שלזיה תחתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלזיה תחתית (פרובינציה)
dolnośląskie
POL województwo dolnośląskie COA.svg
סמל שלזיה תחתית
POL województwo dolnośląskie flag.svg
דגל שלזיה תחתית
Wroclaw 1.jpg
Castle Fürstenstein.JPG
Czarny Kocioł Jagniątkowski, Karkonosze.jpg
Widoczek 10062005 2.jpg
Wrocław - Jahrhunderthalle1.jpg
בכיוון השעון: העיר העתיקה של ורוצלב, הפארק הלאומי קרקונושה (Karkonoski Park Narodowy), אולם המאה בוורוצלב, הרי סטוובה, וטירת קשיאש (Zamek Książ)
מדינה פוליןפולין  פולין
חבל ארץ שלזיהשלזיה  שלזיה
בירת הפרובינציה ורוצלב
תאריך ייסוד 1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 19,947 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בפרובינציה 2,908,457 (2014)
 ‑ צפיפות 146 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות 51°05′N 16°24′E / 51.083°N 16.400°E / 51.083; 16.400קואורדינטות: 51°05′N 16°24′E / 51.083°N 16.400°E / 51.083; 16.400
אזור זמן UTC+1
אתר רשמי

לחצו כדי להקטין חזרה

פומרניה המערבית פומרניה (פרובינציה) ורמיה-מזוריה פודלסיה לובלין (פרובינציה) פודקרפאטי לובוש (פרובינציה) שלזיה תחתית אופולה (פרובינציה) שלזיה (פרובינציה) פולין קטן (פרובינציה) פולין גדול קויאוויה-פומרניה לודז' (פרובינציה) שוויינטוקז'יסקיה מזוביה דנמרק רוסיה ליטא בלארוס אוקראינה סלובקיה צ'כיה גרמניהDolnoslaskie in Poland.svg
אודות התמונה
(למפת שלזיה תחתית רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלזיה תחתיתפולנית: dolnośląskie) היא אחת משש-עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת בדרום-מערב פולין, וגובלת בצפון בווייוודות פולין גדול ולובוש, במזרח בווייוודה אופולה, בדרום בצ'כיה, ובמערב בגרמניה.

בירתה של שלזיה תחתית והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר ורוצלב, השוכנת במזרחה. ערים גדולות נוספות הן ולבז'יך, לגניצה וילניה גורה.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווייוודת שלזיה תחתית נושאת את שמו של האזור ההיסטורי "שלזיה", אשר הווייוודה יושבת במערבו. בפולנית מכונה האזור בשם Śląsk, בגרמנית שלזית Schläsing, בצ'כית Slezsko ובסורבית Šlazyńska. כל השמות מעידים לדעת רבים שהמקום נקרא על שמם של נהר והר הסלזה (Ślęza) - המצויים בתחומי אזור שלזיה, כארבעים קילומטרים דרומית לוורוצלב. יש חוקרים הטוענים שההר סלזה היה בעת הפרהיסטורית אזור מקודש דתית על ידי האוכלוסייה הפגאנית שבאזור.[1][2][3]

סברה אחרת, הפופולרית בעיקר בקרב חוקרים פולנים, קושרת את שלזיה למילה הסלאבית העתיקה ślęg או śląg, אשר משמעותה רטיבות ולחות, עדות אולי לתנאים האקלימים של האזור.[4] ובעוד זאת, בקרב חוקרים גרמנים רווחת במקומות רבים ההנחה שהשם של אזור שלזיה נגזר משמו של שבט בשם "סלינגים" (בלטינית: Silingae, ביוונית עתיקה: Σιλίγγαι), שבט גרמאני ונדלי שלזמן מה התיישב באזור שלזיה.[5][6]

לשם ווייוודה מתווספת המילה "תחתית" (Dolny), מאחר שהיא יושבת בחבל הארץ הנמוך יותר של שלזיה, ולא בזה הגבוה, המכונה "שלזיה עילית" (Górny Śląsk).

