אוסנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןאוסנה
Ripe, ripening, and green blackberries.jpg
אוסנות (Rubus allegheniensis) בשלות, מבשילות ולא בשלות Rubus fruticosus Luc Viatour.JPG
פרח אוסנה (Rubus fruticosus)
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: ורדנאים
משפחה: ורדיים
סוג: פטל (Rubus)
תת־סוג: אוסנה (Rubus subg. Rubus)
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Rubus subg. Rubus
שמות נוספים

Rubs subg. Eubatus

אוסנה או אסנה היא פרי יער הגדל על שיחים ממינים שונים בסוג פטל (Rubus), בתת-הסוג Rubus subg. Rubus, או ממיני כלאיים בין מינים מתת-הסוג Rubus subg. Rubus ומתת-הסוג Rubus subg. Idaeobatus[1][2]. זהו השם העברי למונח הלועזי Blackberry[3][4]. בשימוש עממי, נקראת האוסנה לעיתים קרובות בשם פטל שחור[5]. עם זאת, שם זה אינו מדויק ועשוי ליצור בלבול, כיוון ש"פטל שחור" עשוי לתאר גם פטל (סוג) שצבעו שחור.

פרי האוסנה דומה לפטל (תת-סוג), אך ניתן להבדיל בין פטל לבין אוסנה בקלות יחסית: הצמדות המצעית (בסיס הפרח היוצא מהגבעול) אל הפרי מאפיינת את האוסנה בשונה מבפטל. כשפטל נקטף, המצעית נתלשת מהפרי ומשאירה "חור", בעוד שכשאוסנה נקטפת, המצעית נקטפת איתה[3][4].

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוסנה היא שיח קוצני רב-שנתי. פריה גדול יחסית, בגוון סגול כהה-שחור ומורכב מהרבה גרגרים קטנים בדומה לצורת הפטל. פרחי האוסנה, שצבעם לבן, פורחים באפריל-מאי והפרי מוכן לאסיף בחודשים יולי-אוגוסט. הפרי אכיל ונחשב למעדן, לפרי הבוסר טעם חמצמץ בעוד שהפרי הבשל הוא מתוק. חיות בר ניזונות מהפרי ומפיצות אותו. הפרחים מואבקים בין השאר על ידי דבורים. עוד שימוש של צמח האוסנה הוא כגדר חיה.

האוסנה נפוצה בצפון אמריקה, באירופה וברחבי העולם במיוחד סמוך למקורות מים. בארץ ישראל גדל מין דומה, Rubus sanctusפטל קדוש.

ערכים תזונתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 ספל אוסנה טרייה יש:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Maria Kinga Sobczyk, The Genomes of Rosaceous Berries and Their Wild Relatives, עריכה: Hytönen, T., Graham, J., Harrison, R., Springer, Cham, 2018, Compendium of Plant Genomes, פרק Phylogenetics of Fragaria, Rubus and Related Taxa, עמ' 11-23, מסת"ב 978-3-319-76020-9. (באנגלית)
  2. ^ K.E. Hummer, Blackberries and their hybrids, עריכה: H.K. Hall, R.C. Funt, CABI, 2017, Crop production science in horticulture, פרק Blackberries: an introduction, עמ' 1-16, מסת"ב 978-1-78064-668-8. (באנגלית)
  3. ^ 1 2 יונה שניר, אסנות וטיפוסי מכלוא שלהן, השדה ס"ו, 1985, עמ' 274-275
  4. ^ 1 2 שמואל זילכה, פירות גרגריים: תמונת מצב 2014, עלון הנוטע ס"ח, ארגון מגדלי הפירות בישראל, 2014, עמ' 32-36
  5. ^ ראו למשל: עוזי רביד, "פטל", בספר "בשומות וטעמים טבעיים" (היחידה לצמחי תבלין, מרפא ובושם, מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני); הודעת דוברות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר (2014).