אוקו מסינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוקו מסינג.
הבית בו גדל אוקו מסינג בכפר ליפה
העץ שניטע לזכר חסיד אומות העולם אוקו מסינג ביד ושם

אוקו הוגו אלברט מסינגאסטונית: Uku Masing;‏ 11 באוגוסט 1909 - 25 באפריל 1985) היה אתנולוג, תאולוג, משורר ובלשן אסטוני וחסיד אומות העולם. הוא נחשב כפוליגלוט והבין כ-65 שפות.

נעוריו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוגו אלברט מסינג נולד בכפר במחוז ראפלה למשפחת איכרים. בשנים 19211926 למד בבית הספר התיכון בטרטו. בסיום התיכון החל את לימודי התאולוגיה באוניברסיטת טרטו. לימודיו כללו מעבר ללטינית גם יוונית עתיקה, עברית, שפות שמיות, אשורית, פסיכולוגיה וספרות העת העתיקה. את לימודיו סיים ב-1930 וזכה במלגה ללימודים באוניברסיטאות ברלין וטובינגן. במשך שלוש שנות לימודיו בגרמניה העמיק ידיעותיו בתנ"ך ולמד מדעי היהדות, שפה ותרבות ערבית, אמהרית, שפות פולינזיות ושפות אינדיאניות.

מרצה באוניברסיטת טרטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסתיו 1933 זכה במשרת מרצה לשפות שמיות ותנ"ך באוניברסיטת טרטו וכן היה העורך של כתב העת התאולוגי. בסוף שנות ה-20 ובשנות ה-30 פרסם שירה, מסות, תרגומים וגם מחקרים מדעיים. בקרב האקדמאים והאינטליגנציה נחשב מסינג כמרצה מבריק אך אקצנטרי ונודע בשל דעותיו ההומאניות והאנטי-פשיסטיות. בשנת 1935, פרסם את קובץ השירה הראשון שלו "אל תוך מפרץ הגשמים" ("Neemed vihmade lahte"). יצירה זו זכתה לביקורות חיוביות מאוד ופירסמה אותו בקרב הקהל הרחב. ב-1936 כתב עבודה על הדקדוק של השפה העברית ובשנת 1937 פרסם את עבודת הדוקטורט שלו בהיקף של שני כרכים שעסקה בנביא עובדיה. מסינג נחשב כמייסד הפילוסופיה האנליטית באסטוניה. הוא הוזמן להרצות באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1939, אך פרוץ מלחמת העולם השנייה מנע ממנו את האפשרות להגיע לארץ ישראל.

במהלך המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן הכיבוש הנאצי, סירב מסינג ללמד באוניברסיטה והקדיש את כל מרצו להצלת חפצי אמנות וסממני תרבות יהודיים. איזידור לוין (Isidor Lewin) (אנ') היה תלמידו היהודי ושכנו של מסינג. מסינג החליט להסתיר אותו מפני הרשויות. הוא החביא אותו ויחד עם אשתו אחה (Eha) דאג לו למזון. על מנת לשמור בסוד את זהותו של לוין, הכין לו מסמכים מזויפים ואף מסר עדות שקר במטה הגסטפו. בכך סיכן את חייו ואת חיי משפחתו.

בכיבוש הסובייטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסובייטים סגרו את הפקולטה לתאולוגיה וכך נאלץ מסינג למצוא לו מעביד אחר. בשנים 19461964 שימש בתפקיד המזכיר המדעי של הכנסייה האוונגלית-לותרנית האסטונית וכמרצה במכון למדעי הדת. בנוסף הוא תרגם שירה, ספרות אירופית עתיקה וספרות מזרחית מ-20 שפות שונות לאסטונית. הוא זכה באסטוניה להוקרה רבה על תרגום התנ"ך מעברית לאסטונית. רוב השירה שכתב לאחר המלחמה פורסמה רק בארצות המערב.

לאחר המלחמה, היה מסינג חבר פעיל בוועדה אשר חקרה את פשעי הנאצים באסטוניה. בשנת 1970 הוענקו לאוקו מסינג ולאשתו אותות חסידי אומות העולם.

בשנות ה-70 וה-80 היה מעורב בפרסום עבודות מדעיות בנושא פולקלור פינו-אוגרי וקווקזי. בנוסף, היה מכותבי "האנציקלופדיה של האגדות", מיזם בשפה הגרמנית בהיקף של 12 כרכים.

הרומן היחיד שכתב בסוף שנות ה-30 "שחרור רפאנוי או שחפים בבית העלמין של האלים" ("Rapanui vabastamine ehk Kajakad jumalate kalmistul") יצא לאור רק ב-1989, לאחר מותו. למרות היותו מוכר ומוערך, כעשרת אלפים דפים מכתב היד שלו עדיין לא פורסמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוקו מסינג בוויקישיתוף