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה גאוגרפית, ההווייוודה שלזיה תחתית חופפת את חבל הארץ הגאוגרפי הנושא את שמה, שלזיה תחתית. חבל ארץ זה כולל את אגן ההיקוות של נהר האודר העליון והתיכון. נהר האודר מגיע אל שלזיה תחתית מהווייוודה השכנה אופולה שממזרח, וזורם מכיוון דרום מזרח לכיוון צפון מערב לאורך שלזיה תחתית. לאורך כל דרכיו הנהר מוזן ביובלים רבים המנקזים את מימי האזור כולו. בהמשכו, הנהר יוצא אל הווייוודה השכנה לובוש הגובלת עם שלזיה תחתית מצפון-מערב. סביב גדותיו של נהר האודר משתרע עמק רחב וארוך, בו מרוכזת עיקר האוכלוסייה של האזור. מצפון ומדרום לעמק נהר האודר אפשר למצוא גבעות רבות, ותנאי השטח המישוריים המאפיינים את כל אזור שלזיה תחתית הופכים לגבוהים יותר. צפונה מהגבעות שמצפון לנהר האודר מצוי המישור הגדול של אזור פולין גדול. דרומה מהגבעות שמדרום לנהר האודר מצוי רכס הרי הרי הסודטים, מקום המנוגד במיוחד לתנאי השטח בשאר האזורים בשלזיה תחתית. הרים אלו הם גבוהים במיוחד ביחס לאזור ומגיעים עד לגובה של כ-1,600 מטר.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת בוורוצלב, בירת הוויווידה, היא 9.1 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של -0.7 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 19.0 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 536.9 מ"מ.[7]


אזורים מוגנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלזיה תחתית יש שני פארקים לאומיים (Park Narodowy), שנים עשר פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-66 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).

פארקים לאומיים בשלזיה תחתית
תמונה סמל שם שטח (בקמ"ר) מחוז
Widoczek 10062005 2.jpg
LOGO PARKU NARODOWEGO GÓR STOŁOWYCH.svg
הפארק הלאומי הרי סטולוב
Park Narodowy Gór Stołowych
63 מחוז קלודצקו
Czarny Kocioł Jagniątkowski, Karkonosze.jpg
POL Karkonoski Park Narodowy Logo.svg
הפארק הלאומי קארקונוש
Karkonoski Park Narodowy
56 מחוז ילניה גורה
פארקי נוף בשלזיה תחתית
תמונה שם שטח (בקמ"ר) מחוז
North wall - mysterious wall.JPG
פארק הנוף קשיאש
Książański Park Krajobrazowy
31 מחוז ולבז'יך
Widok na Chełmy z N-E.jpg
פארק הנוף חלמי
Park Krajobrazowy Chełmy
159 מחוז יאבור
Dolina Bystrzycy, Okolice Jarnołtowa.JPG
פארק הנוף עמק ביסטריצה
Park Krajobrazowy Dolina Bystrzycy
700 מחוז מיליץ
Zwalone drzewo.jpg
פארק הנוף עמק ייזיארזייצה
Park Krajobrazowy Dolina Jezierzycy
85 מחוז וולוב
Lwówek Ślaski Bóbr2.JPG
פארק הנוף עמק בובר
Park Krajobrazowy Doliny Bobru
80 מחוז ילניה גורה
Widok z zygmuntowki.jpg
פארק הנוף הר סוביך
Park Krajobrazowy Gór Sowich
122 מחוז דז'רז'וניוב
Waligora walbrzyskie 01.jpg
פארק הנוף סודטים ולבז'יך
Park Krajobrazowy Sudetów Wałbrzyskich
64 מחוז ולבז'יך
Stawy Przemkowskie 1.JPG
פארק הנוף פז'מקוב
Przemkowski Park Krajobrazowy
223 מחוז פולקוביצה
Skalnik mit.JPG
פארק הנוף רודווי
Rudawski Park Krajobrazowy
157 מחוז יאבור
Ślężański P.K. szlak zielony 1.JPG
פארק הנוף שלזה
Ślężański Park Krajobrazowy
81 מחוז דז'רז'וניוב
Gory Bialskie z Czarnej Gory PL.jpg
פארק הנוף שניאז'ניק
Śnieżnicki Park Krajobrazowy
288 מחוז קלודצקו

הרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשרת ההרים הגבוהים ביותר בשלזיה תחתית
תמונה שם גובה (במטרים) מחוז
Sněžka-od-Černé-boudy2010b.jpg
סניאז'קה
Śnieżka
1602 מחוז ילניה גורה
Wielki Szyszak.jpg
ביאלקי שישאק
Wielki Szyszak
1509 מחוז ילניה גורה
Przełęcz Karkonoska3.JPG
סמוגורניה
Smogornia
1489 מחוז ילניה גורה
Veilchenstein summit.jpg
וואבסקי שְטְשְיט
Łabski Szczyt
1471 מחוז ילניה גורה
Mały Szyszak 2.jpg
מאווי שישאק
Mały Szyszak
1439 מחוז ילניה גורה
Śmielec 1.jpg
סמיאלץ
Śmielec
1424 מחוז ילניה גורה
Muzske kameny.jpg
צ'סקי קאמיאני
Czeskie Kamienie
1416 מחוז ילניה גורה
Śląskie Kamienie - Dívči Kameny.JPG
סלאסקי קאמיאני
Śląskie Kamienie
1413 מחוז ילניה גורה
Svorová hora.JPG
שארנה קופה
Czarna Kopa
1407 מחוז ילניה גורה
Tępy Szczyt.jpg
טפי שְטְשְיט
Tępy Szczyt
1387 מחוז ילניה גורה

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח תקופות היסטוריות של שלזיה תחתית
עד 880 שבטים סלאבים וגרמאנים
880-902 דוכסות מורביה הגדולה
902-960 שבטים סלאבים וגרמאנים
960-1025 המדינה הפולנית הראשונה
1025-1335
Alex K Kingdom of Poland-flag.svg
הממלכה הפולנית הראשונה
1335-1479 Flag of Bohemia.svg ממלכת בוהמיה
1479-1526
Flag of Hungary (1301-1382, rectangular).svg
ממלכת הונגריה
1526-1748 Flag of the Habsburg Monarchy.svg ממלכת הבסבורג
1748-1867 Flag of Prussia (1892-1918).svg ממלכת פרוסיה
1867-1871 Flag of the German Empire.svg הקונפדרציה הצפון-גרמנית
1871-1919 Flag of the German Empire.svg הקיסרות הגרמנית
1919-1933 Flag of Germany (3-2 aspect ratio).svg רפובליקת ויימאר
1939-1945 Flag of the German Reich (1935–1945).svg גרמניה הנאצית
1945-1989 Flag of Poland (1928-1980).svg הרפובליקה העממית הפולנית
החל מ-1989 Flag of Poland.svg הרפובליקה הפולנית השלישית
מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה.

בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שלזיה

ערים, יישובים ומחוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלזיה תחתית ישנם 91 ערים ועיירות.

