אוסטרוב ויילקופולסקי

**אוסטרוב ויילקופולסקי**
**Ostrów Wielkopolski**
סמל אוסטרוב ויילקופולסקי סמל אוסטרוב ויילקופולסקי	דגל אוסטרוב ויילקופולסקי דגל אוסטרוב ויילקופולסקי
	נוף של מרכז העיר
	נוף של מרכז העיר
מדינה	פולין
פרובינציה	פולין גדול
ראש העיר	באטה קלימק (Beata Klimek)
תאריך ייסוד	1711
שטח	41.9 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	70,725 (31 במרץ 2021)
קואורדינטות	51°39′N 17°42′E / 51.65°N 17.7°E
אזור זמן	UTC +1
	http://umostrow.pl
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי אוסטרוב ויילקופולסקי

אוסטרוב ויילקופולסקי (פולנית: Ostrów Wielkopolski, גרמנית: Ostrowo, לטינית: Ostrovia) היא עיר במרכז פולין, בפרובינציית פולין גדול. העיר יושבת על גדות הנהר פרוסנה, וחשיבותה בעיקר היסטורית ותעשייתית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסטרוב ויילקופולסקי הפכה לעיר במאה ה-17, למרות שהוזכרה כבר כעיר רשמית בשנת 1404. בעקבות מעמדה הירוד, שריפות, מגיפות ומחלות בנוסף לקיפאון כלכלי שהחל במאה ה-16 ביקשו תושבי העיירה להפוך אותה לכפר אך ראש העיירה, האציל, יאן יז'י פשבנדובסקי (Jan Jerzy Przebendowski) התנגד לכך ובשנת 1714 השיג מהמרשל המלכותי הפולני, פרנצ'ישק ביילינסקי (Franciszek Bieliński), הכרה מחודשת במעמדה כעיר.

משפחת אצולה בשם רדזיוויל לקחה את העיר תחת חסותה והשקיעה בה רבות. בעקבות זאת החלה תקופת שגשוג וצמיחה ואף הוקמה תחנת רכבת מרכזית שהייתה נקודת מפנה חשובה בהתפתחותה של העיר ועזרה לייצב את מעמדה בזירה המקומית והארצית.

בתקופת החלוקה ובין שתי מלחמות העולם, הפכה אוסטרוב ויילקופולסקי למרכז חשוב לתנועות לאומניות והיוותה נדבך חשוב במהפכת האזרחים בשנת 1918.

לאחר 2 מלחמות העולם, המשיכה העיר לגדול ולצמוח כאשר הוכפל מספר תושבי העיר, בתים ראוותניים נבנו והחלה בניית קו רכבת מודרנית.

מלחמת העולם ה-2[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן מלחמת העולם השנייה, הוקם בעיר מחנה עבודה נאצי בשם: Staatspolizeistelle Litzmannstadt Arbeitserziehungslager Ostrowo שם נספו כ-193 בני אדם. תושבי אוסטרוב ויילקופולסקי היו אחד הריכוזים הגדולים של מתנגדי נאצים בפולין גדול.

בשנת 1941 לאחר שהמשטרה החשאית, הגסטפו, איתרו את בסיסה של המחתרת המזוינת בעיר פוזנן, מפקדיה הועברו אל העיר אוסטרוב.

בין מלחמות העולם חיו באוסטרוב כ-1,500 יהודים – כשליש מתושביה. רובם התפרנסו מתעשיית ההלבשה וממסחר. יהודים שלטו בענף המאפיות בעיירה. יהודי אוסטרוב קיימו מוסדות עזרה הדדית: קופת גמ"ח, אגודת הלוואה וחיסכון, סיוע רפואי לנזקקים ומטבח ציבורי. רוב הזרמים הפוליטיים היהודיים היו מיוצגים בעיירה: המפלגות הציוניות, אגודת ישראל והבונד.

הגרמנים כבשו את אוסטרוב בשבוע הראשון של ספטמבר 1939. כעבור ימים מספר התפנו ממנה הגרמנים והצבא הסובייטי נכנס אליה, אך נסוג מזרחה בסוף החודש על-פי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ, והגרמנים שבו לאוסטרוב. בשבועות אלו נמלטו צעירים יהודים לאזור השליטה הסובייטי במזרח פולין. בימים הראשונים לכיבוש נשללו מהיהודים זכויותיהם, עסקיהם הוחרמו, והם נתבעו לשלם כופר גבוה. נאסר עליהם לבוא במגע עם לא-יהודים והם חויבו לשאת סרט זרוע לבן שעליו האות J; לאחר מכן הומר הסרט במגן דוד צהוב. נאסר עליהם ללכת על המדרכות ולהיות מחוץ לבתיהם אחרי שש בערב.

בסוף 1939 הוקם באוסטרוב יודנרט, ולאחר מכן הועברו היהודים לגטו. במאי 1940 היו בעיירה יותר מ-3,330 יהודים, אחרי שגורשו אליה יהודים מכפרים סמוכים. ב-1941 הובאו לגטו 500 מגורשים מלוברטוב (Lubartow), ובין דצמבר 1941 למאי 1942 הובאו לגטו עוד כ-1,200 יהודים מפוזנן (Poznan), לובלין, סלובקיה וצ'כיה. בגלל הצפיפות הגדולה בגטו פרצו בו מגפות.

הגטו חוסל באוקטובר 1942. החולים והקשישים נורו במקום, ויתר התושבים גורשו למחנות ההשמדה סוביבור ובלז'ץ בידי אנשי ס"ס, ז'נדרמים גרמנים ושוטרים אוקראינים. צעירים רבים ברחו מהגטו לפני הגירוש. רובם הצטרפו ליחידות פרטיזנים של "ארמייה לודובה", והיו שמצאו מסתור בכפרים סמוכים.