קונין

**קונין**
**Konin**
סמל קונין סמל קונין	דגל קונין דגל קונין
	בית כנסת בקונין
מדינה	פולין
פרובינציה	פולין גדול
מחוז	קונין
תאריך ייסוד	1283
שטח	82 קמ"ר
גובה	88 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	69,858 (31 במרץ 2021)
קואורדינטות	52°13′39″N 18°15′41″E / 52.2275°N 18.261388888889°E
אזור זמן	UTC+1
	http://www.konin.pl
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי קונין

ערך זה עוסק בעיר בפולין. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קונין (פירושונים).

קונין (בפולנית: Konin) היא עיר מחוז בפרובינציית פולין גדול שבפולין, על גדות נהר ורטה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונין נוסדה במאה ה-12, ובסוף המאה ה-13 הוענקו לה זכויות עיר. במהלך המאות ה-14 וה-15 התפתחה העיר, ובתקופה זו נבנתה בה מצודה, והיא הוקפה בחומה. באמצע המאה ה-17 ובתחילת המאה ה-18 נפגעה העיר קשות כתוצאה מפלישת האימפריה השוודית.

בחלוקת פולין השנייה, בשנת 1793, נכללה העיר בתחום פרוסיה, ובשנת 1815 נכללה בתחום פולין הקונגרסאית. בשנת 1863, במהלך מרד ינואר, התרחשו בסמוך לעיר מספר קרבות בין המורדים הפולנים והגייסות הרוסיים.

מבחינה מנהלית קונין מהווה מרכז של נפה שכוללת 5 ערים (סלסין, גולינה, סומפולנו, ריכבאל וקלצ'ב) ו-9 מועצות אזוריות חקלאיות.

יהודי קונין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-15 נמנו בעיר כ-180 יהודים. כתוצאה משריפות, ממגיפות ומהגבלות מגורים, הצטמצם מספר היהודים בעיר במהלך המאה ה-17, ועד לסוף המאה ה-18 היו יהודי העיר כפופים לקהילת קאליש. מהמחצית השנייה של המאה ה-19 תרמו יהודי העיר חלק משמעותי בפיתוחה התעשייתי.

בין מלחמות העולם נמנו בעיר כ-3,000 יהודים, כרבע מתושביה, והתקיימה בה פעילות של אגודת ישראל, של המפלגות ציונית ושל הבונד. בשנת 1918 נפתח בעיר בית ספר מרשת יבנה.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כיבוש העיר בידי הגרמנים בתחילת ספטמבר 1939, שדדו אלו את רכוש יהודיה, ולאחר מכן ריכזו רבים מיהודיה בבית הספר היהודי, ממנו גורשו כ-1,100 יהודים לאוסטרובייץ קיילצקי. ביולי 1940 גורשו יתר יהודי העיר לגרודז'ייץ, לז'גוב ולזגורוב. מיישובים אלו נלקחו יהודי העיר, יחד עם יתר יהודי היישובים, לבורות ביערות קז'ימייז' ביסקופי, בהם נקברו חיים בבורות של סיד.

לאחר השלמת הגירוש הוקם בקונין מחנה עבודה, בו רוכזו כ-800 יהודים מהסביבה, אשר הועסקו בעבודות כפייה מפרכות, תוך רצח חלקם. יתר יושבי מחנה זה שולחו להשמדה בחלמנו. טרם השלמת חיסול המחנה, ערכו חלק מאנשיו פעולת מרי, בה הציתו חלק מצריפי המחנה.

מכ-3,000 יהודי העיר שרדו את השואה ושבו אליה 46 יהודים, אך אלו עזבו אותה תוך זמן קצר, עקב יחס עוין מצד האוכלוסייה הפולנית המקומית.