הערים הגדולות בשלזיה תחתית
תמונה סמל שם אוכלוסייה (2014)[8] מחוז
1
Wroclaw-Rynek-7.2005.jpg
Herb wroclaw.svg
ורוצלב
Wrocław
633,105 עצמאי
2
Walbrzych-rynek.jpg
POL Wałbrzych COA.svg
ולבז'יך
Wałbrzych
117,264 עצמאי
3
Zdj T.Kuratewicz.jpg
Legnica herb.svg
לגניצה
Legnica
101,768 עצמאי
4
Hirschberg Jelenia Góra.JPG
POL Jelenia Góra COA 1.svg
ילניה גורה
Jelenia Góra
81,640 עצמאי
5
Lubin Ratusz.jpg
POL Lubin COA.svg
לובין
Lubin
74,886 מחוז לובין
6
Glogow kosciol Bozego Ciala.jpg
POL Głogów COA.svg
גלוגוב
Głogów
68,813 מחוז גלוגוב
7
PL Swidnica RynekIII.JPG
POL Świdnica COA.svg
שווידניצה
Świdnica
59,002 מחוז שווידניצה
8
BolesławiecRatusz.jpg
POL Bolesławiec COA.svg
בולסלבייץ
Bolesławiec
39,481 מחוז בולסלבייץ
9
City Hall in Oleśnica 01 (js).jpg
POL Oleśnica COA.svg
אולשניצה
Oleśnica
37,307 מחוז אולשניצה
10
Dzierżoniowski Ratusz z Wieżą, XV w..JPG
POL Dzierżoniów COA.svg
דְזֶ'רְז'וֹנְיוּב
Dzierżoniów
34,315 מחוז דז'רז'וניוב
11
Kościół par. MB Pocieszenia Oława, Pl. M. Kolbe.jpg
POL Oława COA.svg
אולאווה
Oława
32,278 מחוז אולאווה
12
Zgorzelec CENTRUM.jpg
POL Zgorzelec COA.svg
זגוז'לץ
Zgorzelec
31,716 מחוז זגוז'לץ
13
Góra Parkowa.jpg
POL Bielawa COA.svg
ביילבה
Bielawa
31,068 מחוז דז'רז'וניוב
14
Kłodzko p.jpg
POL Kłodzko COA.svg
קלודצקו
Kłodzko
27,919 מחוז קלודצקו
15
PL Jawor Rynek.JPG
POL Jawor COA.svg
יאבור
Jawor
23,857 מחוז יאבור
16
Świebodzice-kościół św Piotra i Pawła.jpg
POL Świebodzice COA.svg
שווייבודז'יצה
Świebodzice
23,175 מחוז שווידניצה
17
Nowa Ruda - widok z ratusza 01.jpg
POL Nowa Ruda COA.svg
נובה רודה
Nowa Ruda
23,114 מחוז קלודצקו
18
Polkowice - fotopolska.eu (270692).jpg
POL Polkowice COA.svg
פולקוביצה
Polkowice
22,553 מחוז פולקוביצה
19
Luban rynek 2006.jpg
POL Lubań COA.svg
לובן
Lubań
21,788 מחוז לובן
20
PL Kamienna Góra, centrum miasta.jpg
POL Kamienna Góra COA new.svg
קאמיינה גורה
Kamienna Góra
19,893 מחוז קאמיינה

מחוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלזיה תחתית ישנם 30 מחוזות, מתוכם ארבע ערים מחוזיות.

