אורחיי
| |||
 | |||
| הכיכר המרכזית באורחיי | |||
| מדינה |
 מולדובה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 אורחיי | ||
| ראש העיר | אילן שור | ||
| שטח | 8.5 קמ"ר | ||
| גובה | 68 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 21,065 (2014) | ||
| ‑ צפיפות | 3,905 נפש לקמ"ר (2012) | ||
| קואורדינטות | 47°23′N 28°49′E / 47.383°N 28.817°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| http://www.orhei-md.info | |||
אוֹרחֶיי (ברומנית: Orhei; קרויה גם אוניצקאן, ברומנית: Oniţcani; בעבר נקראה אורגייב או אורהייב (גם: אורגיוב, אורהיוב, אורייב, אוריוב, אורייוו), ברוסית: Оргеев) היא עיר ורשות עירונית במולדובה, בירת נפת אורהיי.
אורחיי, יריד קדום שהתפתח לעיר, היא היישוב העירוני הקדום ביותר ברפובליקת מולדובה. במהלך המאות ה-14 וה-16 היא הוחרבה בידי הטטרים.
עד כיבוש האזור בידי האימפריה הרוסית בשנת 1812 שימשה העיר כמרכז צבאי טורקי. לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה העיר בתחומי רומניה, ובשנת 1991 נכללה בשטחי מולדובה.
בשנת 2004 התגוררו בעיר כ-25,000 תושבים.
יהודי אורחיי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1726 הואשמו יהודי אורחי בעלילת דם. בין מלחמות העולם חיו בעיר כ-6,300 יהודים, כמחצית תושביה. בתקופה זו פעלו בעיר מוסדות תרבות ודת יהודיים, וכן מפלגות ותנועות נוער ציוניות.
בסוף יוני 1940 נכנסו לעיר חיילי הצבא האדום, ובתקופת שליטתם בה, יהודים אמידים בה הוגלו לסיביר, תוך החרמת עסקים רבים של יהודים.
עם פרוץ מבצע ברברוסה נסוגו הסובייטים מהעיר, ויהודים רבים שניסו להימלט מהעיר נהרגו בהפצצות שיירות הפליטים על ידי מטוסים גרמניים. עם כניסת הרומנים והגרמנים לעיר בסוף יולי 1941, פנתה לשלטונות משלחת יהודית כדי לקבלם, אך חבריה נרצחו בידיהם. בהמשך החודש ריכזו הרומנים את כ-4,000 היהודים שנותרו בעיר בגטו סגור, בו מתו מדי יום עשרות יהודים כתוצאה מתנאי המחיה הקשים. בד בבד, חויבו יהודי העיר בעבודות כפייה ובענידת טלאי צהוב, ונערכו בהם מעשי רצח אכזריים בידי אנשיו של המפקד הרומני פיליפ בקי. ב-6 באוגוסט 1941 רצחו אנשי הצבא הרומני כ-200 יהודים מהגטו, ובהם תינוקות וילדים קטנים, תוך השלכת גופותיהם לנהר הדניסטר.
מאוקטובר 1941 עד נובמבר 1941 גורשו כל יהודי גטו אורחי לטרנסניסטריה, ודרך העיר הועברו גם אלפי היהודים שגורשו מגטו קישינב. רכושם של היהודים באורחיי הוחרם בידי השלטונות הרומניים, או נשדד בידי התושבים המקומיים.
כיום ישנה קהילה יהודית קטנה בעיר, ומופעל בה בית כנסת ומרכז חב"ד בידי השליח הרב זלמן טוביה אבלסקי, הרב הראשי למולדובה.
מילידי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ש. בן-ציון - סופר, עורך ומוציא לאור, ממייסדי תל אביב.
- ישראל גוכברג - מתמטיקאי ישראלי.
- דוד קנוט - משורר רוסי-יהודי, ממייסדי המחתרת הצרפתית "הצבא היהודי".
- שנאור כוגן - צייר וגרפיקאי.
- משה כוגן - פסל.
- יצחק ספיבק - סופר ילדים ונוער.
- אברהם נוימן - ממציא צרפתי (1931 - מנעול למניעת גנבת רכב)
- חקובו פיכמן - משורר ארגנטינאי
- שבסע מאשקאוצן - לוחם מלחמת העולם השנייה שקיבל אות גבורה הגבוה של ברית המועצות
- וולף זיסליס - פעיל מחתרת קומוניסטית במולדובה בשנים 1924–1931
- מאיר דיזנגוף - ראש עיריית תל אביב
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק ספיבק, מרדכי רוטקוב, מרדכי פרנק (עורכים), אורהיוב בבנינה ובחורבנה, תל אביב: ועד יוצאי אורהיוב, תשי"ט.
- אובידיו קראנגה, אורחיי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך III, עמ' 735–737), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר יזכור לקהילת אורהיוב, בספריית העיר ניו יורק
- אורחיי, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
- אורהייב בבניינה ובחורבנה: תרגום לאנגלית באתר JewishGen
- אורחיי (אורגייב) באתר JewishGen KehilaLinks (באנגלית)
- תמונות של אנדרטאות לנספים בשואה מאתר JewishGen
- אורחיי, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
- אורהיי (Orhei), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
אורהיוב (מולדובה), דף שער בספרייה הלאומית
