התיקון השישי לחוקת ארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התיקון השישי לחוקת ארצות הבריתאנגלית: Sixth Amendment to the United States Constitution) הוא תיקון לחוקת ארצות הברית במסגרת מגילת הזכויות, המגן על זכות הנאשם למשפט הוגן בהליכים פליליים ובמיוחד מעניק את הזכות למשפט בפני חבר מושבעים של עמיתים ולא בפני שופט ממונה, איש השלטון.

תוכן התיקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

In all criminal prosecutions, the accused shall enjoy the right to a speedy and public trial, by an impartial jury of the State and district wherein the crime shall have been committed, which district shall have been previously ascertained by law, and to be informed of the nature and cause of the accusation; to be confronted with the witnesses against him; to have compulsory process for obtaining witnesses in his favor, and to have the Assistance of Counsel for his defense.

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בכל תביעה פלילית, לנאשם תהיה הזכות למשפט מהיר ופומבי על ידי חבר מושבעים חסר פניות מהמדינה והמחוז בו נטען שנעברה העבירה, לאחר בירור על פי חוק, וכן את הזכות לקבל מידע על מהות וגורמי ההאשמה, להתעמת עם העדים נגדו, לחייב עדים להופיע בעדו ולהיעזר בעורך דין להגנתו."

משפט מהיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיקון השישי מעניק לנאשם זכות למשפט מהיר. זכות זאת מחייבת להתחיל את המשפט במהירות ולנהלו ברציפות. ההלכה המשפטית לא קבעה פרק זמן אשר נחשב סביר, ושאלת הסבירות נידונה בהתאם לסיבות להמשכות ההליכים. בית המשפט העליון של ארצות הברית קבע מבחן של ארבע נקודות לבדיקת הסבירות של התמשכות ההליכים. המבחן כולל את משך העיכוב, הגורם לעיכוב, יחס הנאשם כלפי זכותו למשפט מהיר וקיומו של נזק מהתמשכות ההליכים. בין גורמי העיכוב הנחשבים לגיטימיים נכלל דחיית משפט לצורך הבאת עד שנעדר.

יש מדינות בארצות הברית, אשר קבעו בחוק פרק זמן מוגדר. ניו יורק, למשל, קבעה בחוק שעל כל עבירה למעט רצח על התביעה להיות מוכנה למשפט תוך שישה חודשים לכל היותר.

במקרה של התמשכות ההליכים מעבר לסביר במסגרת הזכות למשפט מהיר, הנאשם זכאי למחיקת האישום נגדו. אולם, ברוב המקרים בתי המשפט לערעורים דוחים טענות על הפרת התיקון השישי לחוקה, בהיעדר ראיות לנזק לנאשם.

בשנת 1974 חוקק חוק המסדיר את הזכות למשפט מהיר (פרק 208 של החוק הפלילי, כותר 18). בתיקון נוסף בשנת 1979 נקבע שמשפט לא יחל תוך פחות משלושים יום מהגשת האישום, כדי לאפשר לנאשם להתגונן.

משפט פומבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות קביעת התיקון השישי לחוקה, החוק מסדיר מקרים יוצאי דופן בהם לבקשת המדינה או הנאשם, המשפט לא יהיה פומבי. התנאי למניעת הפומביות היא שהפומביות תזיק לאחד הצדדים ואין דרך יותר טובה למנוע את הנזק.

חבר מושבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות התיקון השישי, במקרים של עבירות קלות שעונשם עד שישה חודשי מאסר, הנאשם אינו זכאי למשפט בפני חבר מושבעים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]