אזרח העולם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תג אזרח העולם

אזרח העולם הוא תואר, או מטבע לשון, אותו טבע לראשונה הפילוסוף היווני סוקרטס באומרו: "אינני אתונאי או יווני, אלא אזרח העולם"[1]; אחריו השתמש במשפט הציניקן דיוגנס, שכשנשאל למקום מוצאו השיב: "אני אזרח העולם"[2]. תואר זה מעיד על האדם הנושא אותו, כי הוא מסתייג מגבולות גאופוליטיים ומפערים כלכליים ותרבותיים הנובעים מהשתייכות לאומית, ודוגל בקוסמופוליטיות.

חסיד זכויות האדם האמריקני תומאס פיין פיתח את דברי סוקרטס ודיוגנס, והצהיר: "העולם הוא מדינתי, כל בני האדם הם אחיי, ועשיית הטוב היא דתי" נושא אזרחות העולם קודם על ידי אנשים מפורסמים כגון: וולטר קרונקייט[3], או גארי דייוויס אשר בשנת 1948, ויתר על אזרחותו האמריקנית, וחי עד מותו ב-2013 כאדם נטול אזרחות. בשנת 1953 הקים דייוויס בעיר וושינגטון די. סי. את ארגון הרשות לשירות עולמי (WSA), המנפיק את דרכון אזרח העולם.

הרשות לשירות עולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל אזרח העולם

הרשות לשירות עולמי (World Service Authority, או WSA) היא עמותה ללא כוונת רווח שהוקמה בשנת 1953 על ידי גארי דייוויס מתוך מטרה לקדם ולהפיץ את נושאי אזרח העולם, בעולם וכדי להיות רשות מינהלית של "ממשלת אזרחי העולם". העמותה ידועה בעיקר בעקבות הדרכונים שהיא מנפיקה. כמו כן עוסקת העמותה ברישום האנשים המבקשים להיות אזרחי העולם, מטפלת בבעיותיהם, ומנפיקה מסמכי זהות נוספים כגון תעודות לידה, תעודות זהות ותעודות נישואין.

דרכון אזרח העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרכון אזרח העולם המונפק על ידי הרשות לשירות עולמי הוכר דה פקטו על ידי 180 מדינות, על פי אתר הארגון[4]. משמעותה של הכרה זאת היא שדרכונים כאלו נושאים חותמות יציאה או כניסה של אותן מדינות וכן ויזות לביקור בהן. לעומת זאת, לפי אתר הארגון, רק שש מדינות הכירו בדרכון באופן רשמי. רשויות ההגירה בקנדה, ניו זילנד, וארצות הברית הודיעו כי הן אינן מכירות בדרכון, כי הוא לא מונפק על ידי רשות ממשלתית מוסמכת, ולכן אינו עונה על ההגדרה של דרכון.

הדת הבהאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדת הבהאית דוגלת ברעיון אזרח העולם. בספרו שפורסם בשנת 1873 הצהיר בהאא אללה מייסד הדת, כי העולם כולו הוא ישות מדינית אחת, וכלל האנושות הם אזרחיה.

בנייר עמדה שגובש על ידי נציגי הקהילה הבהאית הבינלאומית, והופץ בשנת 1993 בוועידת האו"ם לפיתוח בר קיימא, נכתב: "אזרחות העולם מתחילה עם קבלת אחדותה של המשפחה האנושית, והבנת התלות ההדדית הקיימת בין האומות החיות בעולמנו, מבלי להתעלם מהצורך בפטריוטיות שפויה ולגטימית.

אזרחות העולם דורשת נאמנות רחבה ביותר ואהבת האנושות כולה, כל זאת מבלי לוותר[דרוש מקור] על נאמנויות, גוונים תרבותיים, אוטונומיה לאומית, ומבלי לדרוש יצירת אחידות מדומה. המוטו של אזרחות העולם הוא אחדות מתוך שונות. אזרחות העולם דוגלת בעקרונות הצדק החברתי בין מדינות שונות, ובינן לבין עצמן. ההחלטה להימנע מעימותים פוליטיים תורמת בכל הרמות של החברה האנושית לשוויון בין מינים וגזעים, להרמוניה אתנית לאומית ודתית, ולנכונות להקרבה למען מטרת השיתוף. היבטים נוספים של אזרחות העולם הם קידום כבוד האדם וחירותו, הבנה, ידידות, שיתוף פעולה, אמינות, חמלה ורצון לשרת את הכלל".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרקוס טוליוס קיקרו, Tusculanae Quaestiones, ספר חמישי פיסקה 37; פלוטרכוס, On Exile, 5; אפיקטטוס, Discourses, i.9.1.
  2. ^ דיוגנס לארטיוס, The Lives of Eminent Philosophers, ספר חמישי, פסקה 63; דיו כריסוסטומוס, Or. 4.13; אפיקטטוס, Discourses, iii.24.66.
  3. ^ Walter Cronkite -- world federalist, WorldNetDaily.com, Commentary by Joseph Farah
  4. ^ List of countries that have accepted the WSA passport