מחוזות שלזיה תחתית
Woj dolnoslaskie adm.svg
סמל שם אוכלוסייה (2014)[9] שטח (בקמ"ר) גמינות בירה
ערים מחוזיות
Herb wroclaw.svg
ורוצלב
Wrocław
633,105 293
POL Oława COA.svg
ולבז'יך
Wałbrzych
117,264 84
Legnica herb.svg
לגניצה
Legnica
101,768 56
POL Jelenia Góra COA 1.svg
ילניה גורה
Jelenia Góra
81,640 109
מחוזות רגילים
POL powiat kłodzki COA.svg
מחוז קלודצקו
Powiat kłodzki
164,155 1,643 14 קלודצקו
POL powiat świdnicki (dolnośląski) COA.svg
מחוז שווידניצה
Powiat świdnicki
160,658 742 8 שווידניצה
POL powiat wrocławski COA.svg
מחוז ורוצלב
Powiat wrocławski
129,576 1,116 9 ורוצלב
POL powiat lubiński COA.svg
מחוז לובין
Powiat lubiński
106,437 711 4 לובין
POL powiat oleśnicki COA.svg
מחוז אולשניצה
Powiat oleśnicki
106,167 1,049 8 אולשניצה
POL powiat dzierżoniowski COA.svg
מחוז דז'רז'וניוב
Powiat dzierżoniowski
104,285 478 7 דז'רז'וניוב
POL powiat zgorzelecki COA.svg
מחוז זגוז'לץ
Powiat zgorzelecki
92,799 838 7 זגוז'לץ
POL powiat bolesławiecki COA.svg
מחוז בולסלבייץ
Powiat bolesławiecki
90,295 1,303 6 בולסלבייץ
POL powiat głogowski COA.svg
מחוז גלוגוב
Powiat głogowski
90,194 443 6 גלוגוב
POL powiat trzebnicki COA.svg
מחוז טרזביצה
Powiat trzebnicki
83,176 1,025 6 טרזביצה
POL powiat oławski COA.svg
מחוז אולאווה
Powiat oławski
75,869 523 4 אולאווה
POL powiat ząbkowicki COA.svg
מחוז זאבקוביצה
Powiat ząbkowicki
67,614 801 7 זאבקוביצה שלזיה
POL powiat jeleniogórski COA.svg
מחוז ילניה גורה
Powiat jeleniogórski
65,069 628 9 ילניה גורה
POL powiat polkowicki COA.svg
מחוז פולקוביצה
Powiat polkowicki
63,185 779 6 פולקוביצה
POL powiat wałbrzyski COA.svg
מחוז ולבז'יך
Powiat wałbrzyski
57,620 430 9 ולבז'יך
POL powiat lubański COA.svg
מחוז לובן
Powiat lubański
55,919 428 7 לובן
POL powiat legnicki COA.svg
מחוז לגניצה
Powiat legnicki
54,929 744 8 לגניצה
POL powiat średzki (dolnośląski) COA.svg
מחוז שרודה
Powiat średzki
52,543 703 5 שרודה שלזיה
POL powiat jaworski COA.svg
מחוז יאבור
Powiat jaworski
51,949 581 6 יאבור
POL powiat wołowski COA.svg
מחוז וולוב
Powiat wołowski
47,475 675 3 וולוב
POL powiat lwówecki COA.svg
מחוז לוובק
Powiat lwówecki
47,120 709 5 לוובק שלזיה
POL powiat złotoryjski COA.svg
מחוז זלוטורייה
Powiat złotoryjski
44,893 575 6 זלוטורייה
POL powiat kamiennogórski COA.svg
מחוז קאמיינה
Powiat kamiennogórski
44,824 396 4 קאמיינה גורה
POL powiat strzeliński COA.svg
מחוז סטרזלין
Powiat strzeliński
44,322 622 5 סטרזלין
POL powiat milicki COA.svg
מחוז מיליץ
Powiat milicki
37,286 715 3 מיליץ
POL powiat górowski COA.svg
מחוז גורה
Powiat górowski
36,321 738 4 גורה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Zbigniew Babik: Najstarsza warstwa nazewnicza na ziemiach polskich w granicach średniowiecznej Słowiańszczyzny. Kraków: Uniwersitas, 2001, s. 274-276. ISBN 83-7052-597-0.
  2. ^ W.Korta, Spór o nazwę Śląska, "Sobótka" 41, 1986, s.165-186
  3. ^ "J.Udolph Der Name Schlesien, [w:] Studia Onomastica et Indogermanica Festschrift für F.Lochner v. Hüttenbach zum 65. Geburstag, Graz 1995, s.335-354
  4. ^ Rudolf Fischer. Onomastica slavogermanica. Uniwersytet Wrocławski. 2007. t. XXVI. 2007. str. 83
  5. ^ Jankuhn, Herbert; Beck, Heinrich et al., ed. (2006). "Wandalen". Reallexikon der Germanischen Altertumskunde (in German) 33 (2nd ed.). Berlin, Germany; New York, New York: de Gruyter. Da die Silingen offensichtlich ihren Namen im mittelalterlichen pagus silensis und dem mons slenz - möglicherweise mit dem Zobten gleichzusetzen [...] - hinterließen und damit einer ganzen Landschaft – Schlesien – den Namen gaben [...]
  6. ^ Jerzy Strzelczyk, "Wandalowie i ich afrykańskie państwo" p. 59, Warszawa 1992.
  7. ^ Dane Klimatyczne
  8. ^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci i miast, Dolnośląskie
  9. ^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci, wieku, województw i powiatów, dolnośląskie