אורית חיון
.JPG) | |
| לידה |
17 בינואר 1965 (בת 59) חיפה, ישראל |
|---|---|
אורית חיון (נולדה ב-17 בינואר 1965) היא עורכת דין ישראלית, העוסקת בתחום הפלילי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיון נולדה בחיפה לרפאל, רואה חשבון ואיש עסקים. שירתה בצה"ל כמדריכת טנקים בבסיס צאלים וכקצינת הדרכה, ובשירות המילואים משרתת כעורכת דין בסנגוריה הצבאית.
בין השנים 1989–1992 למדה לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת סיטי בלונדון, ובשנת 1992 החלה להתמחות בפרקליטות הפלילית במחוז תל אביב, שם עבדה עד 1997. ב-1998 פתחה חיון משרד עורכי דין בתחום הפלילי[1]. בין השנים 2005–2008 שימשה כמרצה אורחת בתחום משפט פלילי באוניברסיטת תל אביב ובין השנים 2008–2021 שימשה כמרצה וכמנחה בפקולטה למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה ובאוניברסיטת בר-אילן. בין השנים 2008–2010 למדה לתואר שני במשפטים באוניברסיטת בר-אילן, ובשנת 2014 הוסמכה כמגשרת על ידי מרכז גומא לגישור. בשנת 2020 מונתה כמרצה אורחת באוניברסיטה היגלונית בקרקוב, פולין.
חיון חברה בוועדה לנושאים פליליים, חברת הנהלה ברשות לשיקום האסיר, יועצת משפטית בהתנדבות למרכז לסיוע נפגעות תקיפה מינית וחברה בוועדה לקידום זכויות האישה וקידום לשכת עורכי הדין בישראל. בנוסף, היא משמשת כחברת פאנל ומנחה בוועידות הלשכה השונות, כמרכזת אקדמאית של הכנסים הפליליים ופרשנית משפטית בערוצי טלוויזיה.
תיקים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורית חיון היא סנגורית פלילים. בין התיקים הבולטים שבהם היא ייצגה:
- פרשת המעילה בבנק למסחר - במהלכה ייצגה חיון את יפה מקסימוב, גיסתה של אתי אלון שהביאה לקריסת הבנק למסחר[2].
- הרצח בברנוער - חיון ייצגה את אחד החשודים בביצוע הרצח[3].
- תיק סמואל שיינביין – במהלכו ייצגה חיון את שינביין אשר רצח את חברו לכיתה במרילנד, ארצות הברית ולאחר מכן ברח לישראל. בשנת 1999 הוא נשפט ל-24 שנות מאסר, ונקבע כי ירצה אותן בבית סוהר ישראלי, ובכך נקבע תקדים בכל הקשור לדיני ההסגרה מול ארצות הברית. בעקבות ההחלטה בתיק, ישראלים, אשר הסגרתם מתבקשת מחוץ לישראל לאחר שפיטתם, יכולים לבקש לרצות את עונשם בישראל, זאת מחשש להתנכלות אנטישמית בבתי כלא במדינות אחרות. חיון ייצגה אותו בעתירות שונות במהלך מאסרו ובבקשתו לשחרור מוקדם, אולם הוא נהרג על ידי כוחות מיוחדים של המשטרה בכלא רימונים, לאחר שירה בשישה סוהרים ובאסיר נוסף[4]. בעקבות הפרשה נערכה ועדת חקירה שמסקנותיה הצביעו על כשלים חמורים באבטחת השב"ס.
- רצח מאיה וישניאק - תיק בו מייצגת חיון את הרוצח עמית אלמוג הטוען להגנת אי-שפיות. במהלך המשפט נקבע תקדים, לפיו אלמוג יקבל הערכת פסיכיאטר מטעם ההגנה בסמוך לאירוע וקודם לבדיקת פסיכיאטר מחוזי, כדי לקבוע האם הוא כשיר לעמוד לדין ויכול לשהות במעצר[5][6].
- רצח רים מוסלמי - חיון ייצגה את עפעף גילאווי שהואשמה ברצח. במהלך המשפט נקבע תקדים, שבו לראשונה הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב למומחה מטעם ההגנה להיכנס למכון לרפואה משפטית אבו כביר ולבצע בדיקה בגופה מטעם ההגנה, כאשר למשטרה ולפרקליטות לא ניתנה גישה, והבדיקה ותוצאותיה הן חסויות ושמורות בכספת המכון לרפואה משפטית[7]. בסיום המשפט זוכתה הנאשמת מאשמת הרצח ואף קיבלה פיצויים מהמדינה בגין שלוש השנים בהן שהתה במעצר.
- בג"ץ אלקיעאן - חיון ייצגה בכיר במשטרת ישראל בכל הקשור לפרשת הירי באזרח בשם אלקיעאן באזור חורה שבנגב. האירוע טופל כאירוע טרור, אולם נטען כי המנוח, מורה בדואי, לא ביצע פעולת טרור ומותו נגרם שלא כדין על ידי המשטרה. באוקטובר 2021 אישר בית המשפט העליון, במסגרת בג"ץ אותו הגישה משפחת המנוח, את החלטת מח"ש ופרקליט המדינה שי ניצן לסגור את התיק כנגד השוטרים המעורבים[8][9].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיון נשואה ליובל גבעתי, מנהל שיווק בחברת מחשבים, והיא אם לשני ילדים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אורית חיון
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דירוג משרדי עו"ד המובילים בארץ באתר duns100
- ^ אפרת וייס ואטילה שומפלבי, יפה מקסימוב סירבה להיות עדת מדינה, באתר ynet, 9 באוקטובר 2002
- ^ אלי סניור, "החשוד ברצח בברנוער הפליל עצמו בחקירה", באתר ynet, 6 ביוני 2013
- ^ משה נוסבאום, האם היה הכרחי להרוג את האסיר?, באתר מאקו, 24 בפברואר 2014
- ^ החלטה תקדימית: פסיכיאטר פרטי יאבחן את החשוד ברצח וישניאק באתר גלי צה"ל
- ^ הלכת אורית חיון באתר posta, 28 במאי 2020
- ^ זיכוי עפאף גילאווי: יש מחיר לחופש באתר posta, 12 באוקטובר 2018
- ^ יאיר אלטמן, בג"ץ: לא תיפתח חקירה נגד השוטרים המעורבים במותו של יעקוב אלקיעאן, באתר ישראל היום, 21 באוקטובר 2021
- ^ פרשת אום אל חיראן: בג"ץ דחה עתירה להעמיד לדין את השוטרים באתר posta, 21 באוקטובר 2021