol. Dial. Transplant. 24 (3): 710–713. doi:10.1093/ndt/gfn634. PMID 19033250.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Mansfield, James R.; Gossage, Kirk W.; Hoyt, Clifford C.; Levenson, Richard M. (2005). "Autofluorescence removal, multiplexing, and automated analysis methods for in-vivo fluorescence imaging". Journal of Biomedical Optics. 10 (4): 041207. Bibcode:2005JBO....10d1207M. doi:10.1117/1.2032458. PMID 16178631.