או. הנרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
או הנרי, 1910
או הנרי

ויליאם סידני פורטר או ויליאם ס. פורטראנגלית: William Sydney Porter ‏; 11 בספטמבר 1862 - 5 ביוני 1910) שכתב תחת שם העט או הנרי (O. Henry), היה סופר אמריקאי שנודע בסיפוריו הקצרים.

סבורים כי הנרי הגה את שם העט שלו בכלא;‏[1] הוא ריצה שלוש שנות מאסר באוסטין שבטקסס בשל הרשעה במעילה בכספי בנק. אחד הסוהרים נקרא אורין הנרי, ולכן אפשר כי מקור שם העט של פורטר הוא בסוהר זה. הנרי השתחרר ב־24 ביולי 1901, עבר להתגורר בניו יורק והחל בקריירת הכתיבה שלו.

על מקור ההשראה שלו אמר הנרי: "יש סיפור בכל דבר. מצאתי כמה ממעשיותי הטובות ביותר על ספסלים בגנים ציבוריים, בעמודי תאורה ובדוכני עיתונים".

'פרס או. הנרי' הוא פרס שנתי לסיפורים קצרים מצטיינים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

או הנרי עזב את בית הספר בגיל חמש-עשרה ועבד חמש שנים בחנותו של אביו בצפון קרוליינה, לפני שעקר לטקסס בשנת 1882. הוא עבד שנתיים בחווה, ואחר כך התיישב בעיר אוסטין, ובה עבד חליפות בתור זבן מנהל חשבונות, רשם קרקעות וקופאי בבנק.

בשנת 1894 ייסד שבועון היתולי בשם "האבן המתגלגלת", ודבר זה הביא להעסקתו בעיתון "יוסטון דיילי פוסט" בתור בעל טור וקריקטוריסט.

בשנת 1896 הואשם בכך שמעל בכספי הבנק שבו שימש קופאי באוסטין. במקום לעמוד למשפט, נתקף פחד ובהלה ונמלט, תחילה לניו אורלינס ואחר לאמריקה התיכונה, המשמשת רקע לרומאן היחיד שכתב "כרכובים ומלכים" (1904). שם פגש עבריין אחר בשם אל ג'ניגר, שעתיד היה לספר אחרי כן על ידידותם בספרו "מבעד לצללים עם או הנרי".

או הנרי חזר לטקסס, כשנודע לו על מחלתה הקשה של אשתו, ולאחר מותה הועמד לדין על מעילה ונידון לחמש שנות מאסר בכלא קולומבוס, באוהיו. בכלא שימש בתור רוקח והחל לכתוב סיפורים בחתימות שונות. לבסוף החל לחתום בדרך קבע בשם או הנרי, שמו של רוקח צרפתי נודע, שמצאו בספר שימוש לרוקחות.

מששוחרר מכלאו ב-24 ביולי 1901 בשל התנהגות טובה, חי זמן מה בפיטסברג, ולאחר מכן התיישב בקביעות בניו יורק, המשמשת רקע לרבים מסיפוריו. שם החל לכתוב סיפור שבועי לעיתון "וורלד". הקלילות הניכרת של עלילותיו, התלויות ב"יד המקרה" ובעלות סיומים מפתיעים, עוררה נגדו סופרים ומבקרים רבים. אך ההומור שלו וכישרונו לתאר את חייהם של בני אדם מן הרחוב עשוהו מקובל מאוד על הקהל הרחב.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפוריו מפורסמים בסיומם המפתיע, בהומור הבריא ובמקריות האירונית שבהם, אולם הם אינם מאבדים מקסמם גם כאשר ההפתעה כבר ידועה.

מרבית סיפוריו מתרחשים בזמן כתיבתם, השנים הראשונות של המאה ה־20. רבים מתרחשים בעיר ניו יורק, במיוחד אלה המופיעים בספר ארבעת המיליונים (רמז לגודל אוכלוסיית ניו יורק באותה עת). לאו. הנרי הייתה חיבה ניכרת לעיר, שאותה כינה "בגדד שעל הרכבת התחתית". סיפורים אחרים מתרחשים בעיירות קטנות ובערים אחרות.

סיפוריו עוסקים בדרך־כלל באנשים מן השורה: נוכלים וקבצנים, בני אצולה אמיתיים או מדומים, עלמות חן ומחזרים לא-יוצלחים, פקידים, שוטרים, מלצריות. הסיפורים הם אנושיים, מלאי הומור והסיום הוא תמיד מרתק ובלתי צפוי.

בשנת 1952 הופק בהוליווד סרט בשם O. Henry's Full House ובו חמישה סיפורים של או. הנרי שבוימו על ידי במאים שונים. הסופר ג'ון סטיינבק הופיע בסרט בהופעה נדירה בקטעי הסבר לפני כל סיפור. הסיפורים הם:

  • השוטר וההימנון - סואפי, בטלן וחסר בית, מבקש באמצעים שונים להיאסר כדי שיוכל "לבלות" בחורף שלושה חודשים בכלא. נסיונותיו נכשלים. לבסוף הוא נכנס לכנסייה וכאשר הוא שומע הימנון תפילה הוא מחליט לחזור למוטב אך ביוצאו מהכנסייה הוא נעצר על שוטטות ונשלח לכלא.
  • The Clarion Call - בלש תופס רוצח ומהסס איך להסגירו למשטרה כי הוא ידידו לשעבר של הרוצח וגם חייב לו אלף דולר.
  • העלה האחרון - בחורה שוכבת על ערש דווי מול עץ שעליו נושרים ומגיעה למסקנה שעם נשירת העלה האחרון היא תמות. שכן שלה, צייר מתוסכל, יוצא בליל סערה ומצייר עלה על קיר סמוך. לאחר הסערה כשהיא רואה שנשאר עלה היא מתאוששת אבל הצייר נפטר מדלקת ריאות.
  • כופר הנפש של הצ'יף האדום - זוג פושעים חוטפים את ילדו של ראש העיירה ומבקשים כופר של 2500 דולר. הנחטף "ממנה" את עצמו כראש שבט אינדיאני ומתעמר בהם עד שהם מחזירים אותו לאביו ובמקום כופר הם עוד משלמים לו 250 דולר כדי שיפטור אותם מעונשו של זה.
  • מתנת חכמי קדם (האמגושים), מספר על זוג צעיר שממונו אינו בידיו אולם הם מאוד רוצים לקנות זה לזה מתנות לחג המולד. בלי ידיעתו של ג'ים, מוכרת דֶלָה את רכושה היקר ביותר, את שערה היפה והשופע, כדי לקנות שרשרת מפלטינה לשעון הכיס של ג'ים; וג'ים, בלי ידיעתה של דלה, מוכר את רכושו היקר ביותר, את שעון הכיס שלו שבא בירושה ממשפחתו, כדי לקנות ערכת טיפוח שיער יקרה ונדירה לשערה של דלה. הסופר מציין שהמתנות של הזוג הזה הן משמעותיות יותר ממתנותיהם של האמגושים שהיו הראשונים להכיר בגדולתו של ישו התינוק ונתנו לו מתנות.

ספרים שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]