דב קמחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דב קמחי

דב קִמְחִי (מֶלֶר) (כסלו תר"ן, דצמבר 1889, יאסלו, גליציהכ"א באייר ה'תשכ"א; 1961, ירושלים) היה סופר עברי, מתרגם ועורך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דב בֶּרִיש (בעריש) מֶלֶר (מעללער) נולד בעיירה יסלו (יאסלא) שבמזרח גליציה למשפחה של סוחרים קטנים. אביו, רבי מנחם מנדיל מלר מיאסלא, היה סוחר עורות, ובנוסף היה משורר בשפת יידיש. עוד מקטנותו הטביע האב בבנו דב את האהבה לספרות העברית, בצד היידיש. הוא למד בחדר מסורתי, ואחר כך גם בבית מדרש. מנעוריו המוקדמים הצטרף לפעילי העברית והציונות, והיה בין מייסדי אגודת "השחר" ("הסתדרות הבחורים התלמודיים"), אגודה עברית שפעלה בעירו יסלו.[1]

בשנת 1908 עלה לארץ ישראל. הוא למד וסיים את בית המדרש למורים "עזרה" בירושלים, והיה מורה בבית הספר למל, ובגימנסיה העברית ברחביה. מלבד עבודתו כמורה היה עורך, וערך בין השאר את הירחון "מולדת", לבני הנעורים, ומאוחר יותר את השבועונים "הד החינוך", "שולמית", ו"הגלגל", שבועון הרדיו העברי, בין השנים 19431946. ראשוני הסופרים הצעירים מדור הפלמ"ח, ששירתו אז בבריגדה היהודית ובצבא הבריטי, פרסמו ב"הגלגל" את פרסומיהם הראשונים. נפטר ונקבר בירושלים ב-1961.

דב קמחי היה מתרגם פורה מאד, תרגם עשרות ספרים מכמה לשונות וכן קיבץ וערך אנתולוגיות רבות של סיפורים קצרים. קמחי פרסם קובצי סיפורים מארצות שונות, ופתח לבני הארץ צוהר לספרויות הזרות.

הרומן "בית חפץ" שכתב נחשב לרומן חשוב ומייצג של תקופתו. הוא יצא בכמה מהדורות ואף תורגם לגרמנית.

בנו הוא הסופר העברי יגאל קמחי.

מספריו של דב קמחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירותיו המקוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעברות: רומן, ורשה: שטיבל, 1923.
  • ספר הכליונות, ירושלים: 1926.
  • אמש, רומן, כתובים, תל אביב: 1927.
  • א) סהרורית : ב) בהרים: ספורים, ירושלים: 1927.
  • ספורים קטנים, ירושלים: 1928.
  • ניקסו‬, ירושלים: 1928.
  • על שבעה ימים: רומן, שטיבל, תל אביב: 1934.
  • בין השטין של התנך, ירושלים: הוצאת אחיאסף, 1941 - לספרון שלושה עשר פרקים שהמחבר מעיד כי מטרתן: לחשוף מתוך השכבה העליונה של ספר התנ"ך... מה שמתעלם בתוכם".
  • עשרה ספורים, ירושלים: אחיאסף, 1941.
  • ציורים מעולם נשכח, ירושלים,: 1943.
  • מבחר ספורי דב קמחי, ירושלים: 1955.
  • אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך תל אביב: הוצאת יבנה, 1975.
  • אתרוגים ועוד סיפורים, הוצאת משרד הביטחון, אגף ההוצאה לאור, 1982.
  • בית חפץ: רומן (בעריכת מנחם פרי), תל אביב: הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 1993.

מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דב קמחי היה מתרגם פורה; להלן מבחר מתרגומיו:

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר היובל של הסתדרות המורים תרס"ג-תרפ"ח, יוצא על ידי מרכז הסתדרות המורים בירושלים, תרפ"ט

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דב קמחי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתן מיכאל גלבר, תולדות התנועה הציונית בגליציה, ירושלים: 1958, ב', עמ' 695